מלחמת חרבות ברזל גבתה (וממשיכה לגבות) מחיר כבד גם במובן הכלכלי, שכן ישראל הוציאה בכמה חודשים בודדים סכומים העולים על פי שלושה מהרכש השנתי הממוצע של משרד הביטחון בשנים האחרונות, והדבר צפוי לגדול אף יותר בשנה הקרובה בשל הצורך של צה"ל להמשיך ולהצטייד בנשקים חדישים ולשקם כלים אשר כבר קיימים. אז כמה כסף הוציא משרד הביטחון מאז חודש אוקטובר, ולאן בדיוק הוא הולך?

כפי שפורסם בכלכליסט, הסכום שמשרד הביטחון הוציא על רכישות ביטחוניות מחברות ישראליות עומד על 40 מיליארד שקל, מה-7 באוקטובר ועד השבוע שעבר. לשם השוואה, תקציב המשרד שאושר לשנת 2023 עמד על 63 מיליארד שקל. רבים מהחברות הללו הינן קטנות ובינוניות, אשר מתמחות בייצור של מכלולים ומוצרים חשובים למערכות נשק הכרחיות לצה"ל.

ע"פ הנתונים והערכות משרד הביטחון, התקציב שיופנה עבור טנקים ומשוריינים בשנים הקרובות יעמוד על 2 מיליארד שקל, כאשר מרבית מהסכום הנקוב מטרתו לתחזק טנקים קיימים, לאחר חודשים ארוכים של לחימה ברצועה. עשרות מיליונים נוספים יוקדשו לרכישת רחפנים וכטב"מים, לצרכי תקיפה ומודיעין.

עוד ב-

משרד הביטחון בהחלטה דרמטית: ממי ירכוש עשרות אלפי נשקים?

לכתבה המלאה

מערכת נוספת אשר צה"ל מוצא כחשובה היא "אולר", אשר משמשת לניווט של כוחות בשטח ולתכנון משימות, ובכך מפחיתה את התלות במפות מודפסות. המערכת עצמה נראית כמו טלפון חכם, והיא מספקת מידע בנוגע לכוחות ידידותיים הנמצאים בשטח במקביל לכוחות אויב באותו המרחב. בחברת באסיו-טכנולוגיות המייצרת את המערכת, התקבלו הזמנות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. נדגיש שוב כי מאחר וסוף המלחמה אין באופק, צה"ל ומשרד הביטחון יוציאו עוד סכומים רבים בנוגע לרכישות חדשות, והתקציב עשוי לתפוח במיליארדים נוספים.