ראש הממשלה נפתלי בנט החליט לנסוע השבוע לוועידה הבין לאומית שתעסוק במשבר האקלים ובצעדים שביכולתן של מדינות העולם לעשות כדי לעצור את העלייה המתמשכת בטמפרטורה בעולם.

ברם, בעוד שמדינות המערב יציגו מה בדעתן להמשיך ולעשות תעמוד ישראל בפני מצוקה אמיתית. לא זו בלבד שישראל לא עשתה כמעט דבר חיובי אחד למען המאבק העולמי במשבר האקלים אלא שהיא עשתה דבר אחד כה שלילי עד שהוא תורם לבדו למחצית מזיהום האוויר בגוש דן. והמדובר כמובן בכישלון הקולוסאלי בבניית מערכת הסעת המונים בגוש דן, שבגינה אנו נדרשים להסתמכות יתרה על רכב פרטי מזהם או על תחבורה ציבורית שלא מצליחה לעמוד בעומסים. ההשלכות השליליות הן לא פחות מאסון. נזק של עשרות מיליארדי שקלים, תרומה אדירה לזיהום האוויר, פקקים מחרידים וכעת מס גודש שמאיימת הממשלה להשית עלינו בגלל מחדליה.  

בספרי ה"גווארדיה השחורה" (2008) תיארתי את המאבק שניהלתי בזמנו מול פוליטיקאים ופקידות בכירה כדי להפקיע את הפרויקטים הגדולים של תשתיות מהחברות הממשלתיות הכושלות ולהעבירן לחברות פרטיות באמצעות מכרזים בשיטת ה- PPP.

במסגרת זו, עוד בהיותי במשרד האוצר, ניהלתי מכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב בשיטת ה-PPP. בסוף שנת 2006 זכתה במכרז חשוב זה קבוצת MTS והתחייבה להשלים את הבנייה בעלות מהוונת של  כשבעה מיליארד שקל תוך התחייבות, מגובה בערבויות כבדות, להתחיל הפעלה מלאה בשנת 2013.

בשנת 2007, לאחר שעזבתי את משרד האוצר, התגלע סכסוך בין החברה לממשלה בגובה משוער של כ- 100 מיליון יורו. הוויכוח נסוב סביב שינויים שהחברה ביקשה  בגינם תוספות, כמקובל בעבודות קבלניות ובפרט לאור משבר פיננסי שהתרחש בעולם בשנה זו והביא לעלויות בלתי צפויות. מקרים כאלו הם שכיחים בהסכמים עם קבלנים ועל פי רוב  ניתן לסיימם בבוררות והסכם פשרה. אך הפוליטיקאים, הפקידות והעסקנים נתפסו למחלוקת כמוצאי שלל רב. הממשלה ניצלה את ההזדמנות, ביטלה את ההתקשרות כמו גם את כל תנופת הפרויקטים בשיטת ה- PPP והעבירה אותם חזרה לחברות הממשלתיות הכושלות.

עשור ומחצה חלפו. על פי התחזיות המעודכנות, החברה הממשלתית הכושלת נת"ע, שקיבלה לידיה חזרה את פרויקט הקו האדום, צופה לסיים  את עבודות הקו האדום  במקרה הטוב  במחצית השנייה של  2023.  כלומר  בפיגור של 10  שנים מהמועד המקורי המתוכנן ואף זאת בחריגה מטורפת בתקציב ההקמה. אובדן התשואה למשק, חלקו נובע מזיהום האוויר שהפרויקט עמד לחסוך לתושבי גוש דן וחלקו נובע מהחיסכון בעלויות רכב ובפקקים, מגיע להערכתי לכחמישה עשר מיליארד שקל. החריגה בתקציב נאמדת בעוד כ- 13 מיליארד שקל. סך הנזק מתקרב לשלושים מיליארד שקל שהם כשנים עשר אלף שקל לכל משפחה בישראל.   

במשך כל אותם 10 שנים אבודות הלכו וגדלו הפקקים, העיכוב בעבודות הביא לנזקים אדירים  לעסקים באזור, מיליוני תושבי גוש דן סובלים מדי יום ביומו ונזק סביבתי אדיר התחולל עקב זיהום אוויר מתמשך. זה עלה, זה עולה וזה עוד יעלה לנו בהרבה כסף ולא פחות חשוב בבריאות. האם קברניטי וועידת האקלים יעמתו את ראש הממשלה בנט בכישלון האדיר הזה שאחראי למחצית מזיהום האוויר בגוש דן או שיניחו לו להמשיך ולהבטיח הבטחות שלא מתממשות למעבר לאנרגיות מתחדשות?

ובכן, העיסוק בסוגיה זו איננה דיון היסטורי בכישלונות עבר. הממשלה הקודמת כמו גם ממשלת השינוי הנוכחית, נחושה, לאור הצטיינותה של נת"ע בביצוע הפרויקט, להעביר לאחריותה גם את הפרויקטים העתידיים של הרכבת הקלה -  הסגול , הירוק וכמובן המטרו שיעברו בערים הפריפריאליות לתל אביב.

מי שחושב שהפקדתם  בידי נת"ע תביא לתוצאות שונות מכישלון הקו האדום הוא במקרה הטוב נאיבי. אולי הממשלות חושבות שאם הן תקעו את התנועה בתל אביב 10 שנים מיותרות אזי מדוע שרק התל אביבים ייהנו? אולי דרוש שוויון בסבל שבגינו יש לתת גם ליתר תושבי גוש דן והערים הפריפריאליות להנות  מ"התענוג"?

נראה, כי מרבית התל אביבים ועימם יתר תושבי גוש דן שותקים נוכח החלטתה של ממשלת השינוי להמשיך עם חברת נת"ע. יתכן כי הם מסתנוורים מההבטחות לשינוי עד שהם לא שמים לב כי עולם כמנהגו נוהג.

שאלה חשובה יותר היא האם גם קברניטי ועידת האקלים ישתקו ויניחו לראש הממשלה בנט בעניין זה או שמא מנהיגי העולם יעמתו אותו בשאלה הקשה – האם תמשיך להעדיף את טובת הפוליטיקאים הכושלים או שתעדיף את טובת האינטרס הלאומי והעולמי למלחמה בזיהום האוויר? האם תמשיך להעביר את הפרויקטים העתידיים של הסעת המונים לידי החברות הממשלתיות הכושלות והפוליטיקאים השולטים בהן (עיין ערך כוונתה של שרת התחבורה מירב מיכאלי למנות את השרה לשעבר ציפי ליבני ליו"ר נת"ע) או שתלמד לקח ותעביר את הפרויקטים חזרה לידיים פרטיות?

כך או כך, דבר אחד ברור לי כשמש באור יום. אם הפוליטיקאים, העסקנים והפקידות ימשיכו לנהל את הפרויקטים החיוניים לבריאותנו אזי אנו נמשיך להיות מדינה מזהמת, פקוקה ויקרה עוד עשרות שנים.

עוד ב-

נלחמנו בבנקים, ננצח גם את פייסבוק | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא ראש החוג בחשבונאות בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית