בשביל החטופים: ממשלת אחדות ההיסטוריה מלמדת שלהנהיג את מדינת ישראל באמצעות ממשלה צרה זה מתכון לאסון. זה אמנם חוקי ודמוקרטי, אבל התוצאה קטסטרופלית. גם בימים אלה. ביבי משועבד לבן גביר וסמוטריץ' השוללים עסקת חטופים, והוא לא יסכן את כהונתו כאש ממשלה.

רק הסרת האיום עליו מצד הימין הקיצוני השולל עסקה תאפשר פתרון. רק הצטרפות ראשי האופוזיציה לממשלה למשך השנתיים שנותרו עד לבחירות תסיר את האיום על ביבי ותאפשר את העסקה. החזרת החטופים לא תתאפשר בלי קונצנזוס פוליטי, והם יידונו למוות. יתרה מזאת: הגליל ננטש מתושביו וחבל הארץ הזה הולך ונהרס. חיזבאללה ואיראן מציגים אתגר בטחוני עצום שרק ממשלת אחדות יכולה באמת להתמודד איתו. הפילוג בעם נעשה חריף יותר מיום ליום. הרטוריקה של דוברי המחנות הופכת לקשה ובלתי נסבלת. אי אפשר לשכנע צד כשמקללים אותו. כשפנליסט אומר בטלוויזיה על אהוד ברק שהוא "חלאת המין האנושי" וכשמכנים מנגד את ביבי "רוצח" – מעבר להידרדרות המילולית הזו, כל צד מתחפר עוד יותר בעמדתו, ואיש לא משכנע את רעהו.

אין שום אפקטיביות להתבטאויות קשות מלבד הגברת תחושת חוסר האונים, התסכול והדכדוך ההולך ומשתלט עלינו. אני מתנגד לביבי כראש ממשלה, אבל אני מספיק מפוכח כדי להבין שביבי לא יוחלף כתוצאה מההפגנות. יש לו רוב מוצק בכנסת שדבר לא יערער אותו, גם אם יצאו מיליו נים לרחובות. האופוזיציה צריכה להפנים שרק בעוד שנתיים, בבחירות במועדן, ניתן יהיה להחליף את השלטון, וגם אז, אחרי הבחירות לא יהיה מנוס מהקמת ממשלה רחבה, ממשלת אחדות, שהעומד בראשה יהיה מי שניצח בבחירות.

הדרך ההגיונית היחידה כרגע היא ששני הצדדים יתחילו מגעים להקמת ממשלת אחדות שתכהן עד הבחירות בסתיו. 2026 אם היא תוקם, יש סיכוי סביר לעסקת חטופים. אם לא, עלול הנורא מכל להתרחש. אם אנחנו רוצים בהחזרת החטופים עלינו להקים ממשלת אחדות, אין דרך אחרת.

הכותב: אלי גולדשמידט, לשעבר ח"כ של העבודה ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת