השבוע אישרה הממשלה את הצעת תקציב המדינה לשנת 2025. למרבה הצער המדובר בתקציב חסר אחריות שיביא לפגיעה חמורה במשק המדינה בשנים הקרובות. כדי להבין את ההשלכות הקשות של התקציב המתוכנן חשוב להראות תחילה מה הן המטרות של תקציב המדינה ובפרט בעת הזו.

ובכן לתקציב שלוש מטרות חשובות: מימון הוצאות המלחמה, הבאת גרעון הממשלה בשנת 2025 לשליטה והנעת הצמיחה במשק שחיונית הן כדי לממן את הוצאות המלחמה (והממשלה) לאחר שנת 2025 והן כדי לשפר את תחזית ההכנסות של הממשלה לשנים הבאות (כדי לשפר את מצבת חובותיה ואת שיעור הגרעון של הממשלה לעתיד). 

מבין שלוש המטרות שמניתי נותן התקציב מענה לשתי המטרות הראשונות בלבד ואילו ביחס למטרה האחרונה הרי שלא זו בלבד שהתקציב לא נותן לה מענה אלא שהוא מניח את התשתית לפגיעה חמורה באופק הצמיחה של המשק שהשלכותיה הן על הממשלה והן על הציבור מעוררות דאגה.

כדי לתת מענה למטרות של מימון הוצאות המלחמה ושל צמצום הגרעון מטילה הממשלה את רוב יהבה על העלאה משמעותית של נטל המס במשק ובפרט על השכירים, העצמאים והעסקים הקטנים. הממשלה לא בחלה בדבר, החל ממס חברות דרך מס הכנסה וכלה במע"מ ובמיסים עקיפים אחרים. מנגד, הממשלה נמנעה מקיצוץ משמעותי בצד ההוצאות שאינן קשורות למלחמה בתקציב.  

אולם, החלטות אלה מחריפות את העיוותים המבניים שיש במשק אשר הכניסו את הכלכלה הלאומית להאטה חמורה עוד לפני המלחמה. כעת, הן יחריפו את המיתון וידחו מאוד את מועד היציאה של המשק מהמיתון לאחר המלחמה. זאת ועוד, החרפת המיתון כפועל יוצא מהשלכות התקציב תחריף את הלחצים לעליית מחירי הדיור, תעלה את האינפלציה ואת יוקר המחיה, תישחק את יכולת הקנייה של הציבור ותמנע מבנק ישראל להוריד את הריבית במשק.

בקיצור, הממשלה מנסה לפתור את הבעיה של עצמה באמצעות החרפת הבעיה של הציבור הרחב ושל חצי מיליון העסקים הקטנים. אך, אלה הם שנושאים על כתפיהם את כל המשק כולל את הממשלה עצמה ולכן החלשתם תביא להגדלת גרעון הממשלה כבר לאחר שנת 2025 שלא לדבר על הפגיעה המיידית ברמת החיים של הציבור. 

מה הם העיוותים המבניים שהצעת התקציב מחריפה? 
ראשית, עיוותי המיסים החריפים שמקשים על חצי מיליון העסקים הקטנים לממש את מלוא פוטנציאל הצמיחה והתעסוקה שלהם. נטל המיסים על העסקים הקטנים גבוה מאוד ומה שלא פחות גרוע הוא שפער המיסוי האפקטיבי בין חברות קטנות לגדולות עוד יתרחב בעקבות התקציב החדש. פער שכבר כיום הוא הרחב במערב. בעוד שבעולם המערבי חותרים לצמצם פער זה ומבטלים הטבות מס לחברות הגדולות, תוך הבנה שהטבות אלה אינן יעילות, הרי בישראל ממשיכים לפעול בכיוון ההפוך לנדרש. במקום לבטל את הטבות המס המיותרות לעסקים הגדולים ממשיכים להכביד את הנטל על העסקים הקטנים ועל השכירים.

שנית, עיוותי התחרות שתורמים ליוקר מחיה מטורף. בתקציב אין שום בשורה. אין ביטול מכסים ומכסות יבוא. אין פירוק יכולת של יבואנים להיקשר בבלעדיות לכמה יצרנים בין לאומים שבעולם הם מתחרים זה בזה ואילו בישראל פועלים תחת קרטל ברישיון בתיאום יבואנים בלעדיים משותפים. אין איסור על מונופולים בייצור המקומי לעסוק ביבוא. אין ביטול של בעלויות צולבות בין מונופולים בייצור המקומי לבין ענקיות ייצור בין לאומיות. אין חקיקה מחדש של החוק האוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים (אותו חוק אירופאי שאימצה הכנסת בישראל אך בית המשפט העליון רוקן אותו לאחרונה מכל תוכן) וכמובן שאין אכיפה של חוקי התחרות. אנו נישאר בבית הכלא הכלכלי הכי שמור בעולם למעט צפון קוריאה. במקום זאת התקציב החדש מגלם עוד עליות מחירים של מוצרים ושירותים באחריות הממשלה שיניעו עוד עליות מחירים מצד היבואנים הבלעדיים והמונופולים.

שלישית, אין ריסון של מחוללי ההוצאה הלא יעילים בתקציב שהולכים לגורמים פוליטיים ולקבוצות כוח על חשבון כולנו. חלק גדול מדי מהתקציב אינו יעיל כבר כיום עוד בטרם לוקחים בחשבון את התקציב החדש. והנה בתקציב החדש אין הפחתות שכר לעובדי המדינה. אין הפסקת הצבירה של זכויות חדשות בפנסיה התקציבית שעלותה הולכת ומכבידה על התקציב. אין הפסקת ההשקעות בתשתיות דרך הצינור הלא יעיל של חברות ממשלתיות. אין ביטול של הכספים הקואליציוניים. אין הפסקת הקצבאות לאוכלוסיות שלא משרתות בצה"ל. אין ביטול של המערך המורחב של פטורים ממכרז בהתקשרויות הממשלה שהנהיג שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן. במקום זאת יש המשך החגיגה של גורמי הכוח והפוליטיקאים.  

רביעית, בהיעדר כל הפחתה ביוקר המחיה ולאור המשך ההשתוללות בצד ההוצאה ספק אם בנק ישראל יוכל להתחיל להוריד את הריבית הגבוהה במשק. זו הגיעה לשיא של שנים רבות אך בעוד שבמערב התחילה הריבית לרדת הרי בישראל היא צפויה להישאר ולהמשיך ולהכביד על משקי הבית ונוטלי המשכנתאות. דווקא בזמן שהחוב של משקי הבית הגיע לשיא של כל הזמנים. אולם לא רק משקי הבית נמצאים בחוב גדול אלא גם הממשלה ולכן הוצאות הריבית שלה ימשיכו להאמיר ולהכביד על הגירעון. ומה יש במקום זאת? המשך החגיגה של הבנקים שנהנים מכל רגע. מצידם שיימשך רק כך. הממשלה תכביד על האזרחים ותדחוף אותם לקחת עוד הלוואות שמהם הבנקים יגבו עוד ריביות גבוהות וחוזר חלילה.  

יוצא אפוא שהממשלה אשר מבקשת להקטין את הגירעון הצפוי לה בשנת 2025 פועלת למעשה להרחבת הגירעון כבר בשנת 2026 ואילך. הפגיעה הנוספת שיפגע התקציב ברמת הפעילות הכלכלית תחליש את הכנסות הממשלה ממיסים ואילו הבזבוזים בצד ההוצאות והשארת הריבית בשיעורה הגבוה יאמירו את הוצאותיה כולל הוצאות הריבית שלה. במילים אחרות, הקטנת הגירעון הצפויה בשנת 2025 תעלה ביוקר וכבר בשנת 2026. 

ואיך התנהלות כה רשלנית תתכן? ועוד אחרי המחדל של ה-7 באוקטובר? האם הפוליטיקאים הכושלים שלנו שכחו שבשנת 2026 יתקיימו בע"ה בחירות? או שמה הם יודעים כי אנו כלל לא מענישים פוליטיקאים שנכשלו בהגנת הכלכלה שלנו? 

עוד ב-

לועג לכולנו בפרצוף: הגירעון משתולל - וסמוטריץ' הגיש תקציב כושל | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.