כשהריבית קופאת והדירוג יורד: איך ישפיעו החדשות הכלכליות על משקי הבית?
הקפסולה היא פינה המסכמת ומנתחת את החדשות הכלכליות המרכזיות של השבועות האחרונים, יחד עם מומחי הפניקס – ומביאה את השורות התחתונות מאחורי ההחלטות הגדולות, שעשויות להשפיע על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו
מדי חודש, במסגרת פינה מיוחדת, "הקפסולה", מנתחים מומחי הפניקס את החדשות הכלכליות הנוגעות לכולנו. והפעם, בפינה מספר 6: מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מנגיש את האירועים הכלכליים הבוערים של השבועות האחרונים בגובה עיניים. איזה השלכות עשויות להיות להחלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי על משקי הבית? ואיך הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנות מוד'יס עלולה להשפיע גם האזרח הקטן? הקפסולה מפזרת עבורכם את סימני השאלה.
האירוע: הותרת הריבית על 4.5%
כפי שהעריכו הפרשנים הכלכליים, הוועדה המוניטארית בבנק ישראל בראשות הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ממשיכה לשמור על קו זהיר ומאופק. מדיניות זו משתקפת בהחלטה שפורסמה אתמול, באשר לגובה הריבית – כשבפעם השישית ברצף, תישאר הריבית ללא תזוזה ותמשיך לעמוד על 4.5%.
כפי שהעריכו הפרשנים הכלכליים, הוועדה המוניטארית בבנק ישראל בראשות הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ממשיכה לשמור על קו זהיר ומאופק. מדיניות זו משתקפת בהחלטה שפורסמה אתמול, באשר לגובה הריבית – כשבפעם השישית ברצף, תישאר הריבית ללא תזוזה ותמשיך לעמוד על 4.5%.
"את ההודעה לעיתונות על ההחלטה להותרת הריבית על כנה, פתח בנק ישראל במשפט 'על רקע מגבלות ההיצע במשק, אנו עדים לעלייה בסביבת האינפלציה' – כשהניסוח הזה רחוק מלהיות מקרי", מסביר שטרית. "בבנק ישראל מעדיפים שלא להשתמש בכלי הריבית, למרות העלייה באינפלציה, וזאת מתוך הנחה שמדובר בעלייה זמנית".
"העלאות ריבית לא יביאו את חברות התעופה חזרה לישראל, לא ישיבו את העובדים הפלסטינים לשוק העבודה, ובוודאי לא יפתרו את האתגרים איתם מתמודדים החקלאים בצפון ובדרום", מחדד שטרית. "במילים אחרות: העלאות ריבית לא יטפלו בבעיות בצד ההיצע, ואף עלולות להכביד על התאוששות הביקוש. צריך לזכור כי תחזית בנק ישראל לצמיחה ב-2024 עודכנה מטה, מ-1.5% ל-0.5% – עדכון שהיה צפוי ובלתי נמנע. באשר ל-2025, עודכנה תחזית הצמיחה מטה, מ-4.2% ל-3.8%, כשבבנק מניחים כי המלחמה תימשך רק בראשית 2025. ככל והמערכה תתארך מעבר לתקופה זו, סביר שנמשיך לראות עדכונים כלפי מטה לצמיחה בשנת 2025. בהקשר הזה צריך גם לומר כי חברות הדירוג מודי'ס ו-S&P כבר שם, ולהערכתן הצמיחה בשנה הבאה תסתכם ב-1.5% ו-2.2%, בהתאמה".
בנק ישראל (צילום פלאש 90/יונתן זינדל)
"בכל הקשור לתחזית הריבית, בבנק צופים כי היא תישאר ללא שינוי במהלך השנה הקרובה, בניגוד לתחזית הקודמת שכללה הפחתת ריבית אחת", מציין שטרית. "בנוסף, האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להסתכם ב-3.2% – נתון פחות או יותר זהה לממוצע תחזיות האנליסטים. במסיבת העיתונאים, נשאל נגיד בנק ישראל על האפשרות להעלאת ריבית והשיב כי בתרחיש הבסיס של הבנק, האינפלציה הולכת לעלות בתחילת 2025 ותתמתן לאחר מכן. להערכת הבנק, הריבית מרסנת דיה ברמה הנוכחית, אך היא תצטרך להישאר ברמתה לאורך זמן. עם זאת, ציין הנגיד כי בבנק תלויים בנתונים השוטפים – אחד המשפטים היותר נפוצים של בנקים מרכזיים במהלך 2024 – כך שככל והאינפלציה תתקבע יותר ותעלה מעבר לציפיות, הבנק בהחלט יכול להעלות את הריבית, אך גם להיות גמיש לצד השני – כלומר אם האינפלציה תפתיע כלפי מטה, בבנק יוכלו להוריד ריבית".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"עבור רבים ממשקי הבית בישראל תרחיש של אינפלציה גבוהה וריבית גבוהה שלא צפויה לרדת בעתיד הנראה לעין, פירושה בעיקר לחץ כלכלי ממושך", אומר שטרית. "כך למשל בשוק המשכנתאות, משפחות לא מעטות שקיוו להפחתת ריבית, צפויות למצוא את עצמן מתמודדות עם תשלומי משכנתא גבוהים יותר לאורך זמן".
"עבור רבים ממשקי הבית בישראל תרחיש של אינפלציה גבוהה וריבית גבוהה שלא צפויה לרדת בעתיד הנראה לעין, פירושה בעיקר לחץ כלכלי ממושך", אומר שטרית. "כך למשל בשוק המשכנתאות, משפחות לא מעטות שקיוו להפחתת ריבית, צפויות למצוא את עצמן מתמודדות עם תשלומי משכנתא גבוהים יותר לאורך זמן".
"צריך להבין: אינפלציה גבוהה שוחקת את כוח הקנייה, מייקרת את יוקר המחייה ומפחיתה את ההכנסה הפנויה, כשבמקביל היא ממשיכה להגדיל את קרן ההלוואות הצמודות למדד", מרחיב שטרית. "טיפ למי שלקחו משכנתא במסלולים צמודי מדד בשנים האחרונות: כדאי לשקול אפשרות למחזור, גם בסביבת ריבית גבוהה. כמו כן במציאות של ריבית ואינפלציה גבוהות, כדאי לשקול השקעות שמגנות מפני שחיקת ערך הכסף. לקבלת מידע מקיף ומותאם אישית, מומלץ להתייעץ עם סוכנים פנסיוניים".
סוכנות מודי'ס (צילום Shutterstock)
האירוע: מודי'ס מורידה את דירוג האשראי ישראל
סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס קיבלה לאחרונה החלטה על הורדת דירוג האשראי של באופן כפול: מרמה של A2 לרמה של Baa1 (מקביל ל-BBB+) בצירוף תחזית שלילית, שמרמזת שעוד לא הגענו לתחתית. זו לא הפעם הראשונה שהסוכנות מורידה את דירוג האשראי של ישראל, כשלמהלך הנוכחי קדמה הורדת דירוג בתחילת 2024 מרמה של A1 לרמה של 2A.
סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס קיבלה לאחרונה החלטה על הורדת דירוג האשראי של באופן כפול: מרמה של A2 לרמה של Baa1 (מקביל ל-BBB+) בצירוף תחזית שלילית, שמרמזת שעוד לא הגענו לתחתית. זו לא הפעם הראשונה שהסוכנות מורידה את דירוג האשראי של ישראל, כשלמהלך הנוכחי קדמה הורדת דירוג בתחילת 2024 מרמה של A1 לרמה של 2A.
"על אף הכותרות במדיה הכלכלית על ההשלכות החמורות הצפויות לנוכח הורדת הדירוג, הרי שבפועל מודי'ס בעיקר אישרה את מה שהשווקים הפיננסיים מבינים מאז ראשית המלחמה", מבהיר שטרית. "המחירים בשווקים – בין אם בשוק האג"ח, ובין אם בנכסים אחרים – כבר משקפים בזמן אמת את כל המידע הזמין. השורה התחתונה היא שהמשקיעים והסוחרים הבינו את הסיטואציה כבר בתחילת המלחמה, כך שהנזק התרחש הרבה לפני ההכרזות הרשמיות של חברות הדירוג".
לדברי שטרית, "נכון לכתיבת שורות אלו, מדדי פרמיית הסיכון בשווקים הפיננסיים מצביעים על כך שישראל מתומחרת בדומה למדינות דוגמת הונגריה, מקסיקו או רומניה – אלו מדינות עם דירוג אשראי נמוך יותר מישראל ברמה של 1-2 נוצ'ים – כלומר דירוג של BBB ואף BBB-. אגב בין הנקודות המעניינות בדו"ח, ניתן למצוא את הסיבות שהובילו להפחתת הדירוג. במודי'ס ציינו קודם כל, את הסיכון הגיאופוליטי הגובר ובמיוחד את העימות מול חיזבאללה שצפוי להיות ארוך יותר ממה שהעריכו – דבר שמוביל לגידול בהוצאות המלחמה וכפועל יוצא לגירעון גבוה יותר בהשוואה להערכות הקודמות. להערכת מודי'ס מדובר על גירעון של 7.5% השנה ו-6% ב-2025".
"בכל הנוגע להתאוששות של כלכלת ישראל", מפרט שטרית, "במודי'ס מעריכים כי הפעם לא תהיה התאוששות מהירה בדומה למלחמות עבר, וכי הצמיחה ב-2024 תסתכם ב-0.5% וב-2025 ב-1.5% בלבד – וזאת, רק נבהיר, בהשוואה לתחזית של 4% מהעדכון הקודם".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"למי ששואל את עצמו האם להורדת הדירוג אפקט גם על משקי הבית, התשובה חיובית", מדגיש שטרית. "המשמעות של פרמיית סיכון גבוהה, או במילים פשוטות יותר דירוג נמוך, היא שישראל נאלצת לגייס אשראי בריבית גבוהה יותר. הדבר עתיד להשפיע גם על האזרחים באופן ישיר באמצעות העלאת מיסים (מהלך שפוגע בהכנסה הפנויה) וצמצום של השירותים הציבוריים".
"למי ששואל את עצמו האם להורדת הדירוג אפקט גם על משקי הבית, התשובה חיובית", מדגיש שטרית. "המשמעות של פרמיית סיכון גבוהה, או במילים פשוטות יותר דירוג נמוך, היא שישראל נאלצת לגייס אשראי בריבית גבוהה יותר. הדבר עתיד להשפיע גם על האזרחים באופן ישיר באמצעות העלאת מיסים (מהלך שפוגע בהכנסה הפנויה) וצמצום של השירותים הציבוריים".
למעבר למתחם המלא לחצו כאן
האמור הוא סקירה כלכלית מטעם הפניקס חברה לביטוח בע"מ למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם או במוצרים פנסיונים כלשהם. האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות ו/או פנסיוני ו/או מס ו/או כלכלי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע כולל ניתוח כלכלי למצב הקיים בשוק והינו בגדר השערה בלבד ונשען על אומדנים והערכות הנכונים למועד המוצג ושמטבע הדברים, אפשר שיתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים, וכן עלולים להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. ובכל מקרה אין החברה מתחייבת על דיוקו ו/או שלמותו ו/או היותו רלוונטי למקרה זה או אחר. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו. פורסם ביום 10/20/2024.
(בשיתוף הפניקס)
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה