ד"ר רוני סבג

למה בחרת לעסוק דווקא ברפואה?

"הרצון ללמוד רפואה ליווה אותי כבר מגיל צעיר. כשבחנתי את הרצון בעיניים בוגרות, הבנתי שאני אכן רוצה להיות רופא ובפרט פסיכיאטר. משכה אותי האפשרות ליצור קשר ממושך ומשמעותי עם אנשים, ודרכו ליצור מצע לתהליך של טיפול ולהקל את סבלם". 

מניסיונך, איך מייצרים דיאלוג נכון מול מטופל?

"בפסיכיאטריה הדיאלוג הוא כלי עבודה מרכזי, ואנחנו משקיעים רבות כדי ללמוד אותו ולפתח את יכולותינו בתחום. הבסיס לקשר טוב עם מטופל או מטופלת הוא סקרנות, כנות ואמפתיה. השאיפה היא לנסות להיכנס ככל האפשר לעולמם, להביא בחשבון את הערכים והאמונות שלהם וכך לחשוב מה יכול לעזור להם. כחלק מהניסיון לשמור על דיאלוג מתמיד עם המטופלים, בשנים האחרונות אני חלק מפרויקט ייחודי של שלוותה שנקרא 'מרפאת הרצף', ובמסגרתו אני מלווה את המטופלים לאורך זמן בכל מגעיהם עם המערכת - מאשפוזים ועד מעקב בקהילה. הליווי הרצוף מאפשר היכרות ממושכת עם המטופלים ועם הקרובים להם, וכן עם גורמי התמך בקהילה, וכך הקשר הטיפולי מתהדק".  

רגע או חוויה עם מטופל שלעולם לא תשכח:

"חוויה מיוחדת שרופאים זוכים לה היא ליווי של מטופלים לאורך שנים. אציין כאן שניים מהם: הראשון הוא מטופל שהגיע לנקודת משבר קשה בחיים, שקע בדיכאון עמוק והגיע לאשפוז ראשון, ובו התגלו טראומות ילדות ומצבי משבר קודמים שהוסתרו בשל בושה. בתהליך ארוך שנמשך עד היום הוא לומד לקבל את עצמו על פגיעותו ולהתמודד עם עברו, ואף עוזר לאחרים לעשות זאת באמצעות הרצאות על סיפור חייו.

השנייה היא מטופלת שהתמודדה עם מחלה שהביאה אותה למצבי קיצון ולנתק ממושך מבנותיה. בתחילת הטיפול היא גילתה חוסר אמון גדול כלפי המערכת. בתהליך איטי והדרגתי התבסס בינינו אמון וקשר קרוב, וכך התאפשר למצוא לה טיפול מתאים. כיום מצבה השתפר והיא נמצאת בקשר קרוב עם בנותיה".

מה היית מייעץ לרופא בתחילת דרכו? 

"להקיף את עצמך במעגלי תמיכה בבית ובעבודה. השיחות, ההתייעצויות והחשיבה המשותפת המתמדת עם עמיתיי ועמיתותיי, וכן עם המדריכות והמדריכים שלי לאורך השנים, הם חלק חשוב ביותר מעבודתי - ואני מודה להם מאוד על כך".