כמה פעמים שמעתם שפעם אף אחד לא נעל את דלתו בבית, שפעם הכרנו את השכנים שלנו? בעוד שאבטחת בית היא דבר אחד, מחקר חדש ומעניין מאוניברסיטת רוטגרס מצא שנראה שהרגשת חיבור עם השכנים מקדמת תוצאות בריאותיות טובות יותר.

מחברי המחקר מדווחים על קשרים שכונתיים חזקים הפחיתו את ההשפעה השלילית של חיים לבד על שיעורי התמותה בקרב מבוגרים. למרות שמחקר זה מוגבל מקצת בהיקפו, התוצאות עדיין מצביעות על כך שתפיסות של אמון וחיבור בתוך השכונה של האדם עשויות לסייע בהפחתת הסיכון למוות.

המחקר התמקד בלכידות שכונתית בקרב אמריקאים ממוצא סיני המתגוררים באזור שיקגו רבתי, והאם קשרים אלו יפחיתו את ההשפעה של חיים לבד על הסיכון למוות מוקדם.

"סינים אמריקאים מבוגרים שחיו לבד בשכונות עם לכידות נמוכה היו בסבירות גבוהה הרבה יותר למות מוקדם יותר מאלה שחיו בשכונות עם לכידות חזקה", אמר יאנפינג ג'יאנג, מחבר המחקר וחבר סגל במרכז להתנהגות אוכלוסין במכון רוטגרס לבריאות, בהודעה לתקשורת.

כ-27% מהאנשים בני 60 ומעלה חיים לבד בארה"ב, לפי מכון המחקר Pew. חיים לבד נקשרו למספר תוצאות בריאותיות שליליות כמו מחלות לב, דיכאון, מוות בטעם עת, דמנציה ובריאות כללית ירודה. לכן, החוקרים האמינו שחשוב לזהות אילו גורמים עשויים לעזור או לא לעזור להפחית את ההשפעות השליליות של חיים לבד.

מחברי המחקר חקרו אם לתפיסות של אמון וקשר בין שכנים הייתה השפעה על הסיכון למוות בקרב אותה אוכלוסייה. לנבדקים שחיו לבד, ודיווחו על אינטראקציות או קשרים מינימליים עם שכניהם, היה סיכון מוגבר של 48.5% למוות בהשוואה לבני גילם שחיים עם אנשים אחרים. בינתיים, אנשים שחיו לבד ודיווחו על לכידות חזקה עם השכונה שלהם הציגו סיכוני מוות דומים מאוד לאלה שחיים עם אחרים.

ביסוס הבנה ברורה יותר של האופן שבו סוגים שונים של שכונות עשויים להשפיע על תוצאות הבריאות של המקומיים יכולה לעזור ביצירת מדיניות חברתית חדשה ויוזמות בריאות הציבור שמטרתן לטפח סביבות שכונתיות טובות יותר ומכילות יותר.

עוד ב-

אישה הוטרדה על ידי השכן - המשטרה לא הגיעה לעזור

לכתבה המלאה

"הממצאים שלנו מראים את האתגרים המיוחדים איתם מתמודדים מבוגרים שחיים לבד בקהילות עם מעט אינטראקציה או חיבור", סיכם ג'יאנג. "שיפור הלכידות השכונתית עשוי להוות דרך מבטיחה לצמצם מוות מוקדם עבור מבוגרים שחיים לבד".