לא רק איחוד האמירויות: ישראל בדרך להסכם נורמליזציה עם בחריין ותפתח שגרירות במדינה בהקדם האפשרי. הסכם הנורמליזציה צפוי להיחתם ביום שלישי הקרוב לצד החתימה על ההסכם עם איחוד האמירויות, ומהווה בין השאר הזדמנות לשיתופי פעולה פיננסיים.

הממלכה השוכנת על אי בארכיפלג המפרץ הפרסי הולכת ובונה את עצמה כמרכז אזורי של סחר מקוון ושל פינטק (טכנולוגיית פיננסים, דוגמת אפליקציות בנקאיות). אף על פי שגודלה הוא 760 קמ"ר בלבד וחיים בה בסך הכל 1.7 מיליון תושבים (שטחה של מדינת ישראל, לשם השוואה, הוא כ-22 אלף קמ"ר), היא נחשבת כבר עכשיו למרכז פיננסי בעל חשיבות גלובלית רבה.

בבחריין פועלים כיום יותר מ-400 מוסדות פיננסיים מורשים, חלקם מקומיים וחלקם בינלאומיים. מגזר הפיננסים, המבוסס בעיקר על בנקאות ועל גופי מימון, הוא החשוב ביותר בממלכה ואחראי ליותר מ-27% מכלל התמ"ג שלה (שיעור דומה לזה של תעשיית הנפט). החל משנת 2002, הבנק המרכזי של בחריין הוא גם הרגולטור היחיד במדינה עבור חברות פיננסים - מה שהופך את הממלכה למובילה עולמית בכל הנוגע לכלכלה חופשית. למעשה, הכלכלה הבחריינית היא החופשית ביותר באזור המזרח התיכון ואפריקה.

פיתוח הסקטור הפיננסי בבחריין ניצב בשנים האחרונות במרכז המאמץ של הממלכה, שבדומה לשכנותיה נסמכת בעיקר על תעשיית הנפט, לברוא את עצמה מחדש במציאות שבה ערך הזהב השחור צונח במהירות. כעת, נוכח משבר הקורונה, הצורך הגובר בטכנולוגיית פיננסים מאיץ מאוד את התכנית "חזון כלכלי 2030" שייסד המלך חאמד בן עיסא אאל ח'ליפה ב-2018 במטרה להפוך את בחריין ממעצמת נפט למוקד בנקאות.

התכנית נהגתה בלית ברירה: בשנת 2018, עקב ירידת מחירי הנפט, הידלדלות מאגרי הנפט והגז בממלכה (שאמורים להתרוקן בעוד כ-8 שנים), שיעור החוב של הממלכה מתוך התמ"ג היה 93%. שנה לאחר מכן, רגע לפני חדלות פירעון, בחריין נאלצה לקבץ נדבות משכנותיה האמידות ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות בסך 10 מיליארד דולר.

במילים אחרות, למרות היותה מרכז פיננסי אזורי בהתהוות, העובדה שהתמ"ג שלה לנפש גבוה מאוד (41.82 דולר, לעומת 34.43 דולר בישראל) והאמון שנותנים בה גופי ענק, מצבה של הכלכלה הבחריינית לא ממש יציב: הסתמכות היתר על ההכנסות מנפט, גז ותיירות הובילה את הממלכה למקום הבעייתי שבו היא נמצאת היום. הממלכה עדיין משקיעה לא מעט בתיירות - למשל, במרוצי הפורמולה 1, שנערכים בה ומכניסים לא מעט - אבל גם קורצת לעסקים בינלאומיים על ידי מיסוי אפסי ורבים כאלה אכן מתמקמים בה: אמזון, לדוגמה, מקימה שם מרכז חדש לשירותי הענן שלה בימים אלה. כן, אפשר בהחלט להניח שהאטרקטיביות של בחריין תמשוך אליה גם חברות ישראליות.