פרויקטים
"תוכניות להכשרת מנהיגות צעירה נחשבו בעבר לפריבילגיה, היום הן קריטיות להישרדות ישראל"
המשבר בו מצויה מדינת ישראל ממחיש את הצורך הבוער בפיתוח מנהיגות צעירה ומגוונת, המזהה את ההזדמנות לייצר עתיד טוב יותר. ענת נחמיה לביא, מנכ"לית ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד: "תפקיד הצעירים הוא לעצב את המחר. ככל שנקדים לפעול, כך נוכל להניע שינוי משמעותי יותר"
המשבר שחווה כעת מדינת ישראל, על רקע מלחמה המתנהלת בכמה זירות מחוץ וקיטוב עמוק מבית – ממחיש את הצורך הבוער במנהיגות צעירה, נחושה ויוזמת: מנהיגות שמבליטה דור חדש, משלבת יצירתיות וגמישות מחשבתית עם אומץ להרים את הכפפה ולייצר שינוי רחב היקף – ולא פחות חשוב: מנהיגות שמבינה כי המשבר הנוכחי מייצר הזדמנות לעצב עתיד טוב יותר ולחבר את פסיפס הזהויות המרכיבות את החברה הישראלית.
"כאשר מנתחים את המצב אליו הגענו במלחמה ועוד לפניה, אנחנו רואים שדור ההנהגה הנוכחי איכזב – במיוחד בהיבט של לבנות כאן חברה טובה ומשגשגת", מסבירה ענת נחמיה לביא, מנכ"לית ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד. "לכן חובה להתמקד עכשיו בצעירים מכלל המגזרים בחברה הישראלית, להעניק להם כלים לייצר כאן מציאות אחרת. אם לאורך השנים הסתכל הדור הוותיק על הדור צעיר בסוג של זלזול, הרי שהיום הצעירים נתפסים באופן הפוך – הם אלו שמקריבים את חייהם למען המדינה, ומעורבים בעשייה חברתית בצפון ובדרום. אנו נדרשים להשקיע בהון האנושי הצעיר שלנו, זה צו השעה".
"אנחנו רואים כיום בעולם משבר מנהיגות אוניברסלי", מדגישה נחמיה לביא. "אם מנסים לזקק אותו, מגיעים למרחב הפוליטי. מרחב זה מייצר קיטוב חברתי בין קבוצות שונות באוכלוסייה, כשהמנהיגות הפוליטית מייצגת בעיקר סקטורים ספציפיים. המשמעות היא שהקצוות הם אלו שנותנים את הטון. במציאות מורכבת ומרובת אתגרים, הכלי המרכזי בדרך שינוי טמון בתוכניות מנהיגות צעירה. בעבר תוכניות מנהיגות נחשבו לפריבילגיה, היום כבר ברור עד כמה הן קריטיות היום להישרדותה העתידית של ישראל. תפקיד הצעירים הוא לעצב את המחר. ככל שנקדים לפעול, כך נוכל להניע שינוי משמעותי יותר".
את החשיבות שבפיתוח וטיפוח מנהיגות צעירה, הקדימה לזהות שותפויות רוטשילד, שהוקמה ב-2016 במטרה להכשיר מנהיגות חדשה ומגוונת – ומפעילה 9 תוכניות מנהיגות המלוות את הצעירים בצמתים המרכזיות בחייהם: מתיכון, צבא ואקדמיה, ועד השתלבות בשוק העבודה. "שותפויות רוטשילד לקחה על עצמה לפתח מנהיגות צעירה, בדגש על הפריפריה – הגאוגרפית אך גם זו החברתית", מציינת נחמיה לביא. "הרצון הוא לייצר אימפקט ברמה הלאומית ולצמצם פערים בשורה ארוכה של תחומים. אנחנו מכניסים לחדר אחד יהודים וערבים, דתיים, חילונים, חרדים – וביחד עוברים משיח של זהות וכאבים, לשיח של אחריות משותפת".
"כחלק מההכשרה, אנו עובדים במספר ערוצים: ראשית, לגרום לאותה אוכלוסייה צעירה להאמין בעצמה, וביכולתה להשפיע ולהוביל שינוי. שנית, אנחנו בונים עם הצעירות והצעירים סט של ערכים שצריכים לאפיין מנהיג או מנהיגה בישראל – תוך הכרת הזהות שלהם והכרת זהויות אחרות. לבסוף, מכל הזהויות האלו נבנה סיפור אחד, שהוא למעשה סיפורה של החברה הישראלית", מוסיפה נחמיה לביא. "בכל תוכניות המנהיגות, מספקת שותפויות רוטשילד ארגז כלים מקצועי, שסייע למשתתפים להשתלב בעמדות השפעה במגזר העסקי, הציבורי והחברתי".
בשותפויות רוטשילד מקפידים למדוד את עצמם תוך כדי תנועה, ומתגאים בכך שלמעלה מ-50% מבוגרי תוכניות המנהיגות של הארגון הגיעו לעמדות השפעה בקריירה שבחרו, כשהסיפור החברתי הוא חלק בלתי-נפרד משולחן העבודה שלהם.
ענת נחמיה לביא, מנכ"לית ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד (צילום ניר סלקמן)
הזדמנות היסטורית לשינוי
דור המנהיגים הבא הוא לא חזון לעתיד, אלא כבר נחלת ההווה. מאות צעירים וצעירות בוגרי תוכניות המנהיגות של הארגון כבר פרוסים בשטח, ובהדרגה מטביעים את חותמם ומציגים עשייה חברתית מרשימה. דוגמה בולטת, מספקת אבישג מלול (24) ילידת קריית שמונה וסרן במילואים, המשתייכת לתוכנית המנהיגות "שגרירי רוטשילד".
דור המנהיגים הבא הוא לא חזון לעתיד, אלא כבר נחלת ההווה. מאות צעירים וצעירות בוגרי תוכניות המנהיגות של הארגון כבר פרוסים בשטח, ובהדרגה מטביעים את חותמם ומציגים עשייה חברתית מרשימה. דוגמה בולטת, מספקת אבישג מלול (24) ילידת קריית שמונה וסרן במילואים, המשתייכת לתוכנית המנהיגות "שגרירי רוטשילד".
בטקס חגיגי שנערך לאחרונה בכנסת, העניקה הוועדה המיוחדת לחיזוק ולפיתוח הנגב והגליל בראשות ח"כ מיכאל ביטון, את אות "גיבור הצפון" ל-35 גיבורות וגיבורים. ברשימה המכובדת נכללה גם מלול, בשל פעילותה לאורך התקופה האחרונה לשיקום ולחיזוק הגליל.
"אני משתתפת בתוכנית 'שגרירי רוטשילד', המכשירה צעירים וצעירות מהפריפריה לעשייה חברתית משמעותית, במקביל ללימודים האקדמיים", אומרת מלול. "בעקבות המצב הצפון, החלטנו קבוצה של חברים להקים את 'פורום צעירים מצפינים', שפועל תחת 'פורום מצפינים' – גוף המאגד אזרחים ואזרחיות בני הצפון ואוהבי הצפון, המבקשים לבנות באזור את חייהם. אנחנו לא רוצים להמתין מהצד שיקראו לנו, אלא ליזום ולשנות בעצמנו. יש פה הזדמנות היסטורית להוביל את הצפון למקום אחר. הדברים תלויים בנו, בדור הצעיר. אם לא נהיה מעורבים ונשפיע על התהליכים, נוכל אחר כך לבוא בטענות רק לעצמנו".
"סקרים מראים שרבים מהצעירים שפונו במלחמה לא מתכוונים לחזור לצפון, ועליהם אנחנו לא מתכוונים לוותר", מצהירה מלול. "הפעילות שלנו התחילה בהצעת מחליטים למשרדי הממשלה והמשיכה לכינוס ענק של צעירים אוהבי צפון ובני הצפון, בשיתוף עם 24 ארגונים אזוריים וקרן רוטשילד. אנחנו פועלים ונערכים לפעול בכמה וכמה ערוצים – מלהוות את שדולת צעירי הצפון, ועד ליצירת שפה משותפת ומלכדת, שמדברת אזוריות והסרת החומות בצפון. בת העיר, בן הכפר וכל קיבוצניקית ומושבניק שירצו לקבוע את ביתם בגליל יהיו לקהילה אחת – זה החלום. כל זה נעשה תוך גיבוש פעולות שיובילו ליצירת הזדמנויות תעסוקה ותמיכה קהילתית ורגשית".
את שירות הקבע עשתה מלול כקצינת הדרכה בבסיס הטירונים של חטיבת הצנחנים, שם הובילה את מיזם "קמפוס דיגיטלי" – מערכת למידה חדשנית המאגדת מעל 200 תוכני הדרכה. במילואים היא משרתת כקצינת מבצעים של סיירת הנח"ל במילואים – תפקיד אותו היא ממלאת מפריצת המלחמה כמעט ללא הפסקה.
"הרצון להיות אקטיבי, נולד בשנת שירות בעין גדי, כשהייתי אחראית לחבר בין צעירים בסיכון בפנימייה לצעירי הקיבוץ. מאז הרצון הזה רק התעצם", מספרת מלול. "לתוכנית 'שגרירי רוטשילד' הגעתי כסטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, כשחיפשתי מלגה עם ערך מוסף. כמי שגדלה בקריית שמונה, אני מכירה מקרוב את הפערים בין פריפריה ומרכז, ורוצה באמצעות התוכנית לקחת חלק פעיל בשינוי המצב"
"אני אמנם לומדת בגוש דן, אבל התשוקה שלי היא לצפון – חד משמעית", מבהירה מלול. "שם אני רוצה לחיות, לגור ולגדל את ילדיי. זה מקום קסום עם הנופים הכי יפים והאנשים הכי טובים. מבחינתי חזרה לצפון היא לא התפשרות – להיפך. אני מאמינה ששיקום הצפון ילווה בהקמת מרכזי הייטק באזור, חיי לילה ותרבות תוססים, ואופציות לתעסוקה, בילוי ופנאי. ברור לי שהדרך לצפון צומח ומשגשג עוברת ביוזמות מקומיות ובשיתופי פעולה עם ארגונים ותוכניות אזוריות. לכלים ולתמיכה שאני מקבלת משותפויות רוטשילד, יש תפקיד חשוב במסע להגשמת המטרה הזו".
אבישג מלול (צילום נועה אזולאי באדיבות המצולמת)
למצוא את המתווה המשותף
שם בולט נוסף בהיבט של מנהיגות צעירה וצומחת, הוא אחמד אלעוברה (22) סטודנט למשפטים ולוחם אש מהדרום, שמיומה הראשון של מלחמת חרבות ברזל, נאלץ לתמרן בכללי המשחק הקשוחים והתובעניים שכפתה המערכה.
שם בולט נוסף בהיבט של מנהיגות צעירה וצומחת, הוא אחמד אלעוברה (22) סטודנט למשפטים ולוחם אש מהדרום, שמיומה הראשון של מלחמת חרבות ברזל, נאלץ לתמרן בכללי המשחק הקשוחים והתובעניים שכפתה המערכה.
"במקור אני מהקהילה הבדואית ברהט, אבל כיום מתגורר בבאר שבע ולומד ברמת גן", הוא מרחיב. "בשנתיים האחרונות אני משרת כלוחם אש בבאר שבע, כשתחת אחריותנו שטח גיאוגרפי גדול מאוד: באר שבע, רהט, חורה, חולות, נאות חובב ומצפה רמון. את הכאוס הגדול של ה-7 באוקטובר אני לא אשכח. עבדתי 24 שעות ברצף, כשאני מוזנק מאירוע לאירוע בלי רגע אחד של מנוחה".
"טיפלנו באירועים חמורים ומסוכנים", מתאר אלעבורה. "כולל פגיעת טילים במפעל לחומרים מסוכנים ופגיעה במבנים, שהובילו לשריפות גדולות. באותו היום חבר שלי, רועי משה, ששירת כלוחם אש בתחנה, נרצח בידי מחבלי חמאס. לזכר רועי החלטתי להקים גינה בתחנה. מהיוזמה ועד הביצוע – זה בדיוק מסוג הדברים שלמדתי בשותפויות רוטשילד".
אלעבורה משתייך לתוכנית "קו הזינוק" של הארגון, המכשירה ומרשתת בני נוער וצעירים מוכשרים מהפריפריה. מודל התוכנית הוא יחיד מסוגו, וכולל ליווי צמוד לפרק זמן של 10 שנים – מבית הספר ועד לקריירה. "הכל התחיל במחויבות אישית בשותפויות רוטשילד בגיל 14, כשאני בחרתי לעשות אותה כלוחם אש", משחזר אלעבורה. "בהמשך עשיתי שירות לאומי בתחנה בבאר שבע ומאז אני שם. לעבודה כלוחם אש יש סיפוק ומשמעות, אני מגיע לתחנה מדי יום בתחושת שליחות. בזמן הפנוי שלי אני מתנדב כחובש באיחוד הצלה ובמד"א".
אחמד אלעבורה (צילום באדיבות המצולם)
נכון להיום נמצא אלעבורה בשלב השלישי והאחרון בתוכנית. לדבריו, "להיות חלק מ'קו הזינוק' לא היה פשוט, היות ולתוכנית מתקבלים רק 25 צעירות וצעירים בשנה. בתוכנית הכרתי אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, והשתתפתי בין היתר בפרויקטים שחיברו בין ערבים ליהודים, כמו גם בפרויקט ששילב אנשים עם מוגבלות. ב'קו הזינוק' למדתי איך לרקום שיתופי פעולה, איך להניע אנשים לפעולה, איך לגבש ולממש פרויקט מאפס – בכלים שרכשתי אני משתמש היום בעבודה וביוזמות שאני מוביל".
בימים אלו הוא מקדם מיזם נוסף: "לחשב מסלול מחדש". "המסלול הזה פונה לחברה הערבית, המאופיינת בדור צעיר המבקש לרצות את דור ההורים לא אחת על חשבון חלומותיו ושאיפותיו בחיים", מפרט אלעבורה. "היעד הוא לגשר באמצעות המיזם בין ההורים שדוחפים את ילדיהם ללמוד מקצועות מסוימים, לבין רצונותיהם האמיתיים של הילדים. במקום לעלות על מסלול התנגשות, למצוא את המתווה המשותף".
על שפה משותפת וצמצום פערים
המשבר המנהיגותי שחווה היום מדינת ישראל, מהווה גם קריאה לפעולה – כשעתיד המדינה והחברה הישראלית תלוי במידה רבה בהצמחת דור מנהיגים איכותי, המסוגל לייצר שפה משותפת בין כלל המגזרים, ופועל לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים – כשפה נכנסות לתמונה תוכניות המנהיגות של שותפויות רוטשילד.
המשבר המנהיגותי שחווה היום מדינת ישראל, מהווה גם קריאה לפעולה – כשעתיד המדינה והחברה הישראלית תלוי במידה רבה בהצמחת דור מנהיגים איכותי, המסוגל לייצר שפה משותפת בין כלל המגזרים, ופועל לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים – כשפה נכנסות לתמונה תוכניות המנהיגות של שותפויות רוטשילד.
"הארגון היה שותף בשנה האחרונה ליותר מ-900 יוזמות חברתיות בצפון ובדרום, המנוהלות על ידי משתתפים ובוגרים שלנו מהפריפריה", מסכמת נחמיה לביא. "אני קוראת למקבלי החלטות להצטרף אלינו ולהשפיע על עתיד המדינה. אין לי ספק, עם עוד תוכניות להכשרת מנהיגות צעירה, ישראל תהיה בעוד 10 ו-20 שנה במקום אחר לגמרי".
(שותפויות אדמונד דה רוטשילד)
