ברקע הניסיונות המרובים והמאומצים על ידי מדינות רבות וביניהן מדינות עשירות ודומיננטיות, להסדיר את שוק הקריפטו ולחוקק רגולציה שתתאים לשוק התנודתי. מהם החסמים העיקריים הניצבים בפני חברות ומשקיעים מצד הבנקים ורשויות המסים, כאשר יזמים ישראלים נאלצים לחפש מדינות אחרות בהן החקיקה בתחום מתקדמת ומאפשרת את פיתוחו?

עו"ד גיא סרוסי, יו"ר (משותף) ועדת מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים בלשכת עורכי הדין:
"אחת השאלות החשובות שנשאלו כאן. במשפט אחד- הם מקשים מאוד על התעשייה ועל המשקיעים שנאלצים למצוא פתרונות חליפיים. לבנקים לדוגמה- במצב הקיים, אין שום תמריץ להכניס כסף שמקורו בקריפטו לבנק. העמלה שהם מקבלים על הכנסת כסף שמקורו בקריפטו זהה לכל עמלה על העברה בנקאית אחרת מסוגה. לכן כל הסיכון עליהם והם מתייחסים אל עצמם כמערכת סטרילית ולקריפטו כמזומן מזוהם, שחובת ההוכחה שהכסף נקי ולא משמש להלבנת הון- היא על הלקוח שנאלץ להשתמש במומחים חיצוניים גם כשברור כשמש שמדובר במשקיעים נורמטיביים.

חשוב לזכור- עד נובמבר 22 הבנקים סירבו סירוב גורף להכניס כספים מקריפטו בחזרה לבנק. מאז פורסם נבת 411 לבנקים אין לבנקים זכות סירוב אוטומטית אלא צריכים לנמק. עדיין מדיניות עמומה שמשאירה להם הרבה מאוד מרחב תמרון. אנחנו צריכים לראות שינוי ומהר ביחסי הבנקים לקריפטו. ביחס לראשות המסים- ראשות המסים היא הרגולטור שעד היום עשה התקדם הכי הרבה ביחס לעולם הקריפטו. הם עשו את זה כשהם מממשים אג'נדה אחת- מדיניות גבייה.

לכן גם הנוהל החדש שמאפשר לשלם מסים ישירות מהפלטפורמה שסחרת בה- נועד לאפשר גבייה. אני מאוד אופטימי שעם השקת נוהל גילוי מרצון שבו אנחנו צפויים לייצג משקיעי קריפטו שסוף סוף יוכלו לשלם מיסים לא כמו גנבים בחושך, נראה שינוי. לסיום אני רוצה להציג  בנקודה אחת- כמה הרגולטורים לא מתממשקים אחד עם השני כי כל אחד מסתכל על האינטרס שלו.

הנוהל של רשות המסים מאפשר תשלום מס בקריפטו ולא מחשבון הבנק רק אם הבנק סירב לך להכניס את הכספים. אתה צריך מה שנקרא חותמת שחורה. אלא שאם אני אשלם מס ואני לא יכול להכניס את הכסף בחזרה לבנק, מה אני כמשתמש אעשה עם הקריפטו?
זה דורש פתרון אתמול! נלחץ על זה בשלושת השבועות הקרובים עד לדיון הבא בוועדת הכספים של הכנסת.

אני קורא מכאן למשקיעים שעדיין לא דיווחו על ההחזקות שלהם, כן לעשות את זה במסגרת נוהל גילוי מרצון, שמהווה הזדמנות אמיתי לתשלום מס נמוך ללא קנסות וחסינות מדין פלילי. בעיקר משקיעי בייננס, שגם להם מצאנו פתרונות להנזלת הכספים בחזרה לפיאט. יש פתרונות  (יצירתיים) לכולם".

יובל רואש, מנכ"ל Bits of Gold, הפלטפורמה הישראלית המפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים:
"למרות כברת דרך ארוכה, לקוחות הקריפטו בישראל עדיין שבויים בידי הבנקים, ובנק ישראל, שאמור לגלות מעורבות, משך עד כה את ידיו מטיפול. החל משנת 2015, הובילה ביטס אוף גולד מאבק ממושך בבתי המשפט בשם כל תעשיית הקריפטו בכל הנוגע ליחסי בנק-לקוח במדינת ישראל. בהחלטה מהדהדת, בית המשפט העליון הבהיר לבנק לאומי שהחלטה גורפת שלא לתת שירותים בנקאיים לחברה שעוסקת במטבעות דיגיטליים אינה סבירה. אך למרות ההישג, כללי המשחק עדיין נקבעים על ידי הבנקים.

למרות שבנובמבר 2022 קם לכאורה הדבר, כאשר בנק ישראל הוציא הוראות נוהל בנקאי תקין 411 העוסק בקבלת כספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים, הבנקים ניצלו פרצה בהוראות המאפשרת להם להחליט על פי שיקול דעתם כיצד לנהל את הנושא, והמשיכו להתייחס אל הנכסים כמפוקפקים. 

את הסירובים שלהם לאשר מעבר כספים שמקורם בקריפטו, נימקו הבנקים בחשש מניהול הסיכון, והטילו את חובת ההוכחה על כשירות הכספים על הלקוחות. הדבר התרחש גם בפעילות שלכאורה אמורה להיות נטולת סיכון, כמו הכנסת כסף מבעל רישיון נותן שירותים פיננסיים ישראלי, וגם במקרים של הוצאת כסף מהבנק עבור קנייה ממקורות בטוחים הנעשית לפי מדיניות הבנק.

למרות קריאות חוזרות ונשנות, בנק ישראל עדיין לא מתערב באופן מספק כדי להגן על הציבור הרחב מפני ההתנהלות של המונופול הבנקאי. הדבר יוצר אבסורד שאינו קיים בשום ענף אחר: ביד אחת הבנקים מציעים שירותים מתחרים במטבעות דיגיטליים (דרך השקעה בתעודות סל), וביד השנייה הם חוסמים ומתעמרים בלקוחות כאשר זה נעשה דרך שירות שמתחרה בשירותים שלהם. הגיע הזמן שבנק ישראל יפעיל וימַמש את סמכויותיו, ויוביל ליצירת תשתית אסדרתית חדשה שתאפשר לתעשייה הצומחת להמשיך ולהתפתח ולתרום להכנסות המדינה."

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין והווב 3: 
"בישיבת ועדת הכספים, השבוע ביום שלישי בכנסת, הצגתי לחברי הכנסת בשם פורום חברות הקריפטו את החסמים המשמעותיים המונעים את התפתחות תעשיית הקריפטו בישראל. בפועל קורה מצב אבסורדי- חברות לא יכולות לשלם מיסים, ובמקביל חוטפות קנסות, משקיעים זרים, המעוניינים להשקיע בחברות ווב3 ישראליות, אינם מקבלים הבטחה שהם לא ישלמו כפל מס, מה שמרתיע אותם מהשקעה בשוק המקומי. בנוסף, העובדים בחברות הקריפטו משלמים מיסוי כפול על האופציות שלהם, מה שמקשה על החברות למשוך עובדים מוכשרים, ולשמור עליהם.

הסרת החסמים הכרחית כדי שישראל לא תאבד את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של ההייטק הישראלי. במצב הנוכחי, חברות נאלצות להוציא את פעילותן מחוץ לישראל כדי להימנע מהחסמים הללו. במקביל, בארצות הברית ובמדינות אחרות פועלים לפתור את הבעיות האלו ולהקל על חברות הקריפטו, מה שמעצים את התחרות הגלובלית ומדגיש את הצורך הדחוף בשינוי בישראל. אנו מבקשים להודות לח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, שהורה בסיכום הישיבה לרשות המיסים להציג תוך שלושה שבועות תוכנית להסרת החסמים בענף הקריפטו. יש לנו בישראל תעשייה של 174 חברות, 3,800 עובדים, עם השקעות של מעל 3.85 מיליארד דולר, וצריך לעשות הכול כדי שהתעשייה הזאת לא תברח מכאן".

 

שאולי רג'ואן, שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey:
"לצערנו,  נושא הרשויות והקריפטו לא ממש מסתדר בארץ. לדעתי זה נובע משתי סיבות עיקריות: חוסר הבנה בתחום והרצון להבין.  מצד אחד - זה מעולה שיש לפקידות רצון ללמוד תחומים חדשים, ואת הפתיחות המחשבתית לכך.   מצד שני - זה לא קורה בתעשיות אחרות, לדוגמא בחברות סייבר, או חברות של תשתיות ענן.  לאף פקיד, באף אחד מהרשויות,  לא באמת משנה מה בדיוק החברה פותרת ואיך. לעומת זאת בקריפטו הדבר שונה, ההגדרות הרגילות לא תמיד מתאימות.

בלימודי חשבונאות במרכז הבינתחומי, למדתי כי המהות קודמת לצורה. וזה בדיוק מה שחסר פה. חסר מיסוי, חסרה הסדרה וכף הדברים תלויים במהות, וכך יש לפעול לגביהם. 
איך סיבה שעובד של חברת סייבר ייהנה מהטבות שלא מתקיימות בקריפטו.  אין סיבה שמשקיע זר שבוחר לתת את כספו ליזם או קרן ישראלית לא יהנה מאותה וודאות הקיימת ביזמות מקבילה בתחום תשתיות ענן.

אין סיבה שחברת הייטק המפתחת תוכנה מבוססת בלוקצ’יין בטכנולוגיה קריפטוגרפית עמוקה תמנע מלפתוח חשבון בנק, ותמנע מתשלום משכורות ומיסים לעובדיה כמו כל חברת הייטק אחרת. כשותפים לדרך של ניר הירשמן, ושל שאר חברי הפורום, אני בטוח שברגע שנפתור את הדברים הללו יתקיימו התנאים המינימאליים בנדרשים על מנת שחברות ישראליות יוכלו להתרכז בפיתוח מוצר מצוין ולהוביל את התחרות העולמית". 

נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי: 
"החסמים העומדים בפני המשקיעים בתחום הם לצערנו אותם חסמים שאנחנו פועלים לשחרר כבר כמה שנים: בגזרת הבנקים אמנם הייתה התקדמות בדמות נוהל בנקאי תקין, שמורה לבנקים לפרסם את המדיניות שלהם, אבל גם לאחר הפרסום הזה לקוחות נתקלים בקשיים בהוצאת והכנסת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. 

אפילו לקוחות שהפעילות שלהם לא מורכבת וקונים ומוכרים אצל נותני שירותים בעלי רישיון בישראל - עדיין נתקלים בבקשות מוזרות לאישורים והוכחות מצד הבנקים בישראל. 
בגזרת רשות המיסים עדיין יש חוסר הבנה וחוסר וודאות לגבי כל פעילות שהיא לא קנייה ומכירה של מטבעות משקלים או דולרים למטבעות דיגיטליים: לא מעט מהמשתמשים לא יודעים כי כל המרה של מטבע דיגיטלי למטבע דיגיטלי אחר היא אירוע מס - חשוב להדגיש שהמרות כאלה הן במסגרת פעילות רגילה של משקיעים ולא אחת יש צורך בהן על מנת לעשות פעולות בזירות המסחר. כך נוצר מצב שהמשקיע "הרוויח" על פי מס הכנסה וחייב במס, אך למעשה בכלל הפעילות שלו הוא בהפסד שקלי ולכן לא ידע על החבות הזאת.

גבי פעולות יותר מתקדמות כמו סטייקינג, הלוואות, דיפיי וכו' - הפקידים לרוב לא יודעים איך למסות אותן והמשתמש עלול למצוא את עצמו בבעיה. רשות המיסים הודיעה על נוהל "גילוי מרצון" עבור אנשים שהיו חייבים במס בעבר וטרם דיווחו, אבל אנחנו רואים כי למשתמשי המטבעות הדיגיטליים אין הגנה אוטומטית מפני חקירה פלילית, ואין אפשרות לדיווח אנונימי, כפי שהיה בפעמים שהופעל הנוהל בעבר - ולכן לא ברור מה יהיה היקף האנשים שידווחו באמצעות מסלול זה".

חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit:
"בישראל, חברות ומשקיעים בתחום המטבעות הדיגיטליים נתקלים בהרבה קשיים מצד הבנקים ורשויות המסים. הבנקים נוטים להקשות על חשבונות הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים בגלל חששות מהלבנת הון ומימון טרור. זה גורם לעיכובים ואי-וודאות שיכולים להיות ממש מתסכלים ליזמים ומשקיעים. גם רשויות המסים לא ממש מספקות רגולציה ברורה בתחום הזה, מה שמוביל להרבה בלבול וחוסר וודאות. קשה לדעת איך לחשב ולנהל את המסים בצורה נכונה, וזה יוצר בעיות משפטיות לחברות ולמשקיעים. בשל כך, המון יזמים ישראלים מחפשים מדינות אחרות כמו ארה״ב ושוויץ, שבהן החקיקה בתחום המטבעות הדיגיטליים הרבה יותר מתקדמת ומאפשרת פיתוח בלי העול של לנווט בין הטיפות ולנסות לנחש מה הרגולטור מצפה. הרגולציה האמריקאית בתחום המטבעות הדיגיטליים הרבה יותר מתקדמת משלנו. בארה"ב ישנו מבנה רגולטורי יחסית ברור (אם כי לא מושלם) שמאפשרים לחברות לפעול בביטחון ולמשקיעים לדעת בדיוק איפה הם עומדים מבחינת החוק. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים כאן.

עוד ב-

בכירי הקריפטו מנתחים: מטבעות ה"ממ" - האם הם בכלל לגיטימיים?

לכתבה המלאה

ביום שלישי, בישיבת ועדת הכספים, דיברו על הבעיות האלה. ח"כ משה גפני, יו"ר הוועדה, אמר שצריך למצוא את האיזון בין להגן על הציבור מפני סיכונים לבין לעודד חדשנות טכנולוגית. ההחלטה המעשית: הוועדה המליצה להקים צוות עבודה משותף לבנקים, לרשויות המסים וליזמים, כדי לגבש רגולציה ברורה שתאפשר לחברות לפעול בביטחון. בנוסף, עלו הצעות להקלות מיסים על רווחים ממטבעות דיגיטליים, במטרה לעודד השקעות נוספות בתחום. וזה בהחלט מעניין לא מעט משקיעים ישראליים בשוק הקריפטו. אם הצעדים האלה ייושמו, זה יקל על חברות ומשקיעים ישראלים להישאר ולהתפתח בארץ, במקום לחפש פתרונות בחו"ל."