השבוע שר האוצר סמוטריץ' הודיע על מחויבותו להצטרף למודל חילופי המידע האוטומטיים למגזר הנכסים הדיגיטליים של ארגון ה-OECD. שאלנו את מומחי הקריפטו איך לדעתם ההצטרפות של ישראל למודל עשויה להשפיע על תעשיית הקריפטו והבלוקצ'יין הישראלית?

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'ין והווב 3:
"צריך לקרוא בזהירות את הודעת משרד האוצר. לא מדובר בהצטרפות של ישראל אלא ב"נכונות להצטרף". המסגרת של carf לא פעילה, ואמורה להיכנס לתוקף באירופה רק בינואר 2026. במקום להתעסק במה שהוא עוד תכנון עתידי אפילו באירופה המתקדמת, כדאי שישראל תשלים את הפערים - תחוקק עוד במושב החורף הנוכחי בשלוש קריאות את תזכיר החקיקה לגבי נכס דיגיטלי, תקדם את הצעת החוק של דן אילוז לגבי ביטול האפליה נגד עובדי תעשיית הקריפטו, תסיים את בעיית הכנסת הכספים לבנקים ואת תשלום המיסים מבנקים זרים, ותדון ברצינות ביצירת רזרבת ביטקוין לאומית. בסוף, במקום לתכנן בלי סוף, אולי כדאי פשוט להתחיל לבצע."

נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי:
"ישראל הודיעה שתקבל את תקן CARF בכל הנוגע לשיתוף מידע מבורסות זרות לגבי משתמשים ישראלים. לכאורה צעד מתבקש שיקל על גביית המיסים על מטבעות דיגיטליים, אבל אם נסתכל על התמונה הכללית חייבים לתהות איך צעד זה יתרום לכלכלת ישראל. לא כי הרעיון לא חשוב, אלא מכיוון שכבר היום באמצעים העומדים וקיימים בפני רשות המיסים לגבייה, היא לא מממשת את הפוטנציאל וגובה מעט מאוד - כך לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר.

האם עד יישום התקן בשנת 2027, יהיה מנגנון טוב לגביית מס בקריפטו במקום הסירבול של הדיווח העצמי? מה לגבי מי שדיווח וקיבל שומת מס ולא יכול להעביר את הכספים בשל הקשיים שהבנקים מערימים עליו? למרות הרצון של רשות המיסים, בנוהל שנקבע לגבי גביית מיסים מבנק זר השתמשו מעטים שעדיין לא סיימו את התהליך ולא הצליחו לשלם מס בגלל הקשיים שהנוהל הזה מערים והסרבול שלו. מה לגבי נוהל גילוי מרצון? על אף שהוא בראייתנו לא מושלם, מעל לחצי שנה עברה מההכרזה עליו ואנחנו עדיין מחכים שיצא לפועל.

אז עם כל הרצון בחדשנות ויישור קו עם הסטנדרט הבינלאומי, מה יעשו עם אותם לקוחות ישראלים שימצאו בבורסות זרות? האם הרשות באמת ערוכה לגבות מהם ואיך היא תעשה זאת בפועל?"

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C:
"במשך שנים פועלים מספר מנגנונים להחלפת מידע בין רשויות מס רבות בעולם, במטרה להגביר את השקיפות והדיווחים לרשויות המס, ולצמצם את היקף ההון הבלתי מדווח והעלמות המס בהקשר להשקעות ולנכסים. בתקופה האחרונה ניכר שמדינות ורשויות מס מעלות את רף הבקרה והדיווח גם על מגזר הנכסים הדיגיטליים, בדגש על המטבעות הקריפטוגרפים, ולאור ההתפתחות המטאורית של השוק ובשווי השוק של מטבעות הקריפטו. מצד אחד זוהי אינדיקציה מעודדת, כיוון שהמדינות ורשויות המס אינן נאבקות יותר בתעשיית הקריפטו והבלוקצ'יין, אלא מניחות סט של כללים ברורים עבור מטבעות דיגיטליים, בדומה למנגנוני פיאט דומים.

מצד שני, זכויות יסוד, כמו הזכות לפרטיות והזכות לקניין פרטי מצטמצמות ועלולות להיפגע. כמייסד ומנכ"ל של בורסת קריפטו המחזיקה ברישיון נותן שירותים פיננסיים בישראל, אנו מקפידים תמיד לציית להוראות הרגולציה, במקביל לפעילות הציבורית והמעורבות שלנו בהתוויית האסדרה המקומית, כל זאת במטרה לקדם את התעשיה ולהגן על הזכויות של ציבור הלקוחות שלנו."

חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit:
"בחירת ישראל להצטרף למסגרת CARF של ה-OECD היא מהלך חיובי שצפוי לחזק משמעותית את מעמדה של תעשיית הקריפטו והבלוקצ'יין המקומית. התקן החדש מספק מסגרת רגולטורית שקופה וברורה, שתורמת להעלאת אמון המשקיעים ולמשיכת השקעות זרות, תוך הבטחת פעילות עסקית מוסדרת והוגנת.

במקביל, חשוב לוודא שהתקן ילווה בפיתוח כלים נגישים עבור משקיעים פרטיים, שיאפשרו דיווח מס פשוט ולא יקר, כך שגם סוחרים קטנים יוכלו לעמוד בדרישות מבלי לחשוש מנטל בירוקרטי כבד. זהו מרכיב חיוני להבטחת שוויון הזדמנויות בשוק והמשך צמיחתו.

הגברת האכיפה והגבייה המיסויית באמצעות CARF תומכת במאבק בהון השחור ובהעלמות מס, ומספקת יתרון כלכלי משמעותי. השילוב בין רגולציה שקופה לתמיכה בחדשנות יכול למצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום הנכסים הדיגיטליים, ולאפשר לחברות מקומיות להתרחב גלובלית ולבסס קשרים חזקים עם שווקים בינלאומיים. זהו צעד שמקדם לא רק את הכלכלה המקומית, אלא גם את מעמדה של ישראל בזירה העולמית."

בן סמוחה, מייסד CryptoJungle וקהילת "מדברים קריפטו":
"בעיניי ההצטרפות למודל ה-CARF היא בסך הכול חיובית עבור התעשייה שכן היא תאלץ את הגופים הישראליים לפעול עפ"י סטנדרטים בינלאומיים ולאור זאת תמנע אפשרויות לסנקציות כאלו ואחרות מצד גופים רגולטוריים בינלאומיים.

מצד שני, אסייג ואומר שאני סבור שאותם סטנדרטים בינלאומיים בעייתים במהותם ויוצרים חסמים ליזמים וחברות מלכתחילה, עם עלויות גבוהות של ציות לסטנדרטים אשר לרוב נכתבים בצורה לא ברורה ויוצרים יתרונות תחרותיים לגודל."

עו"ד גיא סרוסי, יו"ר (משותף) ועדת מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים בלשכת עורכי הדין:
"הצטרפות ישראל למודל גילוי המידע האוטומטי למגזר הנכסים הדיגיטליים מחויבת המציאות מבחינת תעשיית הקריפטו והבלוקציין במדינת ישראל. הימנעות מהצטרפות למודל היתה משאירה את ישראל מחוץ למרוץ ומסמנת אותה כמדינה בעייתית מבחינת יישום כללי איסור הלבנת הון, ופוגעת קשות בתעשייה הישראלית.

עם זאת, עיקר ההשלכות הצפויות מההודעה אינן במישור העסקי אלא דווקא במישור הפרטי ! הצטרפות המדינה למודל חילופי המידע תחשוף את זהות מאות אלפי המשקיעים הישראלים לרשות המיסים, ותאפשר לרשות להפעיל הליכי גביה ואכיפה – הן אזרחיים והן פליליים – כנגד אותם משקיעים. חשוב וצריך לזכור שמדובר פה בציבור נורמטיבי של משקיעים לגיטימיים שנקלעו לסיטואציה עבריינית וכעת לכודים בתוכה. ההודעה על ההצטרפות למודל הפכה את שעון החול של המשקיעים. כעת ברור שחלון הזמנים שנותר לאותם משקיעים להסדרת הדיווח לרשות המיסים ייסגר בתחילת 2027 עם ההצטרפות למודל בפועל, ויהפוך אותם ממשקיעים לגיטימיים לציבור עברייני החושש מציפורי רשות המיסים.

עוד ב-

מומחי הקריפטו מסבירים: הביטקוין בשיא – האם כדאי לנצל את המומנטום?

לכתבה המלאה

לכן, אני קורא מכאן לרשות המיסים – הפסיקו לעכב את הליך הגילוי מרצון ופרסמו אותו עוד היום! אל תהפכו את הציבור הרחב לעבריין נרדף, פרסמו הליך מקל ומקוצר לגילוי מרצון למשקיעי הקריפטו, עם מסלול ירוק למשקיעים קטנים, ואל תחכו לדקה האחרונה. הציבור צריך את הזמן לצורך יישום והפעלת הליך הגילוי, הציבור רוצה להסדיר את ענייניו מול רשות המיסים, אנא מכם פרסמו את הליך הגילוי מרצון כעת!"