פרויקטים
עונת המסיק יוצאת לדרך בין משבר אקלים ומלחמה: "יש צפי לתוצרת איכותית"
עונת המסיק בישראל נפתחת באופן רשמי, בצל בצורת באגן הים התיכון ומלחמה מתמשכת – אבל עבור העוסקים בענף שמן הזית, האתגרים והמורכבויות רק מחדדים את תחושת השליחות. במטע, בבית הבד ובמפעל כבר מעלים הילוך בפעילות, ומקפידים לשדר אופטימיות
בצל תקופה מאתגרת, כאשר הטבע והאדם עומדים במבחן, נפתחת עונת מסיק הזיתים בישראל. אל משבר האקלים, שהשלכותיו מורגשות היטב בשטח, הצטרפה בשנה האחרונה גם מלחמת חרבות ברזל – ואף שהפעילות הפכה מורכבת פי כמה, עושה רושם שעבור העוסקים בענף היא רק העצימה את תחושת השליחות והגדילה את מפלס המוטיבציה.
גאוות היחידה ממלאת פה תפקיד מרכזי. בכל זאת, לזיתים קשר חם ועמוק לאדמה המקומית כבר אלפי שנים, ולא במקרה מוזכר הזית בתנ"ך כאחד משבעת המינים בהם השתבחה ארץ ישראל. על אף תלאות ומשברים, מטעי הזיתים בישראל המשיכו לשגשג לאורך ההיסטוריה – כשאת המסורת המפוארת הזו נחושים החקלאים והיצרנים לשמר. מה שבטוח, התחושות על רקע תחילת עונת המסיק אופטימיות בהחלט.
"עונת המסיק בישראל מתנהלת בחודשי הסתיו, מסוף אוקטובר לסוף דצמבר", מספר יאיר שוורץ, מנהל הרכש של יד מרדכי, שהמפעל בו שותפים הקיבוץ וקבוצת שטראוס הוא ממובילי יצרני שמן הזית בישראל. "בארץ גדלים למעלה מעשרה זנים שונים של זיתים – הנבדלים זה מזה בין היתר בטעם, בצבע ובמרקם. המדינה שלנו נחשבת לבית גידול מצוין לעצי זית בזכות האקלים הים תיכוני במרבית חלקי המדינה, עם קיץ חם ויבש וחורפים קרירים וגשומים – תנאים אידאליים שמתורגמים לשמן זית באיכות גבוהה ובעל מוניטין בינלאומי".
(באדיבות שטראוס)
(באדיבות שטראוס)
שמן זית כבר הפך למוצר חובה בסל הקניות, במטבח ובתזונה של רבים מהישראלים, כשתהליך הייצור מתנהל בכמה גזרות: מהמטע, דרך בית הבד ועד למפעל. "השלב הראשון הוא מסיק הזיתים", מסביר שוורץ. "המסיק נעשה בשלוש שיטות. השיטה הוותיקה מכולן היא הידנית, במסגרתה מנערים החקלאים ידנית את העצים ונעזרים בכלים פשוטים ויעילים דוגמת מסרקי מתכת או פלסטיק, כשהזיתים נאספים ברשתות, סדינים וסלים שפוזרו מראש. שיטה נוספת היא המנערת, פיתוח מכני לשיטה המסורתית, כשהקטיף מתבצע באמצעות שימוש במכונה המנערת במהירות גבוהה את גזע העצים. השיטה המתקדמת ביותר נקראת מוסקת – ומדובר במכונה המכסה שטחים רבים ובעלת הספק גבוה".
"בסיום המסיק, מועברים הזיתים במכלים גדולים לבית הבד, שם מתרחש הלכה למעשה תהליך הפקת השמן", ממשיך שוורץ. "בבית הבד מנפים קודם כל מהזיתים לכלוכים, עלים וחלקי עץ באמצעות מתקן רוח. לאחר מכן הזיתים נטחנים לעיסה ועוברים תהליכים נוספים להפרדה של המים, הגפת (פסולת הזיתים לאחר שהוציאו מהם את השמן) ושמן הזית – עד לקבלת שמן זית. מכאן, השמן נשלח למפעל ביד מרדכי, עובר שיקוע וסינון, שהופכים אותו לצלול, זך ומוכן לשימוש. התהליך כולו נעשה תחת בקרה ופיקוח מחמירים מצד צוותי איכות וטכנולוגיה, ומעורבים בו גם טועמי שמן זית שעברו הכשרה ייעודית".
יאיר שוורץ. "אמונה בחקלאות ובתעשייה כחול-לבן" (צילום יד מרדכי)
בין רומנטיקה לחדשות
שוק שמן הזית העולמי מגלגל מיליארדי דולרים בשנה. ספרד היא היצרנית והיצואנית הבלתי מעורערת של הענף, כשלצידה בולטות גם טורקיה, טוניסיה, איטליה יוון ופורטוגל. "השנתיים האחרונות מאופיינות בבצורת וביובש במדינות אגן הים התיכון, שהכניסו את ענף שמן הזית לסחרור – עם היצע מצומצם וזינוק במחירים", מתאר שוורץ. "2023 תיזכר כאחת השנים הקשות שחווה הענף".
שוק שמן הזית העולמי מגלגל מיליארדי דולרים בשנה. ספרד היא היצרנית והיצואנית הבלתי מעורערת של הענף, כשלצידה בולטות גם טורקיה, טוניסיה, איטליה יוון ופורטוגל. "השנתיים האחרונות מאופיינות בבצורת וביובש במדינות אגן הים התיכון, שהכניסו את ענף שמן הזית לסחרור – עם היצע מצומצם וזינוק במחירים", מתאר שוורץ. "2023 תיזכר כאחת השנים הקשות שחווה הענף".
אם לא מספיקה הטלטלה העולמית בשוק שמן הזית, בהקשר הישראלי יש לצרף כאמור למשוואה גם את פרוץ המלחמה, שמתנהלת כבר יותר מ-400 ימים. דוגמה מייצגת להתמודדות מול המציאות הקשוחה הזו מספק יאיר גולן, חקלאי בן מושב נוב ברמת הגולן, שבשנה האחרונה מגדל זיתים ומייצר שמן זית, תחת ירי טילים, כתב"מים ואזעקות.
"הפעילות שלנו מגיעה מתוך אידיאולוגיה לבסס בגולן חקלאות ישראלית איכותית", מצהיר גולן. "אנחנו שומרים על הגבולות באמצעות חקלאות, כשהכרמים שלנו ממוקמים כמה עשרות מטרים מהגבול. כשהתחילה המלחמה, לקחנו בגולן החלטה שלא להתפנות ולהמשיך בפעילות ובשגרת החיים. להגיד שאני לא חושש יהיה שקר, במיוחד כשחבר טוב שלי, החקלאי עומר ויינשטיין ז"ל, נהרג מפגיעה במטע בצפון. אנחנו מנסים לצמצם סיכונים ולעבוד בזהירות המתבקשת, כולל ליווי צבאי. בפרספקטיבה של למעלה משנה, התחושה היא שקיבלנו החלטה קשה אך נכונה".
הוריו של גולן הגיעו לרמת הגולן בשנות ה-80 מתחושת ציונות ושאיפה ליישב את אזורי הספר, נראה שהאג'נדה הזו חלחלה גם לדור הצעיר. "החיבור לאדמה של הארץ הזו הוא חלק ממני, הפעילות בענף הזית מעניקה לי משמעות וסיפוק. למדתי ועסקתי בשמאות וכלכלה, אבל חיידק החקלאות מעולם לא עזב אותי, אני תמיד חקלאי לפני הכל".
הרגע הגיע ב-2005, כשגולן ואשתו רעות, נטעו את הכרם הראשון. היום כבר מדובר בעסק בו לוקחים חלק גם הילדים, כשבכל כמה שנים נוטעת המשפחה מטעים חדשים. "חקלאות נשמעת כמו משהו רומנטי, אבל מבחינתי היא חייבת ללכת יד ביד עם חדשנות וכלכליות. גידול זיתים הוא אמנם ענף מסורתי, אבל בשנים האחרונות הוטעמו בו תהליכים טכנולוגיים שמגבירים את התפוקה ומקצרים את לוחות הזמנים, ובעיקר מאפשרים לנו לייצר שמן זית מהאיכותיים בעולם. הענף שלנו כל הזמן משתכלל, כשמבט קדימה אנו נערכים להתקנת פאנלים סולאריים מעל עצי הזית שייצרו חשמל, לצד ייעול הגידול וטיוב איכות השמן, ויספקו עוד ערך כלכלי לעוסקים בענף – זה העתיד".
גולן הוא בעל מותג הבוטיק שמן זית רמי גולן, במקביל הוא עובד גם מול יד מרדכי ושטראוס, ומתאר שיתוף פעולה פורה: "אנחנו באינטראקציה משותפת שנים רבות, כך שהקשר מול האנשים במפעל ובקיבוץ יד מרדכי כבר הפך לאישי. כולנו חולקים תפיסת עולם שדוגלת בקידום חקלאות ישראלית שורשית ובייצור שמן זית ברף גבוה ובלתי מתפשר. יש דיאלוג אמיתי, תמיכה וסיוע".
עם פתיחת עונת המסיק, לגולן יש אמונה גדולה שאחרי השנה האחרונה, המסיק גרסת 2024 ייראה אחרת: "אנחנו ערוכים ומוכנים, ומתרגשים לצאת לדרך. כמובן, את סיכומים נעשה בסוף, אבל יש מדדים טובים המאותתים על כך שהשנה נזכה לתוצרת ברף גבוה, בכמות ובאיכות".
יאיר גולן. "שומרים על הגבולות באמצעות חקלאות" (צילום שמן זית כרמי גולן)
מתחילים מחדש
לתחושות הטובות שמשדר גולן, שותף גם גל אשוש, הבעלים של בית בד היוגב בעמק יזרעאל בשיתוף עם יד מרדכי, ובעל רזומה של 25 שנה בענף. "הצפי הוא לשנה מוצלחת עם תוצרת איכותית, ובאמת שיש הרגשה של משהו חדש באוויר", הוא מרחיב. "בעקבות המצב ולקראת פתיחת המסיק, נדרשנו לעשות התאמות ושינוים – כך למשל את החלקים החדשים למכונת המוסקת נאלצנו להתקין בעצמנו כי הטכנאים לא הגיעו מחו"ל, ובמקום פועלים פלסטינים שכניסתם לישראל נאסרה גייסנו כוח עבודה מתאילנד. אחרי כל מה שעברנו, אנחנו עם הפנים קדימה".
לתחושות הטובות שמשדר גולן, שותף גם גל אשוש, הבעלים של בית בד היוגב בעמק יזרעאל בשיתוף עם יד מרדכי, ובעל רזומה של 25 שנה בענף. "הצפי הוא לשנה מוצלחת עם תוצרת איכותית, ובאמת שיש הרגשה של משהו חדש באוויר", הוא מרחיב. "בעקבות המצב ולקראת פתיחת המסיק, נדרשנו לעשות התאמות ושינוים – כך למשל את החלקים החדשים למכונת המוסקת נאלצנו להתקין בעצמנו כי הטכנאים לא הגיעו מחו"ל, ובמקום פועלים פלסטינים שכניסתם לישראל נאסרה גייסנו כוח עבודה מתאילנד. אחרי כל מה שעברנו, אנחנו עם הפנים קדימה".
אשוש הוא דור שני למשפחה העוסקת בענף הזיתים, כשבבית הבד הוא עובד לצד אביו שלום, ואחיו רועי. "לאבא היה מפעל לכיבוש זיתים, אבל רועי ואני פחות היינו בעניין", משחזר אשוש. "מלהפוך את המפעל לבית בד התלהבנו יותר. התחלנו בקטן ובהדרגה צמחנו והתפתחנו. כיום אנחנו בית הבד הגדול בישראל ומהגדולים במזרח התיכון".
גל (מימין), שלום ורועי אשוש. "גם בתנאים קשים מפיקים תוצרת ברמה הגבוהה ביותר" (צילום באדיבות בית בד היוגב)
"כשאני מסתכל אחורה, אני יכול לומר ש-2023 הייתה השנה הכי קשה בקריירה שלי. השילוב בין משבר באקלים ומחסור בגשמים, לבין מלחמה, נתן את אותותיו על היקפי הפעילות והתפוקות – אבל לא נשברנו. ענף שמן הזית הישראלי מוכיח שגם בתנאים קשים אפשר להפיק תוצרת ברמה הגבוהה ביותר", מדגיש אשוש. "יש לנו שותפות הדוקה עם יד מרדכי, שמבחינתי הם הבית של שמן הזית הישראלי ושל החקלאים הישראלים. גם בזמנים הפחות טובים הקפדנו כולנו להסתכל על חצי הכוס המלאה".
"העבודה עם החקלאים הישראלים היא חלק בלתי-נפרד מהדנ"א של יד מרדכי ושטראוס, וההוכחה לאמונה הגדולה שלנו בחקלאות ובתעשייה כחול-לבן", מסכם שוורץ. "כל מי שעובד בענף נתקבל במהמורות בשנה החולפת, ועכשיו מה שמעניין אותנו זה לחזור לשגרה, לגדל ולייצר שמן זית איכותי, ולסייע לחוסן הלאומי ולביטחון התזונתי של תושבי ישראל".
(בשיתוף שטראוס)
