למרות שהובסתי בערעור שהגשתי לבית המשפט העליון על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שאישר לפייסבוק למחוק את חשבוני הפופולארי (למעלה מ-60,000 עוקבים אורגניים בערכים של שנת 2018), ולא לאפשר לי לכתוב שוב ברשת בגלל שדבריי מפיצים שנאה ומדון - אני מוצא את עצמי קד קידה של תודה.

איך אפשר שלא להודות לשופט העליון דוד מינץ שהגדיר אותי כ"בעל חוש הומור פורץ גבולות", ומיד הוסיף: "דא עקא: ישנם גבולות שאסור לעבור." למי שלא מכיר את מינץ – זה השופט שתמך לפני שנתיים בפסילת מועמדותה לכנסת של איבתיסאם מרעאנה ילידת פוריידיס בגלל שבראיון שנתנה למקומון של השכנה מזכרון יעקב, "מגזין המושבות" בשנת 2008, כאשר נשאלה איזה סרט בדיוני היתה חולמת לביים, ענתה: "תסריט אפוקליפטי שבו הייתי משמידה את זכרון יעקב, אבל בלי להרוג. שיחזרו לארצות הברית או לפולניה". אם משפט אחד קצר ספק הומוריסטי בראיון נשכח למקומון נידח מספיק כדי למנוע מאזרח לממש את זכותו הבסיסית לרוץ לכנסת – מדוע שטקסטים ארוכים ופופולאריים בהרבה לא יצדיקו לסתום לי את הפה לעד?

אנחנו לא זקוקים לבית המשפט העליון בשביל לדעת שהאלגוריתם של פייסבוק, שמעדיף לקדם פוסטים שמציעים למכירה טבעות משומשות מעלי אקספרס במחירים של כיכר המדינה, פוגע בחופש הביטוי. אנחנו צריכים את בית המשפט כדי לשים גבולות למונופולים, במיוחד כאשר מדובר במונופולים טכנולוגיים שהמחוקק פוחד להתמודד איתם כי הם צינור החמצן שלו לבוחרים. לזכותו של יועז הנדל, שר התקשורת היוצא, צריך לומר שמינה ועדה במטרה להסדיר את חופש הביטוי ברשתות החברתיות. מסקנותיה - אשר אומצו השבוע על ידי השר – להכריז על הדואופול של פייסבוק וגוגל כגוף דו מהותי שכפוף חלקית לכללי המשפט הציבורי ואינו יכול לחסום לנצח חשבונות של משתמשים ללא מנגנון ערעור מפורט ומנומק - קולעות במדויק לטענות שהעליתי בבית המשפט העליון. זה, אגב, דחה את טענותיי בנימוק שצריך היה לדון בהן בבית המשפט המחוזי. הוא גם סירב לקבל חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שתומכת בטענה שלי שהקשר בין פייסבוק למשתמשים אינו חוזה פרטי רגיל כי היועמ"ש כתב את דבריו "אחרי הזמן", ולבסוף דחה גם את הבקשה שפייסבוק תחזיר לרשותי את המכתבים האישיים, התמונות הפרטיות והחשבוניות ששמורים במחשביה בנימוק שפייסבוק לא הוכרזה כ"מאגר מידע" . 

פסק הדין בתביעה שלי מול פייסבוק הוא חלון הצצה מושלם לבית המשפט השמרני-פורמליסטי שממשלת נתניהו-בן גביר-סמוטריץ מתכוונת להביא עלינו כדי למגר את "העריצות המשפטית". את יועז הנדל לא נראה בפוליטיקה בשנים הקרובות. גם לא את הועדה הלגמרי לא רעה שמינה. אנחנו נישאר עם בית משפט עליון, שמתייחס לקשר בין רשת חברתית מונופוליסטית חובקת עולם לאנשים מן השורה כמו לחוזה שכירות בדירת שותפים – כאילו שיש לנו אפשרות לעבור מפייסבוק למתחרה כמו שאנחנו יכולים לעבור דירה מרחוב דיזנגוף לרחוב בן יהודה.

האם תוצאות המשפט היו שונות אילו לא הייתי בעל השקפה אנטי-ציונית, ואילו הפוסטים שלי מעוררי השנאה ונוטפי השיטנה (אליבא דפייסבוק ובאישור בית המשפט) היו מעודדים גירוש אגרסיבי של פלסתינאים מאדמתם על מנת לבנות עליה מאחזים והתנחלויות ולא סילוק מנומס של מתנחלים מוילות שבנו על קרקעות שנגזלו מפלסתינאים? זו שאלה היפותטית, ובית המשפט כידוע לא נדרש לשאלות היפותטיות, ברם הדרך שבה מתאר אותי פסק הדין של השופט מינץ כ"מי שאינו בוחל בשימוש בביטויים משפילים ומבזים, בלשון בוטה ומעוררת סלידה" מלמדת כאלף עדים שהסיכוי של מי שאינו משתייך למחנה הציוני לזכות במשפט צדק ממי שהצהיר טרם התמנה לשופט כי "תהליך השלום עם הפלסתינאים מדיר שינה מעיניו" כנראה קלוש.

בניגוד לשופטים - לפייסבוק אין כנראה עמדה אידיאולוגית לכאן או לשם. קשה לי להאמין שצוקרברג ושותפיו למועצת המנהלים של מטא מודעים בכלל לשסעים בחברה הישראלית. פייסבוק אמנם נוטה לטאטא עמדות אנטי-ממסדיות מתחת לשטיח, אך היא עושה זאת לא מתוך אידיאולוגיה אלא כי היא סבורה שכאשר נותנים ללוזרים שחייהם הם קונצ'רטו לקרתנות וסימפוניה לקנאה את היכולת להלשין על סלבים ולראות שההלשנה מורידה כוכבים מגדולתם – זה מביא לייקים ומגדיל את הטראפיק.

החשבון שלי נחסם בגלל אלפי תלונות אנונימיות של יודו-פשיסטים שהסיפוק הכי גדול בחייהם העלובים זה לסתום פיות. כישיגדלו, הם חולמים להיות כמו יוסוף חדאד הערבי הציוני שהפך לאייקון בזכות קמפיינים לסתימת פיות לכל מי שפחות מחבבים את הכיבוש. הקרנבל האנטי-דמוקרטי הזה מתאים כמו כפפה ליד ל"כללי הקהילה" של פייסבוק שמעודדים השתקה של דעות שלא נעים לשמוע - הכל בנימוק הפסאוודו-פילנתרופי שפייסבוק באה לעולם כדי להפוך אותו למקום טוב יותר. ואולם, פייסבוק באה לעולם כדי להרוויח כסף. בית המשפט והמחוקק הם שצריכים למנוע ממנה לרמוס את זכויות הפרט בדרך אל הקופה ולא לאפשר להמון מוסת לדרוס את החריג והשונה. את זה לא נקבל מבית משפט שמרני ובטח לא משרים שמתכננים לגרש מישראל אזרחים בגלל שעמדותיהם אינן עולות בקנה אחד עם הציונות.

עוד ב-

אמיר חצרוני באמירות מזעזעות נגד חיילי צה"ל: "פושע מלחמה יודו-נאצי"

לכתבה המלאה

שורה תחתונה - פייסבוק החליטה שלחגי עמיר, טרוריסט מורשע שהשתתף בתכנון רצח ראש הממשלה, מותר להפעיל דף פייסבוק ולהסביר שם למה אחיו הרוצח הוא גיבור שראוי לשחרור מוקדם, אבל לי אסור. בית המשפט סומך ידיו על ההחלטה, כי הוא לא מתערב לצוקרברג בביזנס. מהממשלה שבאה עלינו לרעה אני בוודאי לא מצפה לישועה. לאן הולכים מכאן? לחו"ל. לשמחתי, נולדתי עם דרכון אירופאי ואני קונה עכשיו דירה באתונה שתאפשר לי להביט מקרוב על האקרופוליס ומרחוק על הספארי הישראלי ולשמוח שאני כבר לא שם.