לצד אפליקציות מדיה חברתית ותמונות של חתולים, הטלפונים הסלולריים החליפו בשנים האחרונות את הארנק המסורתי, עם כניסה לשוק של אמצעי תשלום דיגיטליים. הגוף שאחראי למהפכה הוא בנק ישראל, שמקדם את הדיגיטציה של אמצעי התשלום בארץ כבר שנים ואחראי לכך שלשוק נכנסו אמצעי תשלום חדשים כמו ארנקים דיגיטליים, אפליקציות תשלום, מערכות חכמות לתשלום בכרטיסי אשראי ומערכת זה"ב. 

עידוד התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית והרחבת המגוון של אמצעי תשלום דיגיטליים, מסבירים בבנק ישראל, מהותיים לחיזוק חוסנה של המערכת הפיננסית בישראל. זו תמונת המצב שבנק ישראל מפרסם בנושא:

בשנת 2022 החזיקו הישראלים ב-10.7- מיליון כרטיסי חיוב (כרטיסים נטענים, כרטיסי אשראי ודביט), גידול של 6.1% ביחס לשנת 2021 שבה היו בשוק 10.1 מיליון כרטיסים.
בשנת 2023 הגיעו התשלומים בכרטיסי חיוב ל-451 מיליארד שקל, עלייה של 99% לאורך עשור.

בין יולי 2021 ליולי 2023 שולמו כ-3.5 מיליארד שקל באמצעות ארנקים דיגיטליים. ההוצאה היומית הממוצעת בארנקים דיגיטליים הגיעה ל-115.7 מיליון שקל.

בשנים 2022-2023, 53% מערך תשלומי הלקוחות בוצעו בהעברות בנקאיות (זיכויים, כ-41%) וחיובים, כ-12%). 34.6% מערך התשלומים בשנת 2023 ו-33% מערך התשלומים בשנת 2022 בוצעו במערכת זה"ב.

היקף העסקות בכרטיסים עמד על 424 מיליארד ש"ח בשנת 2022. כרטיסי האשראי החליפו שימוש במזומן, כשרוב העסקאות היו בשווי נמוך ממאתיים שקל.

בנובמבר 2023 בנק ישראל העלה את התקרה של הפקדת שיק בסלולרי למאה אלף שקל. מדובר במעל מיליון וחצי שיקים בשנה.

עוד ב-

הכלכלן הראשי ממליץ להישאר צעירים ושלא יפטרו אתכם בזמן מיתון

לכתבה המלאה

בבנק ישראל מעוניינים להכניס שחקנים נוספים לתחום התשלומים ולהגביר את התחרות בתחום. "קידום תחום התשלומים ופתיחתו בישראל לגופים חוץ בנקאיים, עשוי גם להוביל לתחרות מוגברת והצעות ערך נוספות בכל השירותים הפיננסיים", מסר מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עודד סלומי.