פרופ' עידו שולט

למה בחרת לעסוק דווקא ברפואה?

"לאחר שרות צבאי מאתגר וטיפול כחובש בפצועים רבים בלבנון, הרגשתי שהרפואה היא יעוד עבורי, אולם בשלב הזה הייתי בטוח לחלוטין שאבחר בתחום הטראומה, כירורגיה וטיפול נמרץ. במהלך למודי הרפואה, כשנחשפתי לתחום הבאת החיים לעולם התאהבתי בו מיד והבנתי כי זהו הייעוד האמיתי שלי. 

הנס של הבאת חיים לעולם והמורכבות הבלתי מובנת, כמו גם העובדה שברפואת האם והעובר אנו ניצבים מול שניים, שלושה, ארבעה או אפילו חמישה מטופלים בגוף יחיד, גוף היולדת. בשאר תחומי הרפואה קבלת ההחלטות מאוד פשוטה בעינינו כי צריך להחליט מה הדרך המיטבית עבור המטופל. בתחום שלנו קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין המטופלים באותו הגוף, עד כדי החלטות על בחירת חיים כאשר האם תמיד קודמת לעובר או לעוברים. כאשר יש לבחור בין עוברים אנו עומדים לעיתים מול דילמות אתיות בלתי אפשריות". 

מניסיונך, איך מייצרים דיאלוג נכון מול מטופל?

"צריך להיות קשובים ולנסות להבין מה הצורך האמיתי של המטופלים, להסתכל להם בעיניים תרתי משמע, לתת להם את הכלים המיטביים לבחור בדרך שלהם ולעיתים גם לבכות יחד איתם". 

רגע או חוויה משמעותית עם מטופל שלעולם לא תשכח:

בתחומי, רפואת האם והעובר, חוויות כאלו הן עניין שביום יום. המפגשים נערכים לעיתים בשעות הקשות ביותר בחייהם של המטופלים, כאשר הם נדרשים לקבל החלטות על חיים ומוות. הדילמה בה חייבים לקבל החלטות בתנאים בלתי אפשריים, החלטות כמו האם ליילד תאומים על מנת להציל אחד מהם תוך גרימת סיבוכי פגות קשה לאחיו, או קבלת החלטה על ניתוח להצלת חיי אם במחיר הקרבת או גרימת סיבוכי פגות קשה לעוברה הן מהות עבודתנו.

ההחלטה מתי עדיף לעובר להיוולד לעיתים אינה קלה כלל ועיקר. כאשר אני מוזמן לאירוע בת מצווה או בר מצווה של ילד שהיה לי חלק משמעותי בהבאתו לחיים באופן מיטבי, אני חש סיפוק גדול. אני חש סיפוק גם כאשר לעיתים התוצאות גרועות, אבל המטופלים אומרים לי שחשו שעשינו הכל עבורם ולמרות התוצאות הקשות הם יוצאים בתחושה שהכל נעשה בדרך הנכונה ביותר".  

מה היית מייעץ לרופא בתחילת דרכו?

"בוא למקצוע עם הרבה ענווה ומעט אגו ככל הניתן. בוא למקצוע מאהבת אדם אמיתית, אם בחרת במקצוע הרפואה מתוך אהבת אדם בסיסית, אתה בדרך הנכונה".