נבחרת אייס

רשות התחרות ושטראוס משחקות על חשבוננו | פרופ' ירון זליכה

לפני מספר שנים מצא מבקר המדינה כי מחירי המזון בישראל יקרים בשיעור אסטרונומי של 51 אחוזים משיעורם במערב. מאז פערי המחירים עוד התרחבו. ברקע לפערים הגדולים עומד הסבר אחד יחיד | פרופ' ירון זליכה
אילוסטרציה (צילום shutterstock)
חוסר תחרותיות משווע בשוק המזון הישראלי לצד חסמי סחר שלא מאפשרים ליבוא זול מאירופה להיכנס ארצה ולשבור את המחירים הגבוהים. בין הסיבות המרכזיות לחוסר התחרותיות היא הבעלות הצולבת של מונופולים בייצור המקומי על ערוצי יבוא מרכזיים.
לדוגמא, חברת שטראוס נשלטת על ידי ענק בין לאומי המייצר מוצרים דומים למוצרי שטראוס באירופה אך אין לו אינטרס לייבאם אלא באמצעות שטראוס או לא לייבא אותם בכלל כדי לא להתחרות במוצרי שטראוס) והבעלות הצולבת של יבואנים על מספר יצרנים בין לאומיים גדולים שמתחרים זה בזה באירופה אך פועלים בישראל בתיאום ברישיון דרך היבואן הבלעדי המשותף.
כמובן שאת האישור לבעלויות הצולבות נתנה באישור מפורש או בשתיקה רשות התחרות תוך אוזלת יד חמורה של אגף התקציבים במשרד האוצר לדורותיו האמור להיות אמון על תחרות ענפית.
בין הסיבות המרכזיות לחסמי הסחר נמנים מכסות היבוא המגבילות ייבוא מעל כמות מסוימת במקרה הטוב או אוסרות יבוא לחלוטין במקרה הרע; המכסים הגבוהים (המייקרים אף הם את היבוא), חוסר התחרות בתחום הכשרות וכן חוסר האכיפה של ההגבלים העסקיים בישראל.
כל אלה מאפשרים לענקי המזון לרמוס את המתחרים ביודעם כי במקרה הסביר רשות התחרות תעצום עיניים ובמקרה הרע ייאלצו לשלם קנס בגובה שלא יגיע אלא לחלק קטן מהעושק שנעשק הציבור. הלכה למעשה, חוקי התחרות בישראל הם המלצה לא מחייבת ברמה הכלכלית ואילו ברמה המשפטית (שהרי עבירות על חוקי התחרות הן עבירות פליליות חמורות) החוקים כלל לא קיימים. 
בשולי הדברים ולמען ההגינות נציין כי בנוסף קיימים גם חסמי תקינה המקשים על היבוא החופשי אך יש לקוות כי אלה יטופלו במסגרת החוק החדש שעבר לאחרונה בכנסת בנושא זה.
דוגמא לאובדן הדרך של רשות התחרות בלט לאחרונה הקנס העצום לכאורה שהטילה הרשות על חברת שטראוס. חברת ענק שזו אינה הפעם הראשונה שהיא עוברת על חוקי התחרות. הפעם נקנסה שטראוס ב-111 מיליון שקל.
 וכן כמה מבכיריה נקנסו במאות אלפי שקלים. הקנסות הוחלו כחלף משפט פלילי שבו תידרש הרשות להציג את מכלול הנזק שנגרם לציבור ואם יורשעו הנאשמים אזי הם יגיעו לבית הסוהר. הרשות פטרה את החברה ואת בכיריה מהענישה הפלילית המרתיעה ואילו הקנס שהוטל על שטראוס הוא חלק קטן בלבד מהרווח העודף המונופוליסטי שהחברה הזו, וכן חברות דומות לה, גבו מהציבור הישראלי. 
רק כדי לסבר את האוזן, משפחה ממוצעת בישראל מוציאה על מזון כשלושת אלפי שקל כאשר לפחות אלף שקל מהם היא עלות עודפת המהווה רווח מונופוליסטי מופרז. אלף שקל לחודש או תריסר אלפי שקלים בשנה.
בישראל חיים כ-2.8 מיליון משקי בית ולכן ההוצאה המופרזת של כלל עם ישראל על מזון נאמדת בכ-33 מיליארד שקל בשנה! אין הערכות טובות לגבי תרומתם היחסית של ההגבלים העסקיים הלא חוקיים לרווח המונופוליסטי אך נראה כי הערכה שמרנית לא תפחת מעשרה אחוזים. היינו למעלה משלושה מיליארד שקל בשנה. ומה עושה רשות התחרות? מטילה פעם בכמה שנים קנס של עשרות או אפילו למעלה ממאה מיליון שקל? בטל בשישים.
סירובה של רשות התחרות לפרק את היבואנים הבלעדיים, לאסור על מונופולים בייצור מקומי להשתלט על ערוצי יבוא, ההיתר שנתנה לאורך השנים לענקיות ייצור בין לאומיות להשתלט על מונופולי ייצור מקומי והתעקשותה של רשות התחרות (בתמיכת בתי המשפט הכושלים שלנו) לא לאכוף את חוקי התחרות ולמעשה לרוקן אותם מתוכן מתדלקת את מדורת הגזל המתמשך. 
עושקים אותנו אפוא בעשרות מיליארדי שקלים בשנה וזורקים לנו כותרות על החזר של עשרות מיליונים פעם בכמה שנים? הם גם מצפים שם לשבחים ברשות התחרות? ואילו אנחנו בציבור הרחב, מתי נבין שרשות התחרות וענקיות המזון משחקים בינן לבין עצמן ואנחנו אלה שמשמשים ככדור המשחק?        
*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה