מלחמת חרבות ברזל תציין בקרוב שנה לפריצתה, כשהעורף בישראל הפך מאז ה-7 באוקטובר לחלק בלתי-נפרד מהמערכה, עם טילים וכתב"מים המשוגרים באופן רציף לעבר אוכלוסייה אזרחית. בראשית השבוע, על רקע ההתחממות החזית הצפונית, עוד ועוד יישובים הצטרפו בעל כורכן למעגל הירי – כשתמונת המצב העדכנית ממחישה עוד יותר את החשיבות שבמיגון בתי התושבים.

בראיון ל"ועדה המקומית" פודקאסט ההתחדשות העירונית של אתר ice, התייחס לאחרונה לעניין גם נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי – ועל רקע המלחמה המתמשכת, הדגיש: "הבנו עד כמה נושא הממ"דים הוא קריטי, ושאנחנו צריכים לתת פתרון אמיתי ומהיר. המהלך הראשון שנקטנו היה פטור מהיתר בנייה להקמת ממ"דים במבנים עד 2 קומות בכפוף לאישור של פיקוד העורף. עשינו את זה באופן מיידי: אלפי ממ"דים קיבלו אישורים – רבים מהם כבר נבנו ועוד רבים ייבנו".

ואכן, באוקטובר 2024, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בהוראת שעה לשנה, פטור מהיתר להקמת ממ"ד, המתייחס לבתים צמודי קרקע ומבנים עד 2 קומות – ותכליתו ליצר מסלול שייקצר משמעותית את ההליכים הנוגעים לבניית ממ"ד. מול משרד הפנים מקודמת כעת הארכת הוראת השעה בשנה נוספת.

בין הגופים שלקחו על עצמם את האתגר ליישום המהלך שמקדמת המדינה לרמת השטח בולט ב.ר.נ. הנדסה. מדובר באחת החברות העסוקות בכל הקשור לבניית ממ"דים, המלווה את בעלי הבתים לכל אורך התהליך, ופועלת בפריסה ארצית רחבה – מנוף הגליל שבצפון ועד גדרה ואשדוד בדרום. "מאז שהתקבלה ההחלטה על פטור מהיתר לבניית ממ"דים, פונים אלינו על בסיס יומי", מתארים שרית נוימן לנגר, מנכ"לית ב.ר.נ. הנדסה ומיכאל לנגר, המהנדס הראשי של החברה. "המציאות המורכבת של התקופה האחרונה לא משאירה יותר מדי ברירות. הישראלים מבינים שממ"ד הוא צורך קיומי מציל חיים, ופועלים בהתאם".

בניית ממ"ד – שלב אחר שלב
איך ניתן לקדם בניית ממ"ד, מי המומחים המקצועיים שנדרש להסתייע בהם בתהליך, ומהן העלויות הכספיות ולוחות הזמנים? ב.ר.נ. הנדסה מסירים עבורכם את סימני השאלה עם המדריך לבניית ממ"ד – שלב אחר שלב.

*השלב הראשון: בדיקת השטח. "התנעת התהליך מחייבת ביקור של מהנדס מוסמך לבדיקת המיקום המיועד לבניית הממ"ד", מסבירים נוימן לנגר ולנגר. "המהנדס סוקר את סוג הקרקע והטופוגרפיה, וקובע היכן המיקום האופטימלי לבניית ממ"ד, כך שיתחבר באופן תקין לבית או הבניין. המהנדס הוא גם זה שמחליט האם הממ"ד יעמוד על רפסודה (שהיא מעין במה) או שיש לחפור כלונסאות דיפון בקרקע – כשהשיקול כאן הוא בראש ובראשונה הנדסי, על מנת להבטיח את יציבות הממ"ד ומניעת שקיעתו. לשם כך יש לשלב גם יועץ קרקע, שיכין דו"ח על סוג היסודות הרצוי בהתאם לאופי הקרקע".

*השלב השני: תכנון ואישור. "רק מהנדס, אדריכל או הנדסאי בניין רשאים להוביל את תהליך בניית הממ"ד", מפרטים נוימן לנגר ולנגר. "כחלק מהתכנון, על איש המקצוע שנבחר לוודא כי הממ"ד אינו חורג מקווי הבניין ונמצא בהתאמה לתוכניות המרחביות החלות על השטח. שטח הממ"ד הוא 9 מ"ר נטו, לא כולל קירות".

"הבקשה לקבלת אישור לבניית הממ"ד מופנית אל המערכת המקוונת של פיקוד העורף", ממשיכים השניים. "והיא חייבת להכיל את כל האינפורמציה ההכרחית – כולל בין היתר פרטיו של בעל הזכויות על הקרקע, נבחרת בעלי המקצוע השותפה לתהליך, פרטי המקרקעין וכן מסמך התקשרות מול מעבדה מוסמכת לבדיקות בטון – וההצרה מטעם איש המקצוע המוביל את הפרויקט כי הבקשה עומדת בהוראות ובתקנות. על פיקוד העורף לבחון את בקשה תוך 14 יום. אם התשובה חיובית, ניתן להתחיל מיד בבניית הממ"ד. במידה והתשובה שלילית, יש לבצע תיקונים בהתאם להערות עד לסגירת הקצוות".

*שלב שלישי: ביצוע. "לאחר קבלת אור ירוק מפיקוד העורף, ניתן לעבור מהתיאוריה לפרקטיקה", מרחיבים נוימן לנגר ולנגר. "על העבודות הבנייה אמון קבלן ביצוע, והן מתנהלות בליווי הדוק של מהנדס. הבנייה מתמקדת בכמה היבטים: הבטון ליציקת הקירות, הבטון ליציקת הרצפה, הבטון ליציקת התקרה, ובדיקת אטימות. ממ"ד תקני צריך לכלול דלת ממ"ד, חלון ממ"ד, נקודות חשמל ותקשורת, תעלות מיזוג ומערכת סינון אוויר. אגב במקום לבנות ממ"ד ממש מהיסוד, ישנה אפשרות להניח בתא השטח ממ"ד שכבר מגיע בנוי, מה שנקרא ממ"ד יביל".

*שלב רביעי: השלמת הבדיקות והודעה עם ביצוע העבודה. "בתום הבנייה על איש המקצוע המוביל את התהליך, לוודא שלממ"ד יש את כל האישורים והבדיקות: אישור על חוזק הבטון הניתן בידי מעבדה מוסמכת, בדיקת אטימות, בדיקת חיפויים וציפויים, אישור מחברת מסגרות על התקנת מסגרות מגן לממ"ד (צינורות אוורור, חלון ממ"ד ודלת ממ"ד), אישור מחברת למערכות אוורור וסינון, אישור על התקנת מערכת אוורור וסינון דירתית מחברה המוסמכת בידי פיקוד העורף, אישור על התקנת מעבר צנרת תקני – וכמובן, אישור על תקינות ויציבות הממ"ד וכי הקמתו לא פגעה בשלד הבניין וביציבותו, ולא במערכות הבניין ובתפקודו", מציינים השניים. "בסיום התהליך, על עורך הבקשה להגיש הודעה על ביצוע העבודה, ואם הרשות המקומית הרלוונטית דורשת, לעדכן גם אותה".

"העלויות הכספיות של בניית ממ"ד מסתכמות בסכומים של 200-130 אלף שקלים, כך שזה לא לעשירים בלבד", מוסיפים נוימן לנגר ולנגר. "התהליך עצמו לוקח סביב חודשיים, כולל התביישות הבטון והשלמת כל הבדיקות והאישורים. אין בכלל ספק, אם משווים את הרגולציה הנוכחית לבניית ממ"ד לתקופה שלפני המלחמה, מדובר פה במהפכה. הלוואי והפטור מהיתר יימשך גם כשהמלחמה תהיה מאחורינו".

ממ"דים בבנייה. "קיצור הרגולציה – מהפכה" (צילום באדיבות ב.ר.נ. הנדסה)

בניית ממ"ד – הטעויות הנפוצות
"אף שלתהליך בניית הממ"ד יש פרקטיקה סדורה, כבר קרה שפרויקטים נתקעו תוך כדי תנועה", מסבירים ראשי ב.ר.נ. הנדסה. "שיהיה ברור: ליווי המהנדס לא רק בשלב התכנון אלא גם בשלב הביצוע הוא קריטי. הוא זה שמספק בקרה ופיקוח שהבנייה בפועל מתבצעת לפי התוכנית. לצערנו, לא פעם אנחנו רואים ממ"דים שהוקמו לא בהתאם לתוכניות – וזאת משום שהיה רצון להתקדם רק עם הקבלן המבצע ולייתר את עבודת המהנדס. צעד כזה, כמו גם רצון לדלג על אנשי מקצוע אחרים כמו יועצי קרקע, עלול לייצר בסופו של דבר את האפקט ההפוך: התיקונים הנדרשים רק מייקרים את העלויות ומעכבים את סיום הפרויקט".

כחברה המלווה שורה ארוכה של פרויקטים לבניית ממ"ד, הניסיון שרכשה ב.ר.נ. הנדסה לאורך השנים מסייע לה לנפק פתרונות יצירתיים כשהמימוש עומד בסימן שאלה. "בניית ממ"ד זה לא משהו שעושים על הדרך, ולא כל פרויקט דומה למשנהו", מסכמים נוימן לנגר ולנגר. "יש חשיבות גדולה לגוף שמוביל את בניית הממ"ד, כשהמיומנות וההיכרות עם התחום מאפשרות לספק מענה בזמן אמת אם צצות אי אלו בעיות. מעבר להיבט ביטחוני, חשוב להביא בחשבון שלממ"ד יש גם ערך כלכלי והוא מעלה את שווי הנכס. העצה שלנו לכל מי שמבקש היום לבנות ממ"ד: לזכור שחיי אדם עומדים על הכף. העזרו באנשי מקצוע שכבר הובילו פרויקטים דומים ואל תתפתו לעגל פינות".

(בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן)