ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים, אומר היום כי להערכתו הירידה בגביית המסים תימשך לתוך 2023 והגירעון בתקציב המדינה יגיע ל-3% ואלה חדשות לא טובות לכלכלה הישראלית.

בהר אומר כי נפילת הבנק האמריקני SVB היא אולי סנונית ראשונה שמדגימה את ההשפעות של עלייה מהירה וחדה בריביות על הכלכלה העולמית. בגלל שמדובר בבנק, עם היקפי פיקדונות גדולים שהגיעו בשיאם לכ-200 מיליארד דולר עולה מיד החשש מהדבקה, ואירועים דומים נוספים.

"עליות חדות ומהירות בריבית משפיעות על חברות שמאופיינות במינופים גבוהים ובעיקר חברות נדל"ן. בנקים בדרך כלל מנהלים את סיכוני הריבית באופן מוקפד, וזה לא תרחיש שאמור לקרות. בימים אלו של אינפלציה גבוהה, בה אנו חוזרים כל הזמן לשנות השבעים והשמונים, אי אפשר שלא לשים לב לדמיון ל- savings and loan crisis שהחל בשלהי 1979 בעקבות עלייה חדה בריבית הפד.

"המשבר התפרץ בעקבות אי התאמה בין תקופות הזמן של המשכנתאות וההלוואות לאלו של הפיקדונות. מאז הרגולציה השתנתה, זה לא הופך מוסדות פיננסיים לחסינים, אבל הסיכון העיקרי הוא יותר של כשלי אשראי כתוצאה משינויים במחזורי העסקים, ופחות סיכוני שוק" הוא אומר.

באשר להשפעה של קריסת SVB על ישראל אומר בהר כי "חלק מחברות הסטארט אפ הישראליות הספיקו להעביר פיקדונות לבנקים ישראלים, לפני שהאפשרות נסגרה. הסכומים שמועברים לישראל נותרים לרוב בדולרים, כך שאין להם השפעה ישירה על שער החליפין. יחד עם זאת הם משפרים את הנזילות המט"חית בשווקים שהייתה גבוהה גם כך.

"חברות שלא העבירו עשויות להיקלע למצוקת נזילות, עד למועד בו יופשרו הפיקדונות (לא ברור אם ועד כמה תהיה בהם פגיעה), אך לחלקם הגדול ימצא כנראה פתרונות מימון ביניים מהבנקים המקומיים. האירוע הוא משמעותי כי הוא מגביר את שנאת הסיכון בשווקים, ואולי יקשה עוד יותר על חברות היי-טק לגייס כספים. נתוני IVC הראו ירידה חדה בגיוסי חברות היי-טק עוד בחודש ינואר, וסביר להניח שמגמה זו תימשך גם בהמשך השנה".

באשר למסחר במט"ח אומר בהר כי "השקל ממשיך להיות מושפע מהלך הרוח סביב השינויים במערכת המשפט. בשבוע החולף השקל יוסף בשיעור של 2.3% מול סל המטבעות, דווקא בשבוע בו מדדי המניות המובילים בארה"ב ירדו, וזאת ככל הנראה בעקבות הערכות שהסיכוי לפשרה עלה.

"חברת דירוג האשראי מודיס' פרסמה בשבוע החולף דוח עדכון על ישראל. מודיס' מזהירה שיישום מלא של השינויים המוצעים במערכת המשפט עשויים לפגוע בצמיחה ארוכת טווח, ובעיקר בהשקעות הזרות בהיי-טק הישראלי. החלשת מוסדות השלטון בישראל עשויה להשפיע לשלילה על דירוג החוב. מודיס' מציינת גם את החוזקות של המשק הישראלי, ובעיקר את המצב הפיסקאלי הטוב. דירוג החוב של ישראל עומד על A1 עם אופק חיובי.

"המשמעות של אופק חיובי היא שקיים סיכוי לשיפור הדירוג בטווח הזמן הבינוני. בהינתן שהסיכוי הזה פחת לאחרונה, גם בשל השינויים במערכת המשפט, וגם בגלל סימנים גוברים להאטה ומצב פיסקאלי פחות נוח, פחות סביר שנראה שיפור בדירוג האשראי בקרוב, ולכן מאוד יתכן שמודיס' תחליט לשנות את אופק הדירוג ליציב. הדרך להפחתת דירוג היא ארוכה, ובכדי שתתממש אנו צריכים לראות הרעה של ממש בנתונים הכלכליים.

"הכנסות המדינה ממסים ירדו בחודשים ינואר-פברואר בשיעור ריאלי של 8.4% לעומת החודשים המקבילים אשתקד. הירידה נובעת מבסיס השוואה גבוה במיוחד בשנה שעברה וכן מהאטה בתחומי פעילות עתירי מסים כמו נדל"ן והיי-טק. אנו מעריכים שמגמת הירידה בגביה תימשך וכי הגירעון יגיע לכ-3% מהתוצר השנה.

עוד ב-

בנק הפועלים יעמיד קווי אשראי לחברות שנפגעו בקריסת SVB

לכתבה המלאה

"הייסוף של השבוע האחרון הפחית מעט את הציפיות לאינפלציה בשווקים וכן את הציפיות להעלאות ריבית. שוק הנגזרים צופה עתה אינפלציה בשיעור של 3.25% ל- 12 החודשים הקרובים, ירידה קלה לעומת שבוע קודם. תחזית האינפלציה שלנו ל- 12 חודשים הקרובים עומדת על 3.5%, אם כי הנטייה היא להפחיתה מעט לאור הייסוף, כך שלא קיים פער בין התחזית למגולם בשווקים. אנו מעריכים שההידרדרות בפעילות הכלכלית תביא להאטה של האינפלציה במחצית השנייה של השנה, ואז נראה גם את ריבית בנק ישראל מתייצבת" הוא מסיים.