השוק
"בגלל המלחמה לבנק ישראל לא הייתה ברירה ליישר קו חברות הדירוג"
מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא בית השקעות עידן אזולאי מציג בסקירתו השבועית לתחזיות כלכליות מעודדות לצד קשיים: צמיחה של 0.5% וגירעון של 7.2% | האינפלציה צפויה להיות 3.2% והריבית תישאר על 4.5% השנה | בעוד שהכנסות ההיי-טק צמחו ב-5.4%, הוצאות הממשלה זינקו ב-31.2%
בשבוע שעבר קיבלנו עוד מאותו דבר. הדגש הוא על המילה "עוד". בתחילה הייתה זו החלטת הריבית של בנק ישראל אשר למעט הודעה על העלאתה היה בה הכול כדי להצדיק את .. העלאתה. דאגתו של הבנק המרכזי של ישראל מהמגמות ששוררות כעת במשק המקומי גוברות והוא מביע זאת באופן ברור ומפורש.
התמשכות המלחמה, עליית האינפלציה מעבר לרף העליון של הטווח וצורכי הביטחון הגדולים לצד מדיניות תקציבית שאינה סדורה מעלים את חששו של בנק ישראל, מה שבניגוד למגמה הגלובלית, לא מותיר לו ברירה אלא להותיר את הריבית במקומה ואף להתריע שאם לא יתבצעו הצעדים הנדרשים, הריבית עלולה לעלות.
במקביל, בנק ישראל יישר קו עם חברות הדירוג והפחית את תחזיות הצמיחה לשנתיים הקרובות לצד העלאת יעד הגרעון. תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית הופחתה באחוז שלם ל-0.5% וב-0.4% לשנה הבאה.
לזה מתווספת תחזית לגרעון של 7.2% ו 4.9%, הרבה מעבר לתחזיות הקודמות. הבנק המרכזי צופה שהאינפלציה בשנים עשר החודשים הקרובים תהיה 3.2%, ולאור התחזיות הנ"ל הוא צופה שהריבית תעמוד בשנה הקרובה ברמה של 4.5%, היינו ללא שינוי.
וכאילו לא הספיק לנו לקבל "עוד" מאותו דבר, הגיעו נתוני התקציב לחודש ספטמבר. גם שם היה הרבה "עוד". הגרעון צמח לשיעור של 8.5% וככל שלא יתרחש משהו מאוד חיובי בחודשים הקרובים, שר האוצר עומד להפסיד כמה בקבוקי וויסקי, ראו הצהרתו מאמצע חודש ספטמבר.
יש גם משהו חיובי וזה הצמיחה בהכנסות. אלו עלו מתחילת השנה בשיעור של 5.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלא שההוצאות זינקו ב 31.2%, מה שכמובן היווה את הגורם העיקרי לעלייה בגירעון.
עד כאן הנתונים היבשים. כפי שנכתב בתחילת הסקירה זה "עוד מאותו דבר". לעת עתה השוק מביע פסימיות רבה לגבי המשק הישראלי. הגרף שמצורף למטה מתאר את המרווח שבין תשואת האג"ח של מדינות שונות בעולם לאלו של ארה"ב.
לפי הקריטריון הזה, השוק מתמחר את הדירוג של ישראל ברמה של קצת מתחת ל BBB, שתי דרגות מתחת לרמה הנוכחית. שימו לב למרווח של ישראל בינואר 23 שעמד על 0.7% בלבד לעומת 1.8%.
כעת מה הלאה?
השוק יישאר פסימי כל עוד הוא אינו רואה כיצד האוצר מתכוון להתמודד עם האתגרים הכלכליים שניצבים מולו כעת. המשקיעים מצפים לראות תוכנית סדורה שכוללת צעדים מאיצי צמיחה לצד מהלכי התייעלות. נמתין בחוסר סבלנות.
השוק יישאר פסימי כל עוד הוא אינו רואה כיצד האוצר מתכוון להתמודד עם האתגרים הכלכליים שניצבים מולו כעת. המשקיעים מצפים לראות תוכנית סדורה שכוללת צעדים מאיצי צמיחה לצד מהלכי התייעלות. נמתין בחוסר סבלנות.
וכדי שלא נצא לחופשת החג באווירה פסימית, החלטנו להעלות כמה גורמים חיוביים שקיימים במשק הישראלי שיש בכוחם לסייע לחזור לתוואי צמיחה. ראשית, היי טק. המנוע של שני העשורים האחרונים של הכלכלה המקומית אולי לא שב עדיין לרמת הפעילות שהייתה טרום המלחמה, אבל ניכרים סימני התאוששות. בשני הרבעונים האחרונים, נרשמו גיוסי הון בהיקף שבין 4.3 ל 2.7 מיליארדי דולר שזה רחוק עדיין מהרמה הייתה לאחר הקורונה, אבל דומה לזו שהייתה לפניה.
הנה עוד משהו חיובי. במדד החדשנות שפורסם לאחרונה על ידי ארגון הקניין הרוחני (Intellectual Property) דורגה ישראל במקום ה-15 ויש עוד, בוגרי התואר הראשון באוניברסיטת תל אביב מדורגים במקום השביעי בעולם מבין בוגרי כל האוניברסיטאות בעולם בהקמת סטארטאפים. השורות הנ"ל רק הציגו את מה שידוע, הפוטנציאל של המשק הישראלי הוא עצום. השאלה היא האם מובילי הכלכלה ישכילו לרקוח מהמרכיבים המשובחים האלו תוצר איכותי.
הווארד מרקס, אשר נחשב לאחד מהאנשים המשפיעים בוול סטריט בעיקר בתחום של הערכת סיכונים. התייחס לאחרונה לתוכניות הכלכליות של שני המועמדים לנשיאות ארה"ב ובדרכו המיוחדת הביע ספק לגבי התועלת שתצמח למשק האמריקאי ככל שאחת מהתוכניות האלו יתממשו.
בחרנו להביא את הפיסקה האחרונה מהניוזלטר האחרון שבה הוא מסביר בפשטות את הדינמיקה של מערכת כלכלית ומהן ההשלכות של ניסיון לשנות את הכללים. הדברים אקטואליים לא רק למצע של המועמדים לנשיאות ארה"ב אלא גם למה שמתרחש כעת במשק הישראלי.
"האתגר הגדול, כמובן, הוא למצוא את האיזון הנכון: לקחת מספיק מהמצליחים בצורה של מיסים כדי לממן שירותים, תוכניות ממשלתיות והעברות עושר מבלי לשחוק את התמריץ שלהם לעבוד או לעודד אותם לעבור לאזורים שבהם יש שיעורי מס נמוכים. מה שאני מציג למעלה הן העובדות הכלכליות של החיים, וחלק מהשלכותיהן עשויות להיות פחות אידיאליות".
"אבל רצונותיהם של אידיאליסטים אינם שולטים בכלכלות; המציאות האלה כן. בראשם עומד כוחם של התמריצים והשפעת ההיצע והביקוש. יש לכבד את הכללים; לא ניתן להתעלם מהם או לעקוף אותם מבלי שיהיו לזה השלכות. כל מי שחושב שעדיף לחיות בכלכלה מתוכננת מרכזית שמעדיפה הטבות מחולקות באופן שווה על פני שווקים חופשיים לא למד היסטוריה.
"זה אולי נשמע טוב בתיאוריה, אבל זה מעולם לא עבד. חוקי הכלכלה תמיד ינצחו בסופו של דבר. מדינות יכולות לכבד אותן ולקצור את התועלות הנלוות, או שהן יכולות לנסות לסתור אותן ולשלם את המחיר במונחים של ביצועי חסר. בעולם הפוליטיקה אפשר לחלק הטבות ללא הגבלה לכל אחד. אבל בכלכלה, יש רק יחסי גומלין".
עוד ב-
הכותב הוא עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא בית השקעות.
הבהרה חשוב: הכותב ובית ההשקעות עשויים להחזיק בניירות ערך שמוזכרים במאמר. אין לראות בנאמר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ואינו מהווה ערובה או מדד כלשהו לרווח ותשואות עתידיות.
הבהרה חשוב: הכותב ובית ההשקעות עשויים להחזיק בניירות ערך שמוזכרים במאמר. אין לראות בנאמר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ואינו מהווה ערובה או מדד כלשהו לרווח ותשואות עתידיות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה