על פי החלטת ממשלה מס' 3012 משנת 2017 מחויבים משרדי הממשלה לערוך בדיקת התאמה ראשונית לביצוע פרויקטים בשיטת ה-PPP (Public Private Partnership)  עבור כל פרויקט תשתית אשר עלות הקמתו מוערכת למעלה מ-250 מיליון שקל.

שיטת ביצוע פרויקטים זו כוללת הסכמים ארוכי טווח בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי לצורך ביצוע פרויקטים לאספקת תשתית ציבורית. החברה הפרטית, אשר זוכה במכרז לביצוע פרויקט,  מממנת על חשבונה את הבנייה, מתפעלת את הפרויקט לאורך 20-25 שנה ומקבלת בתמורה תשלומים מהמדינה או מהאזרחים על בסיס צריכה והכול לפי מנגנון קבוע מראש. למעשה, המכרז הוא על התמורה שתקבל החברה כאשר התחייבויותיה מוגדרות מראש בתנאי המכרז.

ההחלטה אמנם מצוינת אך כמקובל במקומותינו בין החלטה לבין יישום בישראל הפער גדול. לעיתים ההחלטות הן רק בשביל הנראות ואילו המעשים הם אחרים לגמרי. ברשותכם תנו לי להעניק לכם כרטיס חינם לרכבת שתסיע אתכם אחורה במנהרת הזמן ובאמצעותה אוכיח את טענתי זו.

השנים הם 2003 – 2002, עת כיהנתי כסמנכ"ל הכספים והפיתוח עסקי של חברת דרך ארץ אשר זכתה במכרז להקמה ותפעול של  כביש 6 בשיטת PPP. הפרויקט הצליח מעבר לכל ציפייה והנה מתברר, כי לראשונה בישראל, הסתיים פרויקט ענק כשהוא עומד בתקציב, בלוח הזמנים ברמת האיכות שתוכננה. ב- 2003, בין היתר על רקע ההצלחה בפרויקט, מוניתי על ידי  שר האוצר בנימין נתניהו לחשב הכללי באוצר ולמנהל המדיניות הכלכלית החדשה.

על  סמך הידע שצברתי בתפקידי הקודם ועל סמך הניסיון בפרויקטים שנוהלו על ידי חברות ממשלתיות שבהם  אף פרויקט לא הסתיים - לא במועד, לא בתקציב ולא באיכות הרצויה- החלטתי להפקיע את הפרויקטים הגדולים בתחום התשתית מהחברות הממשלתיות והעברתי אותם למכרזים מסוג PPP.

שורה ארוכה של פרויקטים בנינו בשיטה זו ובהם הרכבת הקלה בירושלים, מנהרות הכרמל, הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, כביש 431, מתקני ההתפלה הגדולים ואף בית סוהר. בשנת 2006 הכריזה וועדה מיוחדת של האו"ם כי ישראל הפכה למעצמה עולמית בתחום ה- PPP וקראה למדינות נכשלות להגיע לישראל וללמוד מהניסיון שצברה. יתר על כן, חברות התשתיות הפרטיות של ישראל הפכו לשחקנים עולמיים נחשבים ופתחו ענף חדש ומוצלח של יצוא ישראלי בתחום ה- PPP.

יצוין, כי היתרון בשיטת עבודה זו  כפול. לזוכה במכרז יש  אינטרס לבנות בצורה יעילה ובאיכות גבוהה, שתעמוד לאורך זמן, מאחר והוא  לוקח אחריות על התחזוקה לעשרים שנים. בה בעת, כל יום של  עיכוב במסירה יוצר לזוכה הפסד של הכנסה ובנוסף הוא כפוף לקנסות ולחילוט ערבויות.       

מנגד, הפוליטיקאים והעסקנים לא היו כל כך מרוצים. הם התעקשו לשבץ את מקורביהם בחברות הפרטיות שזכו במכרזים כפי שהתרגלו לעשות כן בחברות הממשלתיות, המושחתים התקשו לעסוק בעסקאות שחיתות והעסקנים לא יכלו להתרשל בלי שרשלנותם תיחשף לעין השמש ותיענש.

על רקע זה החל מאבק ביני לבין פוליטיקאים, פקידים ועסקנים שנמשך מיומי הראשון בתפקיד ועד יומי האחרון בו. אני ביקשתי להרחיב כל העת את השימוש בשיטה כדי לפתור את מצוקת התשתיות בתחבורה, במים, בחשמל, במתקני הדרכה ואף בבתי סוהר. בשנה האחרונה ניהלתי מאבק שלא עלה בידי לסיימו להרחיב את יישום השיטה כדי לתפור את המחסור באלפי כיתות לימוד ובעשרות בתי הספר החסרים לנו כדי שסוף סוף נוכל להקטין את מספר הילדים בכיתה כפי שנעשה במדינות אירופה וארה"ב. מנגד, יריביי בממשלה ביקשו לבטל את השיטה ולהחזיר את הפרויקטים לחברות הממשלתיות הכושלות – נת"ע, מע"צ, מקורות ורכבת ישראל.

לאחר לכתי נכנעו מחליפיי במשרד האוצר והסכימו להחזיר את הפרויקטים הגדולים של התשתיות לידי החברות הממשלתיות הכושלות. תנופת התשתיות של ישראל נעצרה. בחלוף עשור ומחצה מאז אנו תקועים כולנו בפקקים, האסירים נחנקים בתנאים לא אנושיים בבתי סוהר צפופים, הילדים והמורים נשחקים בכיתות של 35-40 ילדים ואילו ערים רבות, בעיקר ערביות, עדיין לא מחוברות לרשת הרכבות. חבל.

מפלגות הקואליציה הנוכחית הרימו את דגל השוויון בנטל. התקדמות רבה עדיין אין בנושא. להיפך. בה בעת, ממשלת השינוי מתעתדת להמשיך ולהפקיד את מערכת הסעת ההמונים בגוש דן, ובמסגרתה את פרויקט המטרו העתידי, בידיה של אותה חברה ממשלתית כושלת, חברת נת"ע.

ממשלת השינוי כבר עסוקה בלחפש מינוי של אחד מחבריה וחברותיה הפוליטיקאים בדימוס לתפקיד יו"ר נת"ע. במינויים של חבריה הממשלה הזו חזקה. אך אם לא יחול שינוי בכוונותיה של הממשלה, היא לא תצליח להשיג שוויון בנטל אך היא בהחלט תצליח לטפח את "השוויון בסבל" בין כל תושבי ישראל שימשיכו לבלות עוד שנים רבות בפקקים איומים ולסבול מזיהום אוויר תחבורתי.

עוד ב-

בנט מעדיף את הפוליטיקאים הכושלים | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא ראש החוג בחשבונאות בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית