כתב ומגיש חדשות 13, אלמוג בוקר, ממשיך להביע את הזעם שלו ואת התקווה שלו ליום שאחרי מלחמת 'חרבות ברזל'. בוקר, תושב קיבוץ זיקים שבעוטף עזה, מבהיר מה לדעתו צריך לקרות כדי שהתושבים יוכלו להרגיש בטוחים לשוב הביתה אחרי הטבח הנורא ב-7.10?

בוקר כתב באינסגטרם שלו: "זה או הם או אנחנו, זוכרים? אז מה צריך לעשות כדי שאנחנו, תושבי העוטף נוכל באמת לחזור הביתה? ולא בשביל כסף… קוראים לזה ביטחון. בואו נתחיל. רצועת ביטחון עמוקה: אני מהבית שלי לא רוצה לראות אף בניין שמאיים עלי וכדי שהילדים שלי יסתובבו בצורה חופשית בקיבוץ, חייבים לייצר אזור חיץ של לפחות שני קילומטרים".

עוד כתב: "הלאה, ממשיכים: נוכחות צבאית: כוחות צהל חייבם להשאר ברצועת עזה לפחות בשנה הקרובה, ובמקביל הבטחה ברורה, בכל יישוב תשאר נוכחות צהלית. מספר החיילים יקבע בהתאם לגודל היישוב. גם כאן, לפחות בשנה הקרובה. כיתות כוננות: ציוד מיגון מלא, נשק אישי עם כספת אישית בבית, וכמובן נשק ארוך בחדר נשקים ביישוב".

עוד הסביר: "בתי ספר: הקמה של בתי ספר חדשים וממוגנים באזור בטוחים. היום, רוב בתי הספר בעוטף ממוקמים קרוב מדי לגדר הגבול. רק ככה, ההורים ירגישו שהם יכולים להחזיר את הילדים שלהם למסגרות החינוכיות. ודבר אחרון ואולי החשוב ביותר: התגובה לטרור ביום שאחרי. בצבא כבר אומרים בצורה ברורה, לארגון הטרור ברצועה, תהיה אפשרו לשגר רקטה גם ביום שאחרי. השאלה הגדולה מה תעשה ישראל? וזה המפתח לשינוי המציאות של כולנו, מהעוטף ועד גבול הצפום. אין יותר הכלה, אין תגובה מדודה. רקטה בודדת שוגרה ממסגד? המסגד מושמד. מחבל יצא ממנהרה בבית ספר? בית הספר מושמד".

עוד ב-

אלמוג בוקר נגד רזי ברקאי: "ככה אנחנו צריכים לשדר"

לכתבה המלאה

לסיום הבהיר: "לא רוצים קירות הסתרה שיצמצמו את האיום, רוציפ השמדה של האיום. ארגוני הטרור והתושבים ברצועת עזה חייבים להבין. ישראל לא מקבלת טרור וכל שיתוף פעולה שלכם עם חמאס, יעלה בחיים שלכם. אם המסגד שממנו שוגרה הרקטה לא יושמד, ילד שלנו עלול לשלם בחייו. זה או אנחנו או הם ואם ממשלת ישראל באמת רוצה שזה יהיה אנחנו - אין דרך אחרת. עד הסוף ובכל הכח".