"לא חלמתי בהכרח להיות פוליטיקאית ולא היו לי שאיפות להיות שרה. החלום שלי תמיד היה להפוך רעיונות למציאות ולהוביל לשינוי"
השרה לשוויון חברתי המכהנת, חברת הכנסת ממפלגת יש עתיד מירב כהן, הגיעה לפוליטיקה אחרי שורה של תפקידים חברתיים שעברה, כל אחד בתחום השפעה אחר: החל מתחום התקשורת, הפוליטיקה המקומית, ועד לתחום ההייטק - "טרם כניסתי לחיים הפוליטיים הקמתי וניהלתי סטארט-אפ שמטרתו לסייע לצרכנים שנפגעו מעוולות להתאגד. לפני כן שימשתי מנכ"לית "אמון הציבור" ארגון שמטרתו להנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות".
את שירותה הצבאי עשתה כהן בגלי צה"ל, והוא זה שהביא אותה בהתחלה לעולם התקשורת. עוד לפני שהגיעה כהן לגיל 30, העבירה קדנציה בפוליטיקה המקומית בירושלים, "בשנת 2004 מוניתי לדוברת הכלכלית לראש הממשלה, לאחר ששימשתי ככתבת כלכלית ב-YNET. בשנת 2011 נבחרתי כחברת מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת "התעוררות" שם הובלתי בין היתר את המאבק על הכנסת קריטריון "מיצוי כושר השתכרות" לתוכנית המחיר למשתכן שמטרתו להקל על יוקר המחייה".
"תמיד חלמתי לחולל שינויים חברתיים", מעידה כהן על עצמה ומודה, "לא חלמתי בהכרח להיות פוליטיקאית ולא היו לי שאיפות להיות שרה. החלום שלי תמיד היה להפוך רעיונות למציאות ולהוביל לשינוי. אני שמחה שיצא לי להגשים את החלום הזה לאורך השנים ומבחינתי לקום כל בוקר ולהתייצב לעבודה במשרד לשוויון חברתי זו זכות גדולה".
בקרב משתתפי הפרויקט כבר היו מי שהעידו על העברת תקציב המדינה כאירוע המכונן שלהם השנה. גם כהן רואה במאורע הזה נקודה משמעותית, "אישור תקציב המדינה היה רגע שיא מאוד מיוחד, בשל העובדה שאישרנו בתקציב מאות מיליונים לשורדי שואה עניים, הבאנו 1.5 מיליארד שקל להגדלת קצבת הבטחת הכנסה, סייענו למבוגרים אחרי גיל פרישה להמשיך לעבוד וגם להיות זכאים לקצבת זקנה ותקצבנו במעל ל-100 מיליון שקל תכנית לאומית למאבק בבדידות וקידום של תעסוקת מבוגרים. אני חושבת שהנקודה הזו הייתה כל כך קריטית, במיוחד על רקע חוסר התפקוד המתמשך של המערכת, הקיטוב החברתי וההליכה לבחירות פעם אחר פעם".
לצד זאת, היא מבקשת למנות אירוע משמעותי נוסף שקרה השנה, אך "בקריירה המשפחתית", להגדרה. "במהלך השנה, לבת שלי, רוני, היו מבחני קבלה לבית ספר לתלמידים מצטיינים. החלטנו לקחת את זה כאתגר משפחתי לאחר שהילדה צברה פערים לימודיים אדירים בתקופת הקורונה בה בית הספר היה מושבת. נכנסנו למרתון של לימודים בבית וכל המשפחה התגייסה למשימה. ביום שבו התבשרנו כי רוני התקבלה, בעלי ואני ממש דמענו, זה חיזק את תחושת המסוגלות אצלנו ואצלה וזה בלי שום ספק ההישג הכי גדול שלי השנה".
צילום: אלעד גוטמן