15 הרוגים, כמעט 360 פצועים, עשרות ניסיונות לינצ'ים, מכוניות ומבנים שרופים, 4,360 טילים ו-176 נפילות בשטחים בנויים בישראל כנראה לא מספיקים לגופים בינלאומיים – לפני זמן קצר פרסמה מטא (פייסבוק לשעבר) דו"ח מיוחד על תפקודה במהלך מאי 2021, בזמן המהומות בישראל ומבצע "שומר החומות" בעזה, ונראה שהמסקנה העיקרית בו היא שהרשת החברתית הגדולה בעולם לא חוסמת מספיק ישראלים, וכן חוסמת יותר מדי ערבים.

הדוח חובר עבור מטא על ידי BSR, מעין גוף ייעוץ עצמאי לחברות, שמטרותיו הרשמיות נראות כמו תקציר של מה שנקרא ESG – כלומר, אג'נדה סופר-פרוגרסיבית שחותרת לאימוץ מלא של האג'נדה הירוקה בגרסתה הקיצונית ביותר ויישום של עקרונות העסקת עובדים לפי מאפייני זהות במקום לפי כישורים.

למרות ההשתייכות הפוליטית החד-משמעית שכל זה מלמד עליה, הדו"ח של הארגון לגבי תקופת "שומר החומות" דווקא לא מוטה באופן חריג לרעת ישראל. החוקרים מציינים כי "מהראיונות שנערכו ומהנתונים שנסקרו עולה כי על גבי הפלטפורמות של מטא פורסמו דברי שטנה והסתה לאלימות נגד פלסטינים, ערבים-ישראלים, יהודים-ישראלים וקהילות יהודיות מחוץ לאזור" – כלומר כל הצדדים היו קרבנות של כשלי האכיפה של הרשת החברתית. הם אף מציינים שתכנים וחשבונות רבים בעברית נחסמו שלא בצדק במהלך התקופה הזו.

עם זאת, נראה שאי אפשר למצוא היום דו"ח עצמאי בלי חוסר איזון משווע נגד ישראל. כך, קובע BSR כי "הפעולות של מטא השפיעו באופן שלילי על זכויות האדם של משתמשים פלסטינים לחופש ביטוי, חופש הפגנה, השתתפות פוליטית ואי-אפליה" – כלומר, מטא לא איפשרה לערבים-ישראלים מספיק חופש התארגנות להפגנות אלימות והסתה לאלימות. הארגון מוסיף כי הנתונים "הצביעו כולם הן על אכיפת-יתר והן על אכיפת-חסר של מדיניות התוכן של מטא, ובפרט במדיניותה ביחס לאנשים ולארגונים מסוכנים ומדיניותה בדבר אלימות והסתה".

לטענת החוקרים, "תוכן בשפה הערבית היה נתון לאכיפת-יתר במידה רבה יותר פר משתמש", ו"שיעורי הניטור היזום" של תוכן בערבית היו גבוהים מאלה של התוכן בעברית, בעוד "תוכן בעברית היה נתון לאכיפת-חסר רבה יותר". הם מעריכים כי הסיבה לכך היא – תחזיקו חזק – הטיה פוליטית בינלאומית נגד מוסלמים, שגורמת לכך שלפי החוק האמריקאי, הקובע מבחינתה של פייסבוק שכידוע מנוהלת מקליפורניה, מוגדרים ארגונים מוסלמיים רבים יותר כארגוני טרור שהתמיכה בהם אינה חוקית.

הארגון לא מסתפק באמירה ההזויה לפיה אין סיבה רציונלית לכך שיש הרבה יותר ארגונים מוסלמיים המוגדרים כטרוריסטים, אלא קורא במפורש לבחון מחדש את מדיניות פייסבוק, כדי לאפשר למשל תמיכה בחמאס ברשת החברתית, מכיוון שהוא הארגון השולט בעזה ואזרחים צריכים אפשרות לתמוך בשלטון שלהם, גם אם הוא במקרה יורה טילים ללא אבחנה על אזרחי מדינה שכנה.

הדו"ח כולל 21 המלצות לשינויים במטא. כאמור, ההמלצות השערורייתיות ביותר הן לבחון הכנסת הגדרות שונות ("תמיכה", "ייצוג", "שבח") לתמיכה בארגוני טרור, כדי לאפשר תמיכה בחמאס כל עוד לא מעודדים אותו במפורש לירות טילים על ישראל, לצד התחשבות בזהות המפר (ככל הנראה כדי לאפשר לעיתונאים ובלוגרים להביע תמיכה בפעולות של פוליטיקאים ללא חשש מפעולות אכיפה). מעבר לכך, ממליץ הדו"ח על הסברים מפורטים למשתמשים שננקטות נגדם פעולות כמו הסרת תוכן או חסימת חשבון על הסיבה לנקיטה באמצעים הללו, הגבלת יכולתם של עובדי קבלן להוסיף ביטויים לרשימת הסינון של הרשתות החברתיות (הפקת לקחים מחסימת כל הפוסטים עם המלים "אל אקצא" בערבית בתחילת גל האלימות, גם אם הכילו רק צילום אקראי של ביקור בהר הבית), ומימון של "מחקר ציבורי" בנושא – כמו זה של BSR, שיעסוק ב"שאלות כגון כיצד יש לפרש את התפיסה של תמיכה ממשית בטרור בהקשר של המדיה החברתית" (רמז נוסף לניסיון לנרמל תמיכה בחמאס).

תגובתה של מטא לדו"ח לא מערערת כלל על הממצאים, ורק מציינת כי 10 המלצות כבר יושמו, 4 נוספות נמצאות בתהליך יישום ו-6 נוספות נבדקות. רק המימון הנוסף ל-BSR סורב בנימוס, בטענה כי "איננו מפנים או מממנים הנחיות משפטיות לחברות אחרות" – כלומר, נשלם ל-BSR רק על דוחות על הפעילות שלנו, ולא על אלה שהוא מנסה לקדם מול המתחרות.

עוד ב-

אתם לא מפוטרים: כך גוגל ופייסבוק נפטרות מעובדים בשקט

לכתבה המלאה

תגלית נוספת מתגובתה של מטא לדו"ח קשורה לטענות לגבי הסיבות לאכיפת-החסר, לכאורה, על תוכן בעברית. החברה מציינת כי מכיוון שעברית, בניגוד לערבית, היא שפה עם מספר מועט של דוברים, לא היתה לה בזמן גל הטרור מערכת בינה מלאכותית לבדיקה אוטומטית של תכנים בעברית והיא נאלצה להסתמך על בני אדם דוברי עברית שיבדקו את התוכן – אך כעת, לדבריה, "השקנו כעת מסווג בשפה העברית, המאתר ונוקט בפעולה יזומה כלפי תוכן מפר בעברית". במלים אחרות, עד כה "אכיפת-החסר" בעברית נבעה כנראה מכך שבני אדם שבדקו את התוכן לא מצאו סיבה לחסום אותו. כעת, מערכת בינה מלאכותית, שאליה יוזנו ביטויים כלליים, תחסום תכנים ומשתמשים ללא תלות בהקשר. הדבר צפוי להביא לסינון של יותר תכנים בעברית, לטובה ולרעה.