צילום: דוברות קופ"ח לאומית
ד"ר שמחה שפירא
רופא משפחה
קופת חולים לאומית
"צריך לשים את 'הראש הרפואי' בצד, להיות נוכח ב-100%, להקשיב ולהבין את המטופל כבן אדם"
למה בחרת לעסוק דווקא ברפואה?
"מאז שאני זוכר את עצמי, רציתי להיות רופא. אני לא יכול לחשוב על משהו מספק יותר, שנותן לי את ההזדמנות והזכות לפגוש אנשים במקומות הכי פגיעים שלהם, לכבד את האמון שיש להם בי וללוות אותם לאורך כל הדרך".
מניסיונך, איך מייצרים דיאלוג נכון מול מטופל?
"צריך לדעת לשים את 'הראש הרפואי' שלי בצד, להיות נוכח ב-100%, להקשיב ולהבין את המטופל כבן אדם. רק אחר כך להשיב את ה'ראש הרפואי' על מנת לאבחן את המצב ולקבוע את דרך הטיפול הרצויה".
רגע או חוויה משמעותית עם מטופל שלעולם לא תשכח:
"טיפלתי בחולה סופני צעיר, שרק רצה לרקוד בחתונה של הבת שלו. תפרנו תכנית מיוחדת של תרופות ולו"ז לערב, על מנת לאפשר לו להגשים את החלום. כחלק מהתכנית, הבטחתי להיות בריקודים, לשמור עליו ולהנחות אותו מתי בדיוק הוא צריך לצאת מאולם האירועים. את הריקוד הזה לא אשכח לעולם".
מה היית מייעץ לרופא בתחילת דרכו?
"לרוב, פציינטים מגעים לרופא לא בגלל שהם חולים, אלה בגלל שהם לא מרגישים טוב. אם אני מאבחן טוב את המחלה, נותן טיפול מתאים, אבל שוכח לתת לבן אדם שיושב מולי הרגשה טובה, נתתי טיפול טוב למחלה, אבל פספסתי את הבן אדם".
