רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית השקעות IBI, פרסם את סקירת מאקרו כלכלית שלו: "השוק המקומי הושפע במהלך השבוע האחרון בעיקר מההתפתחויות הפוליטיות המקומיות ובעיקר מחשש לפגיעה במערכת המשפט המקומית, כאשר בסוף השבוע נוספה לכך הידרדרות במישור הביטחוני. השוק המקומי למוד ניסיון עם התמודדות עם הרעה במצב הביטחוני ולרוב לא מייחס לכך משקל גבוה, אך השילוב עם החששות מההשלכות של הפגיעה החריפה במערכת המשפטית, שקיבלו ביטוי גם מצד חברות הדירוג וגם מצד נגיד בנק ישראל, מהווים תמהיל שלא השאיר את השוק המקומי אדיש והובילו לביצוע חסר משמעותי ורוחבי של השוק המקומי.

ביצוע חסר זה שיקף עליית מדרגה בפרמיית הסיכון הנתפסת של המשק. אחת האינדיקציות הטובות יותר לבחינת הסיכון של המשק היא בשוק המט"ח. במהלך השבוע האחרון שבו נרשמו עליות חדות בשוק המניות האמריקאי, התפתחות שבדרך כלל מלווה בייסוף מהיר של השקל, התאפיין השקל בביצוע החלש ביותר מבין המטבעת המובילים. כמו כן, שוק האג"ח המקומי התאפיין במהלך השבוע האחרון בעליית תשואות מהירה וזאת לעומת שינויים קלים בתשואות בארה"ב ובגוש היורו. 

ביצוע החסר של השוק המקומי במהלך השבוע האחרון אמנם בלט, אך בחינת התמחור בשוק המקומי מעלה כי הוא רחוק למגלם פרמיית סיכון גבוהה. פערי התשואות מול ארה"ב אמנם עלו במהלך השבוע האחרון אך רמתם נמצאת בטווח של השנים האחרונות. אין ספק כי התמחור נשען על תמונת מאקרו חזקה ובפרט ההתאוששות המהירה של המשק, עודפי המט"ח הנובעים מפעילות היצוא וההשקעות בהיי-טק, הירידה ביחס חוב-תוצר חזרה לסביבה של 60% על רקע עודף תקציבי בשנה האחרונה וכמובן האמינות של בנק ישראל ויתרות המט"ח הגבוהות שנצברו ב-15 השנים האחרונות. החדשות הטובות שנגזרות מההרעה הפוליטית האחרונה הן סבירות גבוהה יותר לשמרנות פיסקאלית בהתנהלות התקציבית בכדי שלא להוסיף שמן למדורה.

לאורך התקופה האחרונה הצבענו על כך שהשוק המקומי לא מגלם את הסיכון הפוטנציאלי הנובע מהשינוי הפוליטי המקומי, ועד לשבוע האחרון השוק המקומי המשיך לשקף בעיקר את ההתפתחויות הכלליות השוטפות לצד המגמות הגלובליות. להערכתנו, כל עוד ניסיונות החלשת המערכת המשפטית נותרים על הפרק במסגרת המוצעת הנוכחית, פרמיית הסיכון המקומית תוסיף לעלות תוך פיחות של השקל וביצוע חסר של שוקי איגרות החוב והמניות המקומיים. שיעור החשיפה למט"ח של המוסדיים התאפיין בתנודתיות גבוהה בחודשים האחרונים, אך הוא אינו חריג ונע סביב 16%, הממוצע שאפיין אותו בשנים האחרונות. מכיוון שרמת השקל-דולר אינה חריגה, ובהתחשב בקורלציה מול שוק המניות המהווה הגנה מסוימת בתרחיש של הרעה גלובלית, וכמובן על רקע ההידרדרות המקומית, הגברת החשיפה לחו"ל ולמט"ח בהחלט עומדת על הפרק ותומכת אף היא בפיחות של השקל.

על אף ההתפתחויות האחרונות, למעט בטווחים הקצרים, העקום המקומי מטווח של שנתיים ועד ל-30 שנה נמצא נמוך מריבית בנק ישראל יורד, משמאל לימין כולל רמות שפל בתלילות 30-10 שנים. להערכתנו, התמחור הנוכחי ממשיך לתמוך בעמדה דפנסיבית כלפי השוק המקומי, מבחינת מח"מ התיק, הן על רקע ההתפתחויות האחרונות במישור הפוליטי ביטחוני והן על רקע סיכון להעלאת ריבית בשיעור גבוה יותר שנובע מהסיכון לאינפלציה "דביקה" בשנה הקרובה.

בארה"ב, נתוני הצמיחה לרבעון האחרון של 2022 היו טובים במעט מהצפי. המעבר מצמיחה שלילית בשני הרבעונים הראשונים של השנה לצמיחה של כ-3% בשני הרבעונים האחרונים משקף סביבת ביקושים מתונה ותנודתיות גבוהה מצד המלאים והיצוא נטו. הגידול המתון יחסית בביקושים המקומיים (קצבים של כ-1.5%-1.0% במונחים שנתיים) משקף המשך גידול בצריכה הפרטית (בקצב של כ-2% ברבעונים האחרונים) לעומת ירידה חדה (של כ-25%-20% במונחים שנתיים) בהשקעות בנדל"ן למגורים. השיפור שנרשם לאורך הרבעון האחרון בתנאים הפיננסים, הרגישות הנמוכה יותר של משקי הבית האמריקאים לעלייה בסביבת הריבית כולל מינוף נמוך יחסית שמתורגם לעלייה באשראי הצרכני, השיפור שנרשם לאחרונה בהכנסה הריאלית לאחר מגמת שחיקה ממושכת, וכמובן שוק העבודה ההדוק, כל אלה מהווים תמהיל שתומך בעלייה בצריכה הפרטית ודוחה את ירידת המדרגה הנוספת באינפלציה (מעבר לאינפלציית הסחורות) ואת הגלישה למיתון לחלקים המאוחרים יותר של השנה או לתחילת 2024.

כמו כן, מבחינת האינפלציה, אם עד לאחרונה הירידה נתמכה שילוב של ירידה בביקוש למוצרים תעשייתיים ומירידה במחירי  חומרי הגלם, הרי שפתיחת המשק הסיני החלה כבר לבוא לידי ביטוי בעלייה במחירי הסחורות (נפט ומתכות), ולכן תומכת בסביבת אינפלציה גבוהה יותר גם בארה"ב. בנוסף, מדדי המחירים של הצריכה הפרטית, PCE, הצביעו כצפוי על התמתנות בקצב העלייה, ל-5% במדד הכללי ול-4.4% במדד הליבה. אינפלציית הליבה של ענפי השירותים ללא דיור,  אחד המדדים המנוכים שפאוול הצביע עליו כברומטר ל"דביקות" האינפלציה, המשיך לנוע מעל ל-4% גם בדצמבר (4.1%). לפיכך, הירידה שנרשמה בקצב האינפלציה בארה"ב בחודשים האחרונים, וסביבת ביקושים מתונה הובילה את הפד לאותת על האטה נוספת בקצב העלאת הריבית בהחלטה הקרובה ל-25 נ"ב. עם זאת, הגורמים שתוארו לעיל, ובפרט השיפור בתנאים הפיננסים, שוק העבודה ההדוק והאינפלציה "הדביקה" צפויים להוביל את הפד לשדר מסר נחוש של העלאות ריבית בהתאם צורך גם בהחלטות הבאות ובוודאי שלא לאותת על מפנה בריבית בהמשך השנה באופן המגולם כיום בשווקים.

עוד ב-

הכלכלן הראשי של IBI: המדיניות הממשלתית החדשה מגבירה את החשש מהאינפלציה

לכתבה המלאה

להערכתנו האיתות שהתקבל בשבוע האחרון מהבנק המרכזי הקנדי אינו משקף את הצפי בשלב זה בארה"ב שכן כפי שציינו בעבר, המשק הקנדי מאופיין במינוף גבוה משמעותית הן מצד חברות והן מצד משקי הבית, כך שהרגישות לריבית גבוהה יותר ומכאן הצפי לסיום מוקדם יותר של מחזור העלאות הריבית. לעומת זאת, בגוש היורו, המסרים ממשיכים להיות ברורים בכיוון של סדרת העלאות של 50 נ"ב (לפחות בשתי ההחלטות הקרובות), כאשר סביבת האינפלציה הגבוהה, הירידה במחירי הגז ונתוני פעילות טובים מהצפוי, כולל עלייה שנרשמה באומדן המוקדם של מדד מנהלי הרכש לחודש ינואר, לא מקשים על ה-ECB להמשיך עם הריסון המהיר בשלב זה. כל עוד לא נרשמת עליית מדרגה נוספת בסיכון הגיאו-פוליטי שמתורגמת גם לעלייה מחודשת במחירי האנרגיה באירופה, סיכון הריבית נוטה כלפי מעלה על רקע סביבת אינפלציה בסיסית גבוהה של כ-5% והערכת ה-ECB לירידה מתונה בלבד לכ-4% בשנה הקרובה".