מחיסכון להשקעה:  כל מה שצריך וחשוב לדעת במעבר מחיסכון להשקעה

גזרות, התייקרויות ורמזים להפחתת ריבית: על מה כולנו נשלם יותר?

הקפסולה היא פינה חודשית, המסכמת את הבשורות הכלכליות המרכזיות יחד עם מומחי הפניקס – ומביאה את השורות התחתונות מאחורי ההחלטות הגדולות, שעשויות להשפיע על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו

בשיתוף הפניקס | 
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' (מימין) והכלכלן הראשי של הפניקס, מתן שטרית (צילום חיים גולדברג/פלאש 90, Shutterstock, ענבל מרמרי באדיבות הפניקס)
במסגרת פינה מיוחדת, "הקפסולה", מנתחים מומחי הפניקס את החדשות הכלכליות הנוגעות לכולנו. והפעם, בפינה מספר 8: מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מנגיש עבורכם את האירועים הכלכליים הבוערים של התקופה האחרונה בגובה עיניים ומשמעותם מבחינת משקי הבית – מהגזרות הכלכליות שנכנסו החודש לתוקף, דרך הותרת הריבית על כנה ועד הירידה שנרשמה במדד המחירים לצרכן.
האירוע: גזרות כלכליות נכנסות לתוקף
ינואר 2025 הגיע, ואיתו נכנסו לתוקף שורה של גזרות כלכליות. מדובר בין היתר בעלייה בשיעור המע"מ (מ-17% ל-18%) אשר תשליך גם על מחירי הדלק. בנוסף יירשמו גם עליות בארנונה, חשמל, תחבורה ציבורית, מים ודלק. פה, אגב, זה ממש לא נגמר. דמי ביטוח לאומי ומס בריאות התייקרו אף הם, במקביל לצעדים כמו הקפאת מדרגות מס הכנסה והורדה של יום הבראה – וזו רק רשימה חלקית.
"כל הגזרות הללו נובעות במידה רבה ממחיר המלחמה", מסביר שטרית. "כאשר מדברים על מחיר המלחמה, הקונוטציה היא בראש ובראשונה למחיר האנושי הכבד, אך לצד זאת ישנו גם תג מחיר כלכלי שמשפיע על כולנו. במהלך השנה האחרונה זינקו הוצאות הממשלה באופן דרמטי בשביל לממן את הפעילות הצבאית, את רכישת הציוד, גיוס מילואים והתמיכה באוכלוסיות ובעסקים שנפגעו. כדי להתמודד עם ההוצאות ההולכות וגדלות, נוצר גירעון תקציבי – כלומר, פער בין מה שהמדינה מוציאה לבין מה שהיא מכניסה. כאן טמון האתגר הגדול: איך מכסים את הגירעון? מכיוון שבצד ההוצאות יש מעט מאוד גמישות, הממשלה נאלצת לפנות לצד ההכנסות – ובעיקר להעלאת מיסים".
"גל עליות המחירים והמיסים עם תחילת ינואר, צפוי לתרום באופן משמעותי למדד המחירים לצרכן", מנתח שטרית. "בעוד שמדד ינואר מאופיין על פי רוב בעונתיות שלילית, עם תחילת 2025, אנו צפויים לראות מדד גבוה יחסית, כאשר תחזיות כלכלני המאקרו מצביעות על עלייה של 0.3%-0.4%".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"צריך לומר את הדברים באופן חד וברור: הגזרות הכלכליות צפויות להכביד על הציבור הרחב, הן בצורה ישירה והן עקיפה", מבהיר שטרית. "המשמעות היא שיוקר המחייה, שכבר מורגש היטב, יורגש עוד יותר, כשההוצאות השנתיות של משקי הבית צפויות לטפס באלפי שקלים. בהתאם לכך, חשוב להתחיל להיערך כבר עכשיו: למצוא דרכים לניהול נכון, שקול ומושכל של ההוצאות וההכנסות, על מנת להקל על ההתמודדות עם המציאות החדשה והעלויות שמתווספות".
האירוע: ירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן
2024 מסכמת אינפלציה של 3.2% – קצת מעל לטווח היעד העליון שקבעה הממשלה (3%), אך בהחלט מתחת לציפיות. מדד דצמבר ממשיך את המסורת של השנה החולפת, כשסעיף הנסיעות לחו"ל מצביע על ירידה של 2.9%, שגרעה לבדה כ-0.1 נ"א מהמדד הכללי. כמו כן מחירי פירות וירקות ירדו בחדות, במקביל להוזלות במחירי המלונאות ונופש. מנגד, סעיפי מזון, ההלבשה והנעלה רשמו עליות. ומה עם מחירי הדיור? הם עלו ב-0.3%, כשקצב ההתייקרות השנתי כבר עומד על כ-8%. 
"מדד המחירים לצרכן בחודש דצמבר הפתיע כלפי מטה עם ירידה של 0.3%, כשהצפי לירידה היה של 0.1% – וזאת בהמשך לירידה של 0.4% בחודש הקודם, מה שהוביל לירידה באינפלציה השנתית מ-3.4% ל-3.2%", מתאר שטרית. "בסיכום 2024, רשמה האינפלציה עלייה של 3.2%, בעוד מרבית התחזיות, כולל של בנק ישראל, הצביעו על אינפלציה של 3.4%. על אף שאנו עדים לשני מדדים שליליים ברציפות, אין צורך להתרגל. כבר בחודש הבא אנו צפויים לחזור למגמה חיובית, עם עלייה בקצב השנתי, כאשר מדד ינואר צפוי כאמור לרשום עלייה מהירה יחסית על אף העונתיות השלילית, על רקע העלאת המע"מ, מחירי החשמל, מים, ארנונה ודלק".
"החדשות הטובות צפויות במבט קדימה", מחדד שטרית. "לאחר פרסום מדד ינואר, תחזיות האנליסטים לשנה הקרובה עתידות להתעדכן כלפי מטה בחדות על רקע השפעת הקצה – שכן ינואר מאופיין בעונתיות שלילית. במילים פשוטות יותר: לאחר פרסום מדד ינואר 2025, כשנסתכל 12 חודשים קדימה, בעצם ינואר 2025 יוצא מהמשוואה השנתית ובמקומו ייכנס ינואר 2026 שמאופיין בעונתיות שלילית, ולכן נראה השפעת קצה שמובילה לירידה חדה יחסית בתחזיות שנה קדימה".
"בכל הנוגע למדיניות המוניטארית, הרי שמדד דצמבר מביא עמו חדשות טובות ומחזק את התחזית שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר, הכוללת אפשרות להפחתת ריבית אחת או שתיים במהלך השנה הקרובה", מוסיף שטרית. "להערכתנו, ההפתעה כלפי מטה במדד חודש שני ברציפות, מעלה את הסבירות לתחילת תהליך הפחתות הריבית כבר במהלך הרבעון השני של 2025, ובמיוחד אם תימשך ירידה בפרמיית הסיכון שתתמוך בהמשך התחזקות השקל".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"מהצד האחד, הירידה במדד המחירים לצרכן זו כבר חודש שני ברציפות מעניקה מעט אוויר לנשימה למשקי הבית", מרחיב שטרית. "מהצד השני, אין מקום לשאננות, שכן מדד ינואר צפוי לעלות באופן משמעותי בעקבות התייקרות במיסים ובמחירי השירותים. התחזיות המעודכנות ל-2025, בשילוב צפי להפחתות ריבית – אם אכן יתממשו – עשויות להוביל להקלה הדרגתית על משקי הבית, במיוחד עבור בעלי משכנתאות שחשופים לשינויים במדד ובריבית".

בנק ישראל. האם הקיץ יסמן את תחילת הפחתות הריבית? (צילום Shutterstock)
האירוע: הריבית (שוב) נותרת על 4.5%
בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 4.5%, בהתאם לציפיות. למי שכבר איבד את הספירה, מדובר בפעם השמינית ברציפות, בה הריבית נותרת ללא שינוי. ועם זאת, הכיוון קדימה, כנראה ברור.
"החלטת בנק ישראל משקפת גישה זהירה יחסית, כפי שעולה מהנקודות המרכזיות ומהתחזיות הכלכליות המעודכנות של חטיבת המחקר", מציין שטרית. "כאן חשוב להביא בחשבון שיפור ניכר בסביבת המאקרו, כולל ירידה בפרמיית הסיכון והתחזקות השקל – שיפור שהוביל את הבנק לאותת על אפשרות להפחתות ריבית במהלך השנה הקרובה".
"מבחינת מאזן הסיכונים לתחזית, בבנק ישראל ציינו כי אי הוודאות עדיין גבוהה עם נטייה לשני הכיוונים", ממשיך שטרית. "מהצד אחד: מגבלות היצע, תנודתיות בשקל והתפתחויות גיאופוליטיות מהוות סיכון להאצה באינפלציה. מצד שני, ירידה בפרמיית הסיכון, אישור התקציב והפחתת אי הוודאות הפיסקלית מקטינים את הסיכונים".
"השורה התחתונה: כיוון הריבית הפך לברור יותר, על רקע צמצום הדרגתי שצפוי בעודף הביקוש יחד עם דעיכה הדרגתית במגבלות ההיצע", מפרט שטרית. "עם זאת, נציין כי התזמון המדויק לתחילת תהליך הפחתות הריבית עדיין אינו ברור. בשווקים הפיננסים, נותנים הסתברות גבוהה יחסית לכך שתהליך הפחתות הריבית ייצא לדרך בהחלטת הריבית שתתקיים בחודש יולי".

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס (צילום רמי זרנגר באדיבות הפניקס)
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
לדברי שטרית: "הפחתת הריבית, אם אכן תתממש כפי שעולה מהתחזיות, תשפיע על משקי הבית בשני היבטים מרכזיים: בצד של החוסכים, סביבת ריבית נמוכה יותר צפויה להשפיע באופן ישיר על סביבת הריבית בפיקדונות וקרנות כספיות – מה שעשוי להוביל משקי בית לחפש אפיקי השקעה חלופיים עם תשואה גבוהה יותר. מגמה זו כבר ניכרת ביציאת כספים מקרנות כספיות, כפי שדווח לאחרונה בעיתונות הכלכלית".
"בצד של הלווים", ממשיך שטרית, "הפחתת הריבית צפויה להקל על בעלי הלוואות ומשכנתאות בריבית משתנה, עם ירידה אפשרית בתשלומים החודשיים. צעד זה עשוי לשפר את תזרים המזומנים של משקי בית רבים בישראל ולהקל על ההוצאות השוטפות".
למעבר למתחם המלא לחצו כאן
האמור הוא סקירה כלכלית מטעם הפניקס חברה לביטוח בע"מ למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם או במוצרים פנסיונים כלשהם. האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות ו/או פנסיוני ו/או מס ו/או כלכלי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע כולל ניתוח כלכלי למצב הקיים בשוק והינו בגדר השערה בלבד ונשען על אומדנים והערכות הנכונים למועד המוצג ושמטבע הדברים, אפשר שיתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים, וכן עלולים להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. ובכל מקרה אין החברה מתחייבת על דיוקו ו/או שלמותו ו/או היותו רלוונטי למקרה זה או אחר. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו. אין באמור התחייבות לתשואה או רווח עתידיים. פורסם ביום 21.1.2025.
(בשיתוף הפניקס)
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה