התפקיד שלנו כמקבלי החלטות הוא להתאים את מדינת ישראל לאתגרים במציאות המשתנה והדינמית בה אנו חיים. המציאות המשתנה מורכבת משיבושים באספקת מזון אזורית וגלובלית, כתוצאה ממשברי אקלים, חוסר יציבות גיאופוליטית ומלחמות.

הבטחת הזמינות של מזון איכותי ובריא במחיר סביר הוא אתגר שכל מדינה מתמודדת איתו. מדינת ישראל אינה יוצאת דופן והאירועים שחווינו בשנים האחרונות, החל במגפת הקורונה, דרך מלחמת רוסיה אוקראינה ועד למלחמת חרבות ברזל המתמשכת, הדגישו את חולשתן של חוליות שרשראות אספקת המזון העולמית והבהירו לכולנו את הצורך הדחוף של ישראל לשנות מדיניות ולקחת אחריות על ביטחון המזון שלה.

לראשונה בתולדות מדינת ישראל, אנחנו נוקטים בצעד לאומי אסטרטגי עתידי ובצעדים יזומים כדי להגן על אספקת המזון שלנו מפני משברים עתידיים. בין אם אלה שינויי אקלים, מלחמות או הפרעות סחר אזוריות או בינלאומיות. למעשה, אנחנו דואגים לביטחון שלנו, באמצעות המזון.

ההבנה הנעוצה בתפיסתי, בהובלת ובתמיכת שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, שמדינת ישראל יוצאת לדרך חדשה שתחזק את יכולת הייצור המזון המקומי. אנו מובילים בשיתוף גורמי ממשלה נוספים ובמאמץ חסר תקדים את התוכנית הלאומית לביטחון מזון 2050. המטרות של התוכנית המקיפה ברורות; לחזק את ייצור התוצרת החקלאית המקומית הטרייה, להפחית את הצורך בהסתמכות ביבוא ולהבטיח אספקת מזון רציפה, איכותית ובמחיר הוגן. 

חשוב להדגיש ולהבין את גודל השעה - לראשונה בתולדות מדינת ישראל, אנחנו נוקטים בצעד לאומי אסטרטגי עתידי ובצעדים יזומים כדי להגן על אספקת המזון שלנו מפני משברים עתידיים, בין אם אלה שינויי אקלים, מלחמות או הפרעות סחר אזוריות או בינלאומיות. למעשה, אנחנו דואגים לביטחון שלנו, באמצעות המזון.

בנימה אישית, אני גאה בתוכנית הזו. התוכנית הלאומית לביטחון מזון 2050 היא תוצר של עבודה מקצועית מאומצת ושיתופי פעולה חוצי משרדי ממשלה וארגונים נוספים. הקמנו שבעה צוותי עבודה מקצועיים שפועלים לטפל בהיבטים המרכזיים של ביטחון מזון. על הצוותים המוכשרים הללו, שהחלו לעבוד בשבועות האחרונים, מוטלת המשימה הלאומית להבטיח את עתידה של החקלאות המקומית, להבטיח ערוצי יבוא מגוונים במוצרים בהם לישראל אין יתרון מובהק, לבחון את תעשיות המזון בישראל, לקדם מחקר, פיתוח וחדשנות, לצמצם בזבוז מזון ולבחון את הרגלי הצריכה שלנו, הישראלים, כדי שהתוכנית תיתפר בדיוק במידות הנכונות, בשיתוף תכנית התזונה של משרד הבריאות לקבוצות הגיל השונות באוכלוסייה. 

סוג זה של "טרור מזון" הוא טקטיקה שאנחנו מוכרחים להיות מוכנים אליה, והדרך הטובה ביותר להילחם בה היא על ידי חיזוק החוסן של המגזר החקלאי שלנו, שמתחיל בהבנה שהחקלאים בישראל הם קודם כל יצרני מזון. ושאנו כחברה מבינים שבניגוד לתפיסות שהיו כאן בעבר – הם נכס אדיר למדינת ישראל ובוודאי לא נטל על המדינה!

ההחלטה של ממשלת טורקיה, מדינה שכנה שהיו לנו עמה לא מעט שיתופי פעולה חיוביים, להפסיק את הייצוא החקלאי ממנה לישראל, בייחוד בתקופת משבר, היא תזכורת חדה, "נורת אזהרה" נוספת – לכך שישראל יכולה לסמוך רק על עצמה כשזה מגיע לאבטחת אספקת המזון שלה. 

הפסקת הסחר עם ישראל היא פעולת טרור מדינתי, מסוג חדש, שמטרתה החלשת שרשרת אספקת המזון הטרי לתושבי מדינת ישראל תוך חתירה לשינוי מדיניות ממשלת ישראל. סוג זה של "טרור מזון" הוא טקטיקה שאנחנו מוכרחים להיות מוכנים אליה, והדרך הטובה ביותר להילחם בה היא על ידי חיזוק החוסן של המגזר החקלאי שלנו, שמתחיל בהבנה שהחקלאים בישראל הם קודם כל יצרני מזון ושאנו כחברה מבינים שבניגוד לתפיסות שהיו כאן בעבר – הם נכס אדיר למדינת ישראל ובוודאי לא נטל על המדינה! ומאידך העובדה שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות נתונה לחסדי ספקים חיצוניים, במיוחד כאשר אותם ספקים יכולים בקלות להפוך לחסמי סחר.

מאז שקיבלנו את הודעת ממשלת טורקיה, הערכנו את המצב במהירות ואיתרנו נתיבי יבוא חלופיים כדי לוודא שאף אזרח ישראלי לא ירגיש את ההשפעה של ההחלטה הזו בחיי היום יום שלו. אבל מעבר לזה וחשוב מכך, הכפלנו את המחויבות שלנו לחיזוק החקלאות המקומית-הישראלית. מדובר על יותר מאשר ביטחון מזון — מדובר על ביטחון לאומי. 

מעבר לחרם הטורקי, הפסקת היבוא מירדן לאור החלטת משרד הבריאות, צמצמה מקור משמעותי נוסף שנתן מענה משמעותי למגוון ירקות בסיסיים כמו עגבנייה, פלפל ומלפפון. נותרנו אמנם עם יעדים רבים באירופה, אך מרוחקים ויקרים. דוגמת העגבנייה, ממחישה זאת בצורה מושלמת וכואבת – ניתן לייבא כיום עגבניות מלמעלה מ-30 מדינות שונות, ועדיין היבואנים מתקשים לייבא עגבניות בכמויות ובמחיר סביר לצרכן. התוצרת החקלאית מאירופה יקרה ועל מחירן יש להוסיף עלויות שינוע ופחת שנובע מאורך חיי מדף.

זו דוגמה מובהקת מדוע אנו צריכים להסתמך על גידול מקומי. לחזק את מגדלי העגבניות המקומיים, לתת להם ביטחון וודאות, לעודד אותם להמשיך להיות חקלאים ולהגדיל את שטחי הגידול. ובעיקר כשקשה להם והם מסתכלים אחורה לברר מי בגב שלהם – הם ייראו אותנו תומכים בהם ונמצאים שם עבורם.

תכנית ביטחון המזון הלאומי 2050 היא פוליסת ביטוח נוספת, המניחה את התשתית לישראל עם מדיניות מזון ברורה יותר, חזקה יותר ועצמאית יותר.
בתקופות מורכבות קל לשאול "למה עכשיו?!" אבל במציאות, ביטחון מזון הוא לא משהו שאנחנו יכולים לדחות. ישראל, נמצאת בשכונה המוקפת באי ודאויות ומכל סוג שהוא. אני פוגש ומשוחח כל יום חקלאים ממגוון רחב מאוד של תחומי חקלאות, לא מעט שפרנסתם לא בטוחה, שמתקשים לגמור את החודש.

בביקורים התכופים בשטח, במשקים, בקהילות, שומעים את הכאב, את הזעקה ממקור ראשון ולצערי הם איבדו את כוחם לנהל מאבקים כדי לשכנע על הצורך ועל חשיבות החקלאות המקומית ולא אמרנו עדיין אף מילה על שמירת קרקעות וגבולות המדינה. 

התוכנית הלאומית לביטחון מזון 2050 אותה נביא לאישור הממשלה, היא פוליסת ביטוח נוספת, המניחה את התשתית לישראל עם מדיניות מזון ברורה יותר, חזקה יותר ועצמאית יותר.