פאניקה וחוסר אונים. אלו התחושות שחוו חברות גדולות ועסקים בינוניים כאחד אי שם בשלהי 2017 כאשר תקנות הנגישות  לאתרי אינטרנט אושרו על ידי ועדת הרווחה של הכנסת. תחושות אלה לוו בכעס גדול כאשר האמונים על אתרי האינטרנט באותן חברות ועסקים הבינו מה עליהם לעשות וכמה זמן יהיה עליהם להשקיע כדי להפוך את האתר שלהם לנגיש, קל וחומר לתחזק ולשמור עליו כנגיש. מה שהפך את הנושא למורכב ומסובך עוד יותר הם עורכי הדין אשר עד היום מנצלים לאקונה בחוק, ולצערי יש לא מעט כאלה, כדי להרוויח סכומי כסף לא מבוטלים על חשבונם של בעלי עסקים מבוהלים רק כדי שאלה ימשכו את האיום בתביעה על אתר לא נגיש, איום שנפל עליהם כרעם ביום בהיר. כך יוצא שחוק שמטרתו הייתה להפוך את האינטרנט לשיוויוני ופתוח לכולם ללא קשר ליכולות של אדם כזה או אחר, מייצר תוצאה שבה בעלי אתרים לא מעוניינים לשמוע על חשיבותה של הנגישות או לעשות טיפה מעבר לדרישה הרגולטורית.

רבים ודאי ירימו גבה כשיקראו שבסופו של יום, החוק דווקא פותח עולם חדש של אפשרויות, כאלה שהם לא חשבו עליהן, אך הדבר נובע מסדרה של מיסקונספציות המבוססות על מחסור במידע, נעבור על הנפוצות שבהן.

אחת הטעויות הנפוצות היא המחשבה שכמות האנשים עם מוגבלויות לא מצדיקה את המאמץ שבפתיחת הדלת הפיזית והדיגיטלית לאותה אוכלוסייה, כאשר נכון להיום 20% מהאוכלוסייה בישראל חיה עם מוגבלות כזו אחרת. תוסיפו לזה את העובדה שלא מדובר בשאלה של אם אלא של מתי, מאחר שכמעט כל אחד ואחת מאיתנו או מקרובינו יחווה במהלך חייו מגבלה עקב חבלה, מחלה או תופעות שמגיעות עם הזקנה, אשר יפגעו ביכולת שלנו לגלוש באינטרנט בצורה חופשית - ותבינו שמדובר בנתח אוכלוסייה עצום. 

טעות נוספת היא ההנחה שרק עיוורים חווים קשיים בגלישה באתרי אינטרנט, כאשר למעשה ישנן לקויות נוספות אשר הופכות את השיטוט באינטרנט לאתגר לא מבוטל. ניווט מאזור אחד לשני באתר יכול להיות משימה בלתי אפשרית למישהו עם מגבלה מוטורית בגפיים העליונות אשר אינו משתמש בעכבר, אנימציות והבזקים יכולים להוות סכנה ממשית לאנשים אשר חיים עם אפילפסיה ואתר עמוס במידע יכול להיות בלתי נגיש לחלוטין למי שחי עם ADHD.

חברות רבות ובעלי עסקים שוגים להניח שאנשים עם מוגבלויות הם לא קהל היעד שלהם ושמצבם הכלכלי לא מאפשר להם לקנות את המוצרים שלהם. מחקר שנערך בארה"ב גילה שההכנסה הפנויה של אנשים עם מוגבלויות בשנת 2018 עמדה על 490 מיליארד דולר - סכום כסף אשר דומה לנתחי אוכלוסיה אחרים כמו אפרו-אמריקאיים או היספניים. הודות לקורונה, שפתחה את האפשרות עבור הרבה אנשים עם מוגבלות לעבוד מהבית, ניתן רק לשער שהסכום הזה גדל, מה שהופך את הבחירה שלא להפוך עסק במרחב הדיגיטלי או הפיזי לנגיש להחלטה עסקית לא טובה.

התקנות לאתר נגיש וכזה שעומד ברגולציה מסובכות ומסועפות ולכן ולמרות שזה מצער, האדם הממוצע אשר הולך לאיבוד ומעדיף לא לעשות כלום בנדון ולקוות שלא יתבעו אותו. 5 שנים בעידן הטכנולוגי שאנחנו חיים בו זה נצח, וההתקדמות הטכנולוגית שנעשתה מאז כניסת החוק מאפשרת היום כמעט לכל בעל עסק, ללא קשר למשאבים העומדים לרשותו, או לרמת הידע שלו בנושא, להפוך את הנכס הדיגיטלי שלו לנגיש ולכזה שעומד בתקן. בשוק קיימים היום כלים מבוססי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, אשר הופכים חלק ניכר מהתהליך לאוטומטי, מה שמאפשר להוזיל את העלויות הגבוהות שהיו בעבר, בין אם הופכים את האתר לנגיש ברמת הקוד או באמצעות תוסף שמוטמע על גבי האתר. אל תעשו את זה רק בגלל שזה החוק, אלא בגלל שזה עסק טוב!   

גיל מגן. צילום: יחצ

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, המסר שלי לאותן חברות ובעלי העסקים הוא שהזכות היא דווקא שלהם: לזכות באותם אנשים כלקוחות. בשנת 2022 הגיע הזמן שנתייחס לאנשים בצורה שווה ללא קשר למאפיין פיזי כזה או אחר. אנחנו חיים בעידן תחרותי במיוחד, ואוקיינוס שיווקי כחול של קהל יעד שלא מקבל מספיק יחס, שלא בצדק, זו מותרות שאף חברה או עסק לא יכולים להרשות לעצמם לוותר עליה. 

עוד ב-

שירות התעסוקה חושף: כמה מדורשי העבודה הם בעלי מוגבלות

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש מחלקת תקשורת שיווקית בחברת accessiBe שמפתחת טכנולוגיות מגוונות להנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות