מדדים ומחקרים
האם התאבדות היא גנטית? מחקר מצא את הגנים "האשמים"
האם התאבדות עשויה להיות תכונה תורשתית? מחקר חדש של אוניברסיטת דיוק טוען שכן. ארבעה גנים זוהו כיכולים להגביר את הסיכון למחשבות אובדניות
מחקר חדש של אוניברסיטת דיוק טוען שהתאבדות עשויה להיות תכונה תורשתית. החוקרים זיהו ארבעה גנים שיכולים להגביר את הסיכון למחשבות אובדניות. עדיין יש צורך להמשיך לחקור כדי להצליח לגבש טיפולים ממוקדים. על פי החוקרים, הממצאים שלהם מקדמים את ההבנה כיצד גורמי סיכון תורשתיים ממלאים תפקיד בהתפתחות מחשבות אובדניות והתנהגות מסוכנת.
"חשוב לציין שהגנים האלה לא קובעים שכל אחד יסבול, אבל חשוב גם להבין שיכולים להיות סיכונים מוגברים, במיוחד בשילוב עם אירועים בחיים", אמר פרופסור נתן קימברל, חבר במחלקת פסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות בדיוק בהודעה לתקשורת.
פרופ' קימברל ועמיתיו ערכו ניתוח גדול, תוך שימוש בנתונים של יותר מ-630 אלף יוצאי צבא ארה"ב. מקבוצה זו, 71.4% היו ממוצא אירופאי, 19.1% ממוצא אפריקאי, 8.1% ממוצא היספאני ו-1.3% ממוצא אסיאתי. רוב המשתתפים היו גברים.
בתוך אותה קבוצה של חיילים, רשומות רפואיות חשפו 121,211 מקרים של מחשבות או פעולות אובדניות.
אילו גנים מהווים את הסיכון הגדול ביותר לפגיעה עצמית? באמצעות ניתוח רחב של דגימות דם, צוות המחקר זיהה מספר גנים שהיו ניכרים בקרב משתתפים עם מקרים מתועדים של מחשבות או פעולות אובדניות, ללא קשר למוצא שלהם. לארבעה גנים היו הקשרים החזקים ביותר והם היו קשורים בעבר למצבים פסיכיאטריים.
אחד מהם ESR1, קולטן לאסטרוגן, זוהה בעבר כגן מניע גנטי סיבתי של PTSD ודיכאון, שהם גורמי סיכון להתנהגות אובדנית בקרב חיילים משוחררים.
אסטרוגן הוא גם גורם חשוד להבדלים בין המינים בשיעורי דיכאון, ונמצא כי אובדן ESR1 מייצר השפעות מזיקות על רקמת המוח אצל גברים.
הגן השני שזוהה היה DRD2, קולטן לדופמין, אשר נקשר בעבר לניסיונות התאבדות, סכיזופרניה, הפרעות מצב רוח, הפרעות קשה וריכוז, התנהגות מסוכנת ובעיות שתייה.
השלישי, DCC, מתבטא ברקמת המוח ונקשר עם מצבים פסיכיאטריים מרובים. מחקרים מצאו רמות גבוהות במוחם של אנשים שמתים בהתאבדות.
הגן הרביעי הקשור להתאבדות שזוהה, TRAF3, קשור להתנהגות אנטי חברתית, שימוש בסמים ן- ADHD.
האם יש טיפול לאנשים עם גנים אלו? קימברל אומר כי ליתיום – טיפול "סטנדרטי" להפרעה דו קוטבית שהוכח כמפחית את הסיכון להתאבדות – מווסת את הביטוי של TRAF3 וכמה גנים דלקתיים אחרים. בנוסף לאותם ארבעה גנים, צוות המחקר זיהה גם תשעה גנים נוספים של סיכון ספציפי למוצא.
עוד ב-
"בעוד שגנים אחראים לכמות קטנה של סיכון ביחס לגורמים אחרים, עלינו להבין טוב יותר את המסלולים הביולוגיים העומדים בבסיס הסיכון של אדם לעסוק בהתנהגות אובדנית", אומר קימברל. "התאבדות היא הגורם לכ-700 אלף מקרי מוות בשנה והיא סיבת המוות הרביעית המובילה בקרב אנשים בגילאי 15 עד 29. ככל שנדע יותר, כך נוכל למנוע יותר את מקרי המוות הטרגיים הללו".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
