"רמזי ספורי לא יועמד לדין משמעתי", היתה היום הכותרת באחד מאתרי הספורט. כותרת מוזרה כי  רק במציאות הישראלית יש בכלל אופציה שמישהו יעלה על דעתו להעמיד לדין שחקן כדורגל על שחגג גול אל מול אוהדי הקבוצה היריבה. שחקן שכל מה שעשה הוא להצביע על  שמו המודפס על החולצה אותה לבש.

האמת, נמאס מהסטנדרטים הכפולים. זכותו של כל שחקן ערבי לחגוג גול, גם מול אוהדי הקבוצה היריבה שלא חוסכים ממנו קללות, זו לא התגרות, זה הכדורגל. הבעיה היא לא בשחקן החוגג, אלא באוהדים האלימים, בקריאות "מחבל" ובהשלכת חפצים למגרש.

הבעיה היא לא פחות בחלק מהתקשורת, כשבמקום להוקיע את האלימות, יש מי שמבקשים לייצר משוואה בין צדדים, שאין כל דמיון ביניהם. בין שחקן שחגג גול, לבין אוהדים שנהגו בכיעור ובאלימות. כל מי שמגיע למגרשי הכדורגל, יודע שזה לא מקרה נדיר ששחקן חוגג גול מול אוהדי הקבוצה היריבה, בוודאי כשלאורך המשחק נשמעות כנגדו קריאות גזעניות, אבל ברגע ששחקן ערבי עושה זאת, אז זה אחרת. אז הפרשנים מחלקים עצות ותובע ההתאחדות בוחן העמדה לדין של שחקן על שהצביע על חולצתו.

במציאות ישראלית בה איתמר בן גביר הכהניסט הופך לפוליטיקאי לגיטימי, בה קריאות לגירוש אזרחים זוכות לתמיכה של מרבית הציבור היהודי, מרחב הפעולה של האזרחים הערבים הולך ומצטמצם. אנחנו יכולים עוד להסתובב חופשי (גם זה, במידה ואף יהודי עצבני עם מצ'טה לא יסתער לכיווננו), אבל אסור לנו לבטא את עצמנו. מונס דאבור חווה זאת בדרך הקשה עד שנאלץ לעזוב את הנבחרת וכעת תורו של רמזי ספורי להבין שמה שמותר ליהודים, אסור לערבים. כששחקן הנבחרת שון וייסמן מביע תמיכה בקריאות גזעניות של בן גביר נגד חברי כנסת ערבים, אין מי שבכלל שוקל להעמידו לדין, אבל כשרמזי ספורי מצביע על חולצתו, אז מקהלה שלמה אומרת שמדובר בהתגרות.

רמזי ספורי | צילום: ויקיפדיה

הביקורת על ספורי גורמת נזק נוסף, היא מאפשרת לגיטימציה לאלימות, נותנת הנחות לאוהדי בית"ר שהפכו משחק כדורגל לתגרה גזענית ואלימה. האוהדים האלימים הם בעיני חלק מהפרשנים רק קורבנות של מי שניצל את היותם "חמומים" כדי לחממם עוד יותר. 

אבל זה לא יעזור להם. הציבור הערבי בישראל לא יפחד להתבטא, לדבר ולחגוג, גם אם יש יהודים שלא אוהבים את זה. הצעירים הערבים לא מפחדים מהישראליות, הם רוצים להיות חלק ממנה, אבל הם גם לא מתביישים בלאום שלהם, בדת ובעם שלהם. הערביות תמשיך ותהיה חלק מהישראליות, כי אין שום דרך אחרת. בסופו של דבר המציאות תהיה חזקה יותר מהשנאה ומהאפליה. זה יקרה בכל תחומי החיים וגם בספורט שחייב להיות מקום מחבר ולא תיבת תהודה לגזענות ושנאה.

עוד ב-

שחקן כדורגל מצא מחליף לחתונה של עצמו

לכתבה המלאה

הכותב הוא השר לשיתוף פעולה אזורי מטעם מפלגת מרצ