מחיסכון להשקעה:  כל מה שצריך וחשוב לדעת במעבר מחיסכון להשקעה

גזרות כלכליות בדרך? האירועים שעלולים להשפיע על הכיס שלכם

הקפסולה היא פינה חודשית המסכמת ומנתחת את החדשות הכלכליות המרכזיות של התקופה האחרונה, יחד עם מומחי הפניקס – ומביאה את השורות התחתונות מאחורי ההחלטות הגדולות, שעשויות להשליך על כל אחד ואחת מאיתנו

בשיתוף הפניקס |  3
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס (צילום רמי זרנגר באדיבות הפניקס, shutterstock)
מדי חודש, במסגרת פינה מיוחדת, "הקפסולה", ינתחו מומחי הפניקס את החדשות הכלכליות הנוגעות לכולנו. והפעם, בפינה מספר 5: מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מנגיש את האירועים הכלכליים הבוערים של השבועות האחרונים בגובה עיניים,  ומסביר את המשמעויות שעשויות להיות להן על משקי הבית: מהחלטת בנק ישראל להותיר שוב את הריבית על כנה, דרך עליות נוספות באינפלציה ובגירעון, ועד החלטת סוכנות פיץ' על הורדת דירוג האשראי של ישראל.
האירוע: האינפלציה חוצה את רף 3%
מדד המחירים לצרכן המתייחס ליולי האחרון, היה גבוה במיוחד. הנתונים מלמדים כי האינפלציה השנתית בישראל חזרה למגמת עלייה והיא שוהה שוב מעל הגבול העליון של יעד המחירים שקבעה הממשלה (3%): עם עלייה חודשית של 0.6% ועלייה שנתית של 3.2%. בכל הנוגע למחירי הדיור, נרשמה עלייה של 0.7% במאי-יוני 2024 ביחס לאפריל-מאי 2024, ובהשוואה שנתית (במחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי–יוני 2024, ביחס למחירי העסקאות שבוצעו באותה התקופה שנה קודם לכן) מדובר בעלייה של 4.7%.
"במבט קדימה, האינפלציה צפויה להישאר מעל הגבול העליון ולהגיע לשיאה בינואר הקרוב, על רקע אפקט עליית המע"מ ל-18%", מפרט שטרית. "עם זאת, ברור לכולם שהסיכונים לתחזית מוטים בעיקר כלפי מעלה ממספר כיוונים – השפעות המלחמה על צד ההיצע, סיכונים פיסקאליים, סעיף הדיור שחזר למגמת עלייה, וגם השכר הממוצע במשק שעולה בקצב מהיר".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"סביבת האינפלציה הגבוהה צפויה להמשיך 'לנפח' את ההלוואות (ובהן כמובן גם המשכנתאות) שצמודות למדד המחירים לצרכן", מדגיש שטרית. "ובעיקר, לשחוק את כוח הקנייה של הצרכנים, שנדרשים היום להוציא יותר כסף כדי לשמור על אותה רמת חיים".
האירוע: הגירעון עלה ל-8.1% מהתמ"ג
הגירעון ביולי המשיך לטפס והגיע ב-12 חודשים האחרונים ל-8.1% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), בעוד שהיעד ל-2024, רק נזכיר, עומד על 6.6%. הגירעון החודשי עמד על כ-8.5 מיליארד שקלים, כשמראשית השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-72.1 מיליארד שקלים.
"מחודש לחודש, הנתונים מצביעים על כך שהסבירות שהגירעון יגיע ליעד עד סוף השנה נמוכה מאוד", מסביר שטרית. "יתרה מזאת, גם הגירעון ל-2025 עשוי להיות גבוה מהתחזיות המוקדמות – וזה כבר הופך לבעייתי עוד יותר. חשוב להבין: ככל והמלחמה מתארכת, כך העלויות הולכות וגדלות – כשבמקביל, הוצאות הממשלה בנטרול עלויות המלחמה עולות גם הן בקצב מהיר, דבר שצפוי לתמוך בהמשך עלייה בגירעון. על כן, יש צורך לייצב כמה שיותר מהר את תוואי הגירעון קדימה, באמצעות התאמות בהיקף של 30 מיליארד שקל עליהם בנק ישראל מדבר כבר תקופה ארוכה. העלאת המע"מ המתוכננת לינואר 2025, צפויה לתרום כ-7 מיליארד שקלים לצד ההכנסות, אך כפי שניתן להבין נדרשים צעדים נוספים – אם זה קיצוצים נוספים בצד ההוצאות או הגדלת ההכנסות ממיסים".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
לדברי שטרית: "העלייה בגירעון עשויה להשליך על כל אחד ואחת מאיתנו. ככל והממשלה תחליט לקצץ בצד ההוצאות, צעד זה עתיד להשתקף בעיקר בשירותים ציבוריים שהאזרחים נהנים מהם (עד כמה שניתן לפחות, שכן מראש ההוצאה האזרחית נמוכה באופן יחסי לעולם), כמו בריאות, חינוך או תשתיות. לעומת זאת בצד ההכנסות ככל והמיסים יעלו, כך ההכנסה הפנויה של האזרחים צפויה להיפגע".

בנק ישראל (מימין) והפד. "יילכו כנראה בדרכים נפרדות" (צילומים Shutterstock ,Magma Images) 
האירוע: הריבית נותרת על 4.5%
בדומה להערכות המומחים, בנק ישראל שוב לא חידש או הפתיע. זו הפעם החמישית ברצף, שהוועדה המוניטארית בבנק, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, שומרת על מדיניות זהירה ומחליטה כי הריבית בישראל תישאר ללא שינוי ותמשיך לעמוד על שיעור של 4.5%.
"ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, התקבלה על רקע אי הוודאות הגיאופוליטית שהתגברה בחודשים האחרונים במקביל לאי הוודאות הפיסקאלית", מחדד שטרית. "בדברי ההסבר להחלטה צוין בין היתר כי אי הוודאות סביב תקציב המדינה ל-2025, וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמים לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולים להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה. במילים אחרות: חוסר האחריות הפיסקאלית בשילוב אי הוודאות הגבוהה ובעיות ההיצע במשק, מרחיקות את הפחתת הריבית בישראל עמוק אל תוך 2025 – וזאת דווקא בזמן שחלק גדול מהבנקים המרכזיים בעולם נמצאים בתהליך או לקראת תהליך של הפחתות ריבית".
עוד מוסיף שטרית: "לאחרונה נשאלנו רבות האם הפחתות הריבית הצפויות בפד בארצות הברית, יובילו לתהליך דומה ולהפחתות ריבית גם בישראל. על פניו, בתרחיש שכזה, השקל צפוי להתחזק מול הדולר ולקזז חלק מהאינפלציה, כפי שלימדו אותנו אי שם בשנה א' בקורס המבוא למאקרו כלכלה. אולם בפועל, ישנם משתנים נוספים במשוואה שמשפיעים על המטבע, והם רחוקים מלהיות קבועים – במיוחד כשמביאים בחשבון תקופה של אי ודאות כל כך גדולה ומורכבת. בנוסף, חשוב גם לזכור כי מדיניות בנק ישראל נקבעת בראש ובראשונה על פי מצב הכלכלה המקומית, ולא בהתאם למתרחש בכלכלה האמריקאית. לאורך ההיסטוריה אגב, היו לא מעט תקופות בהן מדיניות בנק ישראל ומדיניות הפד האמריקאי הלכו בדרכים נפרדות לחלוטין – וכנראה שכך גם יהיה הפעם".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"השורה התחתונה מהחלטת בנק ישראל היא אחת", מבהיר שטרית. "במצב העניינים הנוכחי, אפשר לשכוח מהפחתות ריבית בישראל. מה שנותר לנו, זה כנראה רק להסתכל מהצד על הפחתות הריבית בעולם. ברמה הפרקטית, הרי שקהל החוסכים צפוי להמשיך ליהנות מסביבת ריבית גבוהה יחסית בעולמות חסרי הסיכון. בצד של הלווים מנגד, דוגמת נוטלי המשכנתאות, הריבית תמשיך להיות גבוהה בטווח הזמן הנראה לעין"

סוכנות פיץ'. "להורדת הדירוג נגיעה גם לאזרחי ישראל". (צילום Shutterstock)
האירוע: הורדת דירוג האשראי של ישראל בידי סוכנות פיץ'
סוכנות הדירוג האמריקאית פיץ' החליטה ליישר קו עם שתי הסוכנויות הגדולות, מודיס ו-S&P, כשהודיעה לאחרונה גם היא על הורדת דירוג האשראי של ישראל מ-A+ ל-A, כולל תחזית שלילית.
"הורדת הדירוג פירושה שסוכנות פיץ' איבדה את הסבלנות", מרחיב שטרית. "מהדו"ח של פיץ' ניתן ללמוד על הסיבות להורדת הדירוג: המשך הלחימה בעזה, סיכונים גיאופוליטיים, מתחים אזוריים – ובגדול, כל אותם סיכונים ידועים, שאם יתממשו יובילו להחרפה במצב הפיסקאלי ופגיעה בתוצר. בצד החיובי, בפיץ' מציינים את רזרבות המט"ח של בנק ישראל והעודף בחשבון השוטף".
"היות ובשווקים מתמחרים את ישראל בדומה למדינות המדורגות BBB, הורדת הדירוג לא באמת התקבלה בהפתעה", מצהיר שטרית. "לכן גם הצעד הזה לא הוביל לשינויים כאלה ואחרים בשווקים. בהקשר הזה אסור גם לשכוח כי המשקיעים ממשיכים לדרוש פרמיה גבוהה (ריבית) על הסיכונים בישראל עוד מתחילת המלחמה".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"בסופו של דבר, כל עוד הדירוג יורד ועתיד לרדת, המשמעות היא שהמשקיעים הזרים דורשים פרמיה גבוהה יותר על אג"ח של ממשלת ישראל", מציין שטרית. "ולעניין הזה יש נגיעה גם אלינו, האזרחים. החוב של הממשלה הולך ומתייקר, מה שצפוי להוביל לצמצום הוצאות אזרחיות והטלת מיסים".
למעבר למתחם המלא לחצו כאן
האמור הוא סקירה כלכלית מטעם הפניקס חברה לביטוח בע"מ למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם או במוצרים פנסיונים כלשהם. האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות ו/או פנסיוני ו/או מס ו/או כלכלי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע כולל ניתוח כלכלי למצב הקיים בשוק והינו בגדר השערה בלבד ונשען על אומדנים והערכות הנכונים למועד המוצג ושמטבע הדברים, אפשר שיתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים, וכן עלולים להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. ובכל מקרה אין החברה מתחייבת על דיוקו ו/או שלמותו ו/או היותו רלוונטי למקרה זה או אחר. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו. פורסם ביום 5.9.2024
(בשיתוף הפניקס)
תגובות לכתבה(3):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    מגמת התחזית
    נפתלי אגוזי 09/2024/08
    הגב לתגובה זו
    1 0
    אין הערכה כמותית לפגיעה ברמת החיים כאשר אם מדובר בסדר גודל של 4% אין להתרגש ואם 15% זוהי פגיעה משמעותית מה שחשוב לא פחות הוא ירידת הדירוג של המשק מול הכלכלה העולמית והסכנה הממשית לאובדן החפש והעצמאות המדינתית והפיכת ישראל לגרורת חסות של אמריקאים וסינים
    סגור
  • 1.
    הוא חתיך!! אני מתאימה לו
    הוא פנוי?? 09/2024/06
    הגב לתגובה זו
    2 0
    אני מתה עליו!!!!
    סגור
  • הכיעור שלך דוחה את כולם (ל"ת)
    מי יסתכל עלייך ? 09/2024/06
    הגב לתגובה זו
    15 0
    סגור