מדדים ומחקרים

פיטרו אתכם? ההכנסה המשפחתית לטווח ארוך תצלול ב-20%

באגף הכלכלן הראשי בדקו את ההשלכות של פיטורים המוניים על המפורטים ומשקי הבית שלהם. למרות שבתרחיש של פיטורים המוניים לא מגיעים בהכרח על רקע של בעיה בתפקוד העובד, הממצאים מראים פגיעה משמעותית ונמשכת במפוטר, עם אובדן ממוצע של 26% בהכנסה מעבודה במשך 11 השנים שלאחר הפיטורים
מערכת ice | 
פיטורים (צילום shutterstock)
רוב העובדים חוששים בצדק מפיטורים, כך עולה ממחקר שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שחושף נתונים מבהילים על החיים אחרי הפיטורים.
הכנסה שנתית מעבודה
מהמחקר עולה כי ההכנסה יורדת בממוצע בכ-45% בשנה הראשונה (כ-60 אלף שקל) ביחס לזו שלפני הפיטורים. הנתון הזה גבוה יותר בישראל מאשר במדינות אחרות, אם כי הוא דומה לנתונים באיטליה ובספרד.
בטווח של 11 שנה נראית התאוששות חלקית בלבד, שמשאירה פער של 10-20% (כ-30 אלף שקל בכל שנה). בממוצע, ב- 11 השנים אחר הפיטורים, המדובר באובדן של כ-26% מהשכר (325 אלף שקל). נתונים אלה מיישרים קו עם המצב בעולם.
הכנסת בני הזוג משתפרת
בדומה למחקרים בינלאומייים אחרים, גם במחקר הנוכחי נמצאה עלייה בהכנסות בן/בת הזוג. העלייה מצמצמת את השפעת הפיטורים על הכנסת הבית הכוללת רק בטווח הקצר.

חזרה לעבודה
מהמחקר עולה כי הפיטורים מפחיתים את הסיכוי להיות מועסק בכ-25% בשנה שלאחר הפיטורים, וב-7% בטווח הארוך. במילים אחרות, למפוטרים קשה יותר לחזור לעבודה בשנה הראשונה אך בשנים שלאחר מכן רובם יחזרו להיות מועסקים.
הסברים אפשריים לדינמיקה הישראלית בכל מה שנוגע להכנסות לאחר פיטורים הם יעילות תוכניות ההכשרה למציאת עבודה, תמיכת המדינה במפוטרים או גורמים תרבותיים וחברתיים המאפשרים את ההתאוששות המשמעותית יחסית בשוק העבודה. 
המחקר התמקד באירועי פיטורים המוניים בשנים 2009-1999, כיוון שפיטורים המוניים לא מעידים בהכרח על איכות העובד המפוטר.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה