ד"ר איתן פולאק

למה בחרת לעסוק דווקא ברפואה?

"הרצון שלי לעסוק ברפואה מגיע ממקום מאד עמוק בליבי, של כוונה ושל נכונות לסייע ולעזור לאנשים. אני מגיע מבית בו רבים עוסקים ברפואה, כך שנחשפתי לתחום זה עוד מילדות. עם זאת, ההחלטה הסופית שלי ללמוד רפואה, התגבשה רק כאשר אושפזתי במהלך שירותי הצבאי בבית חולים לצורך ניתוח דחוף. אז, נחשפתי למשמעות האמיתית של העיסוק במקצוע וראיתי מקרוב כמה חשובה המקצועיות, בצד אנושיות וגילוי חמלה למתן מזור בזמן חולי ומצוקה. רציתי שהמקצוע בו אבחר יאתגר אותי ויגרום לי סיפוק, יחד עם תחושת שליחות - שיהווה דרך חיים עבורי, לא רק עיסוק".

מניסיונך, איך מייצרים דיאלוג נכון מול מטופל?

"הדיאלוג עבורי עם המטופל, מתבסס על התחושה והכוונה כנים במלוא מובן המילה. אני נמצא שם כדי להעניק לו את הביטחון שאני כל כולי אתו, עבורו ולמענו. אני עושה מאמץ להיות קשוב מאוד לצרכיו, מתוך כוונה שכך גם הייתי רוצה שיתייחסו אלי ולקרובי משפחתי. אני תמיד מנסה להסביר בצורה מיטבית ובגובה העיניים את הנאמר, ולוודא שאכן המטופל הבין בצורה ברורה את תוכן השיחה. לבסוף, חשוב לי גם שייצא עם הידיעה כי במידת הצורך, דלתי פתוחה בפניו".

רגע או חוויה משמעותית עם מטופל שלעולם לא תשכח:

"חוויה מאוד משמעותית עבורי, היתה כשליוויתי וטיפלתי בחולה אשר בנוסף לבעיות רפואיות מורכבות, סבל גם מדיכאון ממושך. הוא הביע את רצונו שדווקא אני אטפל בו, מתוך היכרותי המעמיקה עמו ועם משפחתו. מטופל זה שיתף עמי את תחושת הביטחון והאמון שהוא חש כלפיי כמטפל, והביע נכונות לפתוח בפני בצורה גלויה וישרה את כל אשר על ליבו. ליוויתי אותו בשיחות מרובות ובטיפול תרופתי. בתום התהליך, התמלאתי סיפוק ושמחה שזכיתי לראות אותו מחייך וחוזר למסלול ולדרך החיים אשר קדמו לתקופת הטיפול". 

מה היית מייעץ לרופא בתחילת דרכו?

"בראש וראשונה, הייתי מדגיש שבחר במקצוע מאוד מאתגר, אך יחד עם זאת - מעניין, מספק ורב גוני. הייתי מציע לו לזכור מה עמד לנגד עיניו כאשר רק החל ללמוד רפואה. בנוסף, הייתי ממליץ לו להיות קשוב לכל מטופל הפונה אליו, לאור האמרה: 'הקשב למטופל - הוא מספר לך את האבחנה'. כך, גם האבחנה הרפואית תהיה קלה וברורה יותר. כמו כן, לזכור תמיד להתייחס למטופל בכבוד ובאמפתיה, מבלי לאבד לעולם את הרגישות כלפיו, ולנסות ולעשות מאמץ ללמוד משהו חדש מדי יום. חשוב לזכור שגם אנחנו הרופאים אנושיים, וללמוד מטעויות שלנו ושל אחרים, לשאול ולהתייעץ במידת הצורך. ולבסוף, לקחת עמו כל יום לפחות חוויה אחת טובה".