ד"ר ליאורה בהם

למה בחרת לעסוק דווקא ברפואה? 

"הייתה לי דוגמה ומופת מצוינת בבית. שני הוריי פנימאים ואת הדרך ספגתי מהם. באיזשהו שלב בצבא הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות ועם השחרור נסעתי ללמוד. בכל בוקר אני שמחה על הזכות שניתנה לי לעסוק במקצוע הזה - בו ניתן לפגוש אנשים, לסייע להם ולתת את כל כולי".

מניסיונך, איך מייצרים דיאלוג נכון מול מטופל?

"הקשבה! דרך שלמדתי מהוריי. המטפל יודע רפואה, אבל המטופל יודע יותר מכל אחד על המחלה שלו עצמו, מה הוא חווה ומרגיש ואני בהקשבה ובהסתכלות בגובה העיניים צריכה לעזור למטופל ולהתוות את דרך הטיפול. לתת תחושה שאני תמיד שם עבורם לצד תחושת בטחון שניתן לשתף גם אם לא תמיד יש את כל התשובות. אמפטיה מכל הלב".

רגע או חוויה משמעותית עם מטופל שלעולם לא תשכחי: 

"יש רבים, אי אפשר שהם לא ייכנסו ללב. כל מפגש עם מטופל הוא חוויה וזכות. יש מטופל שלא מזמן אמר לי שהייתי העוגן עבורו לאחר החלמה קשה מקורונה והצליח לעמוד בחתונת בתו - רגע שהיה מאוד משמעותי ומרגש. בנוסף, ישנה מטופלת שעד היום אנחנו בקשר. הצלחנו לגלות ממאירות בשלב מוקדם מאוד, המטופלת הייתה בהריון ועברנו אותו יחד. לשמחתנו היא החלימה וכעת במעקב. אישה יקרה שהשפיעה עלי לא מעט".

מה היית מייעצת לרופא בתחילת דרכו?

"לא להסס לשאול שאלות ולהודות כשלא יודעים. צריך לא רק לדעת לתת תשובות נכונות, אלא לשאול את השאלות הנכונות. יש לנו המון מה ללמוד סביבנו ולומדים מכולם. הבכירים (ללא ספק למדתי מהמנהלת ומהבכירים שעובדים עמי), המתמחים, הצוות הסיעודי, הצוות המנהלתי והתפעולי, החולים והמשפחות. לזכור תמיד להיות צנוע, כי זו זכות שנפלה בחלקנו לעסוק במקצוע הזה".