מספר מגמות בלטו בשווקים העולמיים בשבוע החולף: עלייה בתשואות העולמית הביאה לאי יציבות ניכרת בשווקי אנגליה; ירידת מחירי השילוח העולמיים בשל התמתנות הביקושים, ומנגד עלייה קלה במחירי האנרגיה בסיוע החבלה לצינורות ה-Nordstream באירופה. בארה"ב מחירי הדלקים ירדו ונרשמה עלייה במדד המחירים של ה-PCE, שנעקב על ידי הפד; באירופה, בהשפעת מחירי האנרגיה מדדי המחירים הראשוניים לספטמבר מצביעים על עלייה.

בישראל ניכרים נתונים מעודדים ברכישות כרטיסי האשראי ובייצוא השירותים. מנגד, יש עלייה בתכנית הגיוס של האוצר לנובמבר מעלה חשש מהאטה בפעילות. להלן סקירה שבועית מפורטת בנושאים אלה, בעולם ובישראל, מאת יוני פנינג, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות.

אנגליה: הפאונד, ואגרות ה-Guilt באנגליה החלו לאבד מערכם, בקצב גובר, החל מההכרזה על תכנית הסיוע הפיסקאלי להתמודדות עם מחירי האנרגיה המאמירים במדינה, ב-23/9. חוסר הנזילות בשוק ניכר לקראת אמצע השבוע שעבר, כאשר תשואת אגרות ה-Guilt ל-30 שנה חצתה את רמת ה-5% (תרשים 1). על רקע חששות ליציבות המערכת הפיננסית באנגליה, בין היתר אגב פוזיציית קרנות הפנסיה בנגזרים על הריבית, ה-BoE הודיע כי יישם תכנית רכישת אגרות ארוכות, עד ה-14/10 וכי ישהה את מכירת האג"חים שתוכננה לשבוע העוקב. ראוי לציין כי גם אם ניתן להתווכח על ההיגיון שמאחורי תכנית הסיוע, והאחריות הפיסקאלית המאפיינת אותה, בעלות מוערכת של כ-60 מיליארד פאונד, התכנית מהווה כ-3% בלבד מהתמ"ג במדינה, וניתן לראות אותה יותר כזרז, מאשר כגורם למגמה בשווקים במדינה. 

עבור רבים, מהלך ה-BoE סימן קו חדש לתשואה המרבית שבנק מרכזי רואה כמתקבלת בשלב הזה. ומהווה, במובן זה, סמן ראשון לפיבוט של המדיניות העולמית. בתשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב, לדוג', התשואות צנחו לאחר הודעת ה-ECB מסביבת 4.0% ל-3.70%. למרות התמתנות התשואות, שווקי המניות בעולם המשיכו במסעם דרומה, על רקע חששות ליציבות הכלכלה העולמית.  במקביל לירידות באירופה, נרשמו ירידות גם במדדים בארה"ב, כאשר ה-S&P 500 טבל אל מתחת לרמת 3,600 הנקודות בשישי. שבירת השפל במדדי המניות הוסיפה לספקות לגבי כוונת הפד להמשיך ליישם מדיניות מצמצמת עם תגובת השווקים הנוכחית. עם זאת, בהיעדר התבטאויות יוניות באופן מובהק מצד הפד, השווקים עדיין מייחסים סבירות של כ-70% להעלאה של 0.75% על ידי הפד בעוד כחודש.

סחורות: מגמת התמתנות הסחורות העולמית ממשיכה ביתר שאת. מחירי השילוח הימי משנגחאי ירדו השבוע בכ-10%, במקביל לירידה דומה בשבוע שעבר (תרשים 2). אנו רואים את המחירים ככפולים, במונחים נומינליים, מאלה של 2019. באופן רוחבי, למרות החששות הגוברים מזליגה למיתון עולמי, מחירי האנרגיה, הציגו יציבות ואף עליות בשבוע האחרון, על רקע צפי להצהרה של OPEC+, ביום רביעי הקרוב, על קיצוץ בתפוקה ועל רקע החבלה בצינורות Nordstream. נציין, בהקשר זה, כי מחירי הברנט באירופה עלו בכ-1.5% השבוע, לעומת יציבות יחסית בנפט בארה"ב, מגמה אשר הביאה את ההפרש ביניהם לשיא שלא נראה מאז תחילת אוגוסט – תקופה שסימנה גם את השיא במחירי הגז הטבעי באירופה.

ארה"ב: בניגוד למגמת ההאטה העולמית, ה-BEA דיווחה בארה"ב כי ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.4% באוגוסט, משמעותית מעל לצפי לגידול של 0.2%. בנוסף, על רקע ירידת מחירי האנרגיה, מדד ה-PCE לאינפלציה, הנעקב על ידי הפד, הצביע על התמתנות באינפלציה השנתית, לרמת 6.2%. מנגד, מדד הליבה של האינפלציה של ה-PCE עלה ל-4.9%, מרמת 4.6%, בחודש שעבר. נזכיר כי במסיבת העיתונאים שלאחר העלאת הריבית האחרונה בארה"ב, יו"ר הפד פאוול ציין בהקשר ל-Core PCE כי אינפלציית הליבה של ה-PCE נעה בטווח של 4.5%-4.8%, במונחים שנתיים, בשנה האחרונה, מאפיין שכּונה על יד פאוול "סיכום די טוב של איפה אנחנו בעניין האינפלציה".

אירופה: על רקע הזינוק מחירי האנרגיה בכלל, ומחירי הגז באירופה בפרט, באוגוסט, מדדי מחירי ההבזק ב-Eurozone לספטמבר הפתיעו כלפי מעלה. בגרמניה, ובנתון של גוש האירו כולו האינפלציה השנתית עלתה ל-10.0%, הרבה מעבר לציפיות אנליסטים לגידול של 9.5% בגרמניה ו-9.7% ב-Eurozone. התמונה בפריפריה הייתה, ככלל, מעודדת יותר, עם עלייה של 0.4% ברמת האינפלציה השנתית באיטליה, ל-9.5%, והתמתנות במדינות כמו ספרד וצרפת.

ישראל: לאחר חודשיים של התכווצות, נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מציגים התרחבות של 0.6% באוגוסט . נזכיר כי במהלך החודש נרשם גם המשך התאוששות של היציאות לחו"ל, במונחים מקוריים וגם מנוכי עונתיות. במובן זה, נתון הרכישות מעיד על המשך שיפור בסנטימנט הצרכני. כזכור, מחירי הדלק ירדו בקרוב ל-20% במהלך החודש, מסביבת 8.08 ש"ח לליטר ל-6.58, ירידה אשר עשויה להסביר את השיפור בסנטימנט (תרשים 5). לאחר ירידות ניכרות בחודשים האחרונים, רכישות הריהוט גדלות ב-0.9% מתונים משהו, במהלך החודש. הנתון נרשם בניגוד לירידה שחלה בחודשים האחרונים ברכישת דירות חדשות. אני מעריכים כי הפער נובע ממועדי האכלוס של הדירות.

על פי נתוני הלמ"ס, יצוא השירותים רושם ירידה ניכרת ביולי, מ-7.8 מיליארד דולר, ל-7.2. החלת ניכוי עונתיות על הסדרה, עם זאת, מביאה אותנו דווקא לגידול חודשי של כ-300 מ' דולר. התנודתיות האמורה אף מתחדדת בסדרת יצוא שירותי ההייטק, עם קיטון של קרוב ל-400 מ' דולר במונחים מקוריים, וגידול דומה, מנוכה עונתיות. ראוי לציין כי הסדרה הציגה יציבות מסביבות דצמבר, על רקע הירידות בשווקי המניות. בכ-4.4 מיליארד דולר , מנגד, נתון יולי, מציין שיא חדש ליצוא ההייטק, עם משמעויות החשבון השוטף הנגזרות להמשך. בצד המסורתי יותר, ייצוא שירותי תיירות מוסיף 60 מ' דולר החודש  על רקע נתוני התיירים החזקים יחסית במהלך החודש. חשוב יותר, אולי, ביצוא שירותי תחבורה נרשם גידול מתון של כ-20 מ' דולר בלבד, על רקע ירידת מחירי הטיסות. כמובן שאפשר לגזור מזה ירידה ביבוא שירותי תחבורה, המהותי יותר.

עוד ב-

סיכום המסחר בבורסה: חברות הנדל"ן בצניחה

לכתבה המלאה

משרד האוצר פרסם בשבוע שעבר את תכנית הגיוס לחודש אוקטובר, עם 3.0 מיליארד ₪ מתוכננים במהלך החודש. על רקע עיתוי החגים, האוצר מזיז שתי הנפקות ליום ג', ומאפשר כך שלוש הנפקות במהלך החודש. כנ"ל, לא יתקיימו החודש מכרזים הפוכים. סביר להניח שהחלטות אלה מבטאות מחסור יחסי במזומנים לעומת החודשים הקודמים – נצפה לאישוש האפשרות הזו בהודעת ההכנסות ממיסים לספטמבר. הרכב הגיוס מוטה מעט לאפיק השקלי לעומת חודשי הקיץ, אבל דומה לממוצע עד כה השנה, ברמת 75%. באפיק הצמוד נרשם גידול משמעותי בהנפקת ה-1131, ל-450 מ' ₪. זה מקצר קצר את המח"מ של האפיק, לסביבת 13.6 שנים. מח"מ התכנית כולה עומד על כ-7.7 שנים, דומה לממוצע עד כה השנה.