בארץ
דוישטה בנק מעריך: זו הסיבה שבנק ישראל לא יוריד את הריבית
בצל ההכרזה המתקרבת של בנק ישראל בנוגע להחלטת הריבית והחמרה במצב האינפלציה. דויטשה בנק מפרסם סקירה בנושא בה הוא טוען שעל הסימנים מעידים שהנגיד פרופ' אמיר ירון ישאיר את שיעור הריבית כמו שהיא
בנק ישראל צפוי להכריז היום (שלישי) בשעות הצהריים, על החלטתו בנוגע לשיעור הריבית. דוישטה בנק, מתייחס לכך בסקירה בה טוענים האנליסטים שהנגיד יכריז שהריבית צפויה להישאר על כנה.
"אנו מצפים שהבנק ישמר את עמדתו וישמור על שיעור הריבית שלו ללא שינוי ברמה של 4.5%. אם יתממש, זו תהיה הפגישה החמישית ברציפות שהבנק יישאר בהמתנה, לאחר תחילת מחזור הקלה של 25 נקודות בסיס בחודש ינואר".
"אי ודאויות גיאופוליטיות מוגברות על רקע שיחות מתמשכות על הפסקת אש בעזה, פרמיה סיכון גבוהה וסביבה אינפלציונית עולה, צפויות להוביל את הבנק לשמור על עמדתו הזהירה גם בפגישה זו, על אף העובדה שהפעילות הכלכלית המשיכה להישאר מתחת לפוטנציאל הצמיחה שלה ברבעון השני".
רציונאל:
אנשי הבנק מאמינים כי שליית המתחים הגיאופוליטיים עם חיזבאללה ואירן. סביבה אינפלציונית עולה כאשר נתון האינפלציה של יולי עמד בקצה העליון של הציפיות. סיכונים כלפי לגירעון התקציבי זאת מאחר ונדרשים קיצוצים משמעותיים כדי להכיל את הגידול הצפוי בתקופה הקרובה, תנודתיות בשווקים הפיננסיים כאיום על יציבות מקרו-כלכלית צפויים להיות סיבות מספיקות להחלטה של הבנק להמתין.
אנשי הבנק מאמינים כי שליית המתחים הגיאופוליטיים עם חיזבאללה ואירן. סביבה אינפלציונית עולה כאשר נתון האינפלציה של יולי עמד בקצה העליון של הציפיות. סיכונים כלפי לגירעון התקציבי זאת מאחר ונדרשים קיצוצים משמעותיים כדי להכיל את הגידול הצפוי בתקופה הקרובה, תנודתיות בשווקים הפיננסיים כאיום על יציבות מקרו-כלכלית צפויים להיות סיבות מספיקות להחלטה של הבנק להמתין.
עם האינפלציה שנותרה דאגה מרכזית עבור הבנק, המגמה העולה בלחצי האינפלציה הייתה בולטת במיוחד ביולי. האינפלציה הכוללת זינקה לקצב עלייה שנתי של 3.2%, מעל הגבול העליון של טווח היעד של הבנק ישראל בפעם הראשונה מאז חודש דצמבר האחרון, ומדגיש את לחצי האינפלציה המתגברים בכלכלת ישראל.
נתוני חודש יולי, חשפו שהפרעות באספקה ותנאי הביקוש שחוזרים לתבנית נורמלית יותר מפעילים לחץ כלפי מעלה על מחירי הצרכן, כאשר האינפלציה של מזון ודיור עולה על הציפיות. זאת אמורה להיות הסיבה העיקרית עבור בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה בפגישה הקרובה. התאמנו את תחזית האינפלציה שלנו לסוף-24 ל-3.3% ואנו מצפים ללחץ כלפי מעלה מתמשך על דינמיקת האינפלציה בטווח הקצר.
יתר על כן, תחזית הבנק גם הציגה עמדת מדיניות מונטרית זהירה בשל מצב המלחמה והשלכותיו על הכלכלה. נגיד הבנק ירון הדגיש נקיטת עמדת זהירות בנוגע למדיניות המוניטרית לאחר פגישת יולי והתייחס להתפתחויות האינפלציה כקלט מרכזי לקבלת החלטות.
לחצי האינפלציה העולים בשל עליית האינפלציה מעל הגבול העליון של טווח היעד של בנק ישראל בחודש יולי וציפיות האינפלציה שנותרו בקצה העליון של טווח זה, תומכות בהמשך העמדה הנוכחית, לפחות בטווח הקצר.
תחזית המדיניות המוניטרית:
הפעילות הכלכלית בישראל התכווצה בקצב שנתי מתואם של 19.4% ברבעון הרביעי של שנת 2023, לאחר מתקפת חמאס, כאשר גם גורמים בצד ההיצע וגם בצד הביקוש תורמים לירידה. בצד הביקוש ירידה בהשקעות ובצריכה הפרטית היו הסעיפים המובילים, כאשר בצד החיובי השקעות ממשלתיות(גידול בהוצאות ביטחוניות) וגידול בייצוא איזנו את הירידה בפעילות הכלכלית שנרשמה בשאר הסעיפים.
תחזית המדיניות המוניטרית:
הפעילות הכלכלית בישראל התכווצה בקצב שנתי מתואם של 19.4% ברבעון הרביעי של שנת 2023, לאחר מתקפת חמאס, כאשר גם גורמים בצד ההיצע וגם בצד הביקוש תורמים לירידה. בצד הביקוש ירידה בהשקעות ובצריכה הפרטית היו הסעיפים המובילים, כאשר בצד החיובי השקעות ממשלתיות(גידול בהוצאות ביטחוניות) וגידול בייצוא איזנו את הירידה בפעילות הכלכלית שנרשמה בשאר הסעיפים.
בהנחה ותירשם ירידה בעצימותו של העימות הצבאי במהלך בשנת 2024, בדויטשה בנק סבורים כי נראה ריבאונד בפעילות הכלכלית ברבעון הראשון ולאחר מכן. זאת בשל הירידה בהגבלות על המשק ושחרור אנשי מילואים משירות צבאי.
נתוני כרטיסי אשראי מצביעים על עלייה במספר העסקאות בכרטיסי אשראי מעל רמתם טרם המשבר, אך חשוב לזכור כי ההתאוששות תהיה לא אחידה עבור כלל הסקטורים, כאשר סקטור התיירות והבניה צפויים להשתרך מאחור. לאחר נתון התוצר החלש לרבעון הרביעי, בבנק צופים גידול של 1.8% בתוצר עבור שנת 2024.
אינפלציה:
שיעור האינפלציה רשם האטה לקצב עלייה שנתי של 2.6% במהלך חודש ינואר, בהשוואה לקצב גידול שנתי של 3% בחודש הקודם. מדובר בירידה חדה יותר מההערכות המקודמות בשווקים וגם מהתחזית שלנו. אינפלצית הליבה רשמה האטה לקצב של 2.4%, עדות להאטה רוחבית בלחצים האינפלציוניים, אשר החלה עוד לפני פרוץ המאבק עם חמאס.
שיעור האינפלציה רשם האטה לקצב עלייה שנתי של 2.6% במהלך חודש ינואר, בהשוואה לקצב גידול שנתי של 3% בחודש הקודם. מדובר בירידה חדה יותר מההערכות המקודמות בשווקים וגם מהתחזית שלנו. אינפלצית הליבה רשמה האטה לקצב של 2.4%, עדות להאטה רוחבית בלחצים האינפלציוניים, אשר החלה עוד לפני פרוץ המאבק עם חמאס.
קצב עליית המחירים מצוי כעת מתחת לקצה העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל שעומד בטווח של 3%-1%. הציפיות האינפלציוניות מעוגנות גם כן, כאשר התחזקות השקל לאחרונה תורמת גם כן לשיפור באינפלציה.
חשוב לזכור כי ישנם גורמי סיכון להפתעת האינפלציה כלפי מעלה. אלו כוללים התאוששות חזקה מהצפי בצריכה הפרטית עם חזרתם של משרתי מילואים בחזרה לעבודה והיקף תיירות חוץ נמוך יותר אשר מספק רוח גבית לביקוש המקומי.
גם חוסר איזון בשוק הנדל"ן בין רמת הביקוש להיצע עשויה להוביל לעלייה בשכר הדירה ולהפעיל לחץ כלפי מעלה על האינפלציה. בסך הכל, אנשי הבנק סבורים כי שיעור האינפלציה ירשום ירידה נוספת בשנת 2024, כך שהיא תעמוד על 2.5% בסיכום השנה הנוכחית.
מצב פיסקאלי:
העימות עם חמאס אשר פרץ ב-7 לאוקטובר השפיע לשלילה על המצב הפיסקאלי של מדינת ישראל. היקף ההוצאות הממשלתיות רשם זינוק בשל הוצאות ביטחון גדולות יותר, כאשר במקביל נרשמה ירידה בהכנסות ממיסים. כתוצאה מכך היקף הגירעון הממשלתי עמד על 4.8% במונחי תוצר בחודש ינואר ולעומת 2.2% לפני פרוץ המלחמה.
העימות עם חמאס אשר פרץ ב-7 לאוקטובר השפיע לשלילה על המצב הפיסקאלי של מדינת ישראל. היקף ההוצאות הממשלתיות רשם זינוק בשל הוצאות ביטחון גדולות יותר, כאשר במקביל נרשמה ירידה בהכנסות ממיסים. כתוצאה מכך היקף הגירעון הממשלתי עמד על 4.8% במונחי תוצר בחודש ינואר ולעומת 2.2% לפני פרוץ המלחמה.
גם אם המתחים הגיאופוליטיים לא יחמירו מעבר לרמתם הנוכחית, השלכותיהם צפויות לבוא לידי ביטוי לאורך זמן ממושך. זאת בעיקר בשל גידול קבוע בתקציב משרד הביטחון בשנים הבאות.
כתוצאה מהגידול בגירעון, תקציב המדינה לשנת 2024 כולל הצעות לקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה השונים וצעדים חדשים להגדלת הגבייה ממיסים, כגון העלאת שיעור המע"מ בשנת 2025 באחוז שם. צעדים אלו נחשבים בפני סוכנויות הדירוג ובנק ישראל כצעדים הכרחיים במטרה לאזן את יחס החוב תוצר בשנים הבאות
במבט קדימה, ישנם סימנים מעודדים להתייצבות במצב הפיסקאלי, כאשר בחודש ינואר נרשם עודף תקציבי של 2.5 מיליארד שקל. הריבאונד האחרון בצריכה הפרטית וביטול הטבות מס מסוימות הוביל לגידול גבוה יותר בהכנסות המדינה ממיסים.
תקציב הממשלה המעודכן צפוי להגיע לאישור הכנסת בתחילת חודש מרץ וללא החמרה במתחים הגיאופוליטיים, אנו סבורים כי היקף הגירעון יעמוד על 6% במונחי תוצר בשנת 2024 ו-3.5% בשנת 2025.
מדיניות מוניטרית:
התפתחויות גיאופוליטיות האחרונות מעלות את הסיכון שהעימות הנוכחי יתפתח לשלב חמור יותר הן מבחינת ההיקף והן מבחינת משך הזמן. הדבר מחייב את הבנק לאמץ עמדת זהירות רבה יותר אל מול הסיכונים העולים לסביבת האינפלציה והתחזית לחוב מאשר הציפיות הקודמות שלנו.
התפתחויות גיאופוליטיות האחרונות מעלות את הסיכון שהעימות הנוכחי יתפתח לשלב חמור יותר הן מבחינת ההיקף והן מבחינת משך הזמן. הדבר מחייב את הבנק לאמץ עמדת זהירות רבה יותר אל מול הסיכונים העולים לסביבת האינפלציה והתחזית לחוב מאשר הציפיות הקודמות שלנו.
גם אם העימות הנוכחי לא יתפתח למלחמה בקנה מידה גדול, הסיכויים שהקרבות יימשכו מעבר לסוף השנה הנוכחית גבוהים יותר כעת. לכן, אנו רואים כעת סיכוי נמוך יותר עבור בנק ישראל לספק הורדת ריבית עד סוף השנה. לכן אנו משנים את תחזית הבסיס שלנו מהפחתה של 0.25% שצפינו בתחילה ברבעון הרביעי לכך שהריבית תיוותר ללא שינוי. לכן תחזית שלנו עבור ריבית בנק ישראל עומדת כעת על 4.5% עד סוף 2024.
עם זאת, הסכם להפסקת אש צפוי להוביל להתחזקות המטבע המקומי, הגשמת ההפחתות הצפויות של הריבית על ידי הפד, וביצועי חסר של הכלכלה המקומית יכולים להשאיר פתח מסוים להפחתת ריבית עוד לפני סוף השנה הזו.
עוד ב-
בטווח הארוך, אנו עדיין רואים מקום עבור בנק ישראלי להוריד את הריבית, אך במידה פחותה, זאת בתגובה לתיקון כלפי מעלה של תחזיות האינפלציה שלנו בשל ההשפעות המאוחרות של שרשראות האספקה והמתחים הגיאופוליטיים הממושכים. משכך, אנו צופים ששיעור הריבית יגיע ל-3.50% עד סוף שנת 2025. עם זאת, התפתחותם של המתחים הגיאופוליטיים יהיו הגורם המרכזי בתחזיות שלנו עבור תוואי הריבית העתידי. אם המתחים יתגלגלו לסכסוך חמור יותר, אנו מצפים שהבנק ידחה את הפחתות הריבית עוד יותר.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
