9.11. יום חגו של הקריפטו. היום שבו, בשנת 2021, ביטקוין אחד עלה כ-67,600 דולר.

9.11. יום אבלו של הקריפטו. היום שבו, בשנת 2022, הוא רשם את הירידה החדה ביותר בתשע שנות קיומו. יותר מ-11% ומאה מיליארד דולר ירדו לטימיון תוך 24 שעות, ומחירו של ביטקוין ירד לכ-17,500 דולר – השער הנמוך ביותר שלו מאז 29.11.2020.

התהליך שהוביל למפלה הזו התחיל בקורונה, כאשר יותר ויותר מובטלים ומחול"תים חיפשו תעסוקה ופרסנה חלופיות, וגילו שבקריפטו יש סיכוי לא רע להרוויח מאות אחוזים בזמן קצר. זו היתה ההשקעה עם ההחזר המהיר ביותר שניתן היה לדמיין, ובלי לנחש מספרים, להשתתף בהגרלות או לשלם מסים (אהמ אהמ). מיליארדי דולרים הושקעו בבורסות ופלטפורמות מסחר, ושווי המטבעות זינק כתוצאה מחוקי השוק בסדרי גודל גבוהים בהרבה מהסכומים של הכסף האמתי שהושקע בתחום.

בסוף השנה שעברה, העלאת הריבית הראשונה זה שנים בארה"ב, בשילוב עם דעיכת הקורונה, המתיחות המתפתחת מול רוסיה במקביל למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והמצב הכלכלי הבלתי יציב בעולם הביאו לצניחה חדה בקריפטו, דווקא כאשר היה בשיא – מעל 3 טריליון דולר. תוך כחודש איבד השוק קרוב לשליש משוויו, וחודשיים אחר כך הוא כבר היה שווה רק מעט מעל מחצית מכך.

הירידות בקריפטו הביאו, תחילה בזחילה ואחר כך בנהרה, המוני משקיעי קריפטו מתקופת הקורונה לנסות להוציא את הכספים מהשוק. לאורך השנה האחרונה ראינו פלטפורמות קריפטו רבות קורסות, אחת אחרי השנייה, כאשר התברר שכשיותר מכמה משקיעים בודדים ניסו למשוך מהן את הכסף – לא היו להן בקופה מספיק מזומנים כדי להחזיר למשקיעים אפילו את הסכום הנמוך להחריד שהשקעות הקריפטו שלהם מהשנה הקודמת היו שוות כעת. זה מה שקרה גם לפלטפורמה הישראלית צלזיוס, שהגישה השנה בקשה לפשיטת רגל לאחר שנחשף שאין לה בקופה מספיק כסף כדי שמשקיעים יוכלו למשוך אותו.

עד כה, המשבר הזה לא השפיע יותר מדי על הבורסות הגדולות והמוכרות, אלא בעיקר על בורסות DeFi (כלכלה מבוזרת) ובורסות מסדר גודל משני. אך בימים האחרונים נפל דבר שגרם למשקיעי הקריפטו להבין שלא מדובר בהשקעת קסם, וכי הכסף שהשקיעו לא בטוח בשום מקום – גם לא בבורסות הגדולות בעולם.

האירוע הזה היה שמועות שהתפתחו סביב מצבה של בורסת הקריפטו השנייה בגודלה בעולם – FTX, של מיליארדר הקריפטו סם בנקמן-פריד. הן החלו ברשת, ולובו על ידי שורת ציוצים של צַ'נְגְפֶּנְג גַ'אוֹ, מנכ"ל המתחרה הגדולה יותר, ביננס. ג'או הודיע שהחברה שלו החליטה להיפטר מכל המטבעות של המתחרה שהיו בידיה, אך הדגיש – באופן שהיה ברור מראש שיתפרש הפוך לחלוטין – כי הדבר יתבצע באופן שלא ישפיע על ערך המטבע והשוק באופן מורגש.

המהלך השיג, אם במכוון ואם לא, בדיוק את ההיפך הגמור: קודם כל צנח ערכו של המטבע של FTX, ואז החלו משקיעים למשוך ממנה את כל יתר סוגי המטבעות, מה שגרם לירידות גם בהם. הרי אם לבורסת הענק אין מזומנים וההשקעות עומדות לרדת לטימיון, לא רק המטבע שלה יושפע, אלא כל המטבעות שהיא מציעה מסחר בהם. השלב הבא היה הצטרפות של משקיעים בבורסות קריפטו נוספות, שהבינו שאם השנייה בגודלה בעולם לא בטוחה – הקטנות יותר מסוכנות ממש.

אתמול זה הגיע לידי כך שביננס, שרק לפני שנה ושלושה חודשים הפסיקה להיות משקיעה ב-FTX, הציעה לא רק לחזור להשקיע בה, אלא לרכוש את כולה. אבל החשש בקרב המשקיעים כבר היה עמוק מכדי להירגע, והתוצאה היא המפלה שראינו היום.

"מלחמת הטיטאנים בימים האחרונים הביאה אתמול (שלישי) להצעת על רכישה אפשרית, לא מחייבת, של בינננס את FTX, כדי להציל אותה מפשיטת רגל וחדלות פרעון", אומר שי דתיקה, מנכ"ל ומייסד חברת המסחר בנכסים דיגיטליים INX, לאתר ice. "אירוע מכונן זה מצטרף להיעלמות של צלזיוס ו-Voyager בשבריר שנייה. המשותף לכל החברות האלו שאינן ציבוריות, ונזק רב למשקיעים היה יכול להימנע אילו הייתה הגנה שלהן ע"י הרשויות והרגולטור ואילו היו להם את הרישיונות המתאימים לפעילות שלהם ע"י רגולטור מוביל כגון ה-SEC (הנציבות האמריקאית לניירות ערך; י"מ)".

היעדר הפיקוח והרישוי שיבהיר מה מותר ומה לא גרם, לדברי דתיקה, למספר פעולות מצד הבורסות שהובילו למצב הזה: "שימוש בכספי הלקוחות ומינופם לטובת עסקי החברה, ללא גילוי נאות", לצד רישום למסחר של 'שיטקוין' (משחק מילים שמשלב בין 'ביטקוין' ל'שיט'), "שלא עומד מאחוריהם כלום".

דתיקה מדגיש כי הצעת הרכישה אינה מחייבת, ומיועדת בעיקר להרגיע את המשקיעים ולהראות להם שביננס לא תיתן לתחום הקריפטו ליפול, ופחות לרכוש את FTX. "שקט ישרת את צרכי שתי החברות, בעוד שקריסה יכולה להוביל לכדור שלג". נקודה נוספת שהוא מציין היא שההצעה היא לשלם לבעלי המניות, ולא להשקיע כסף בחברה עצמה – כלומר, גם אם הרכישה תצא לפועל, היא לא תפטור את בעיית הנזילות של FTX ומשקיעי הקריפטו, אלא רק תנפח את כיסי המשקיעים בחברה עצמה.

דתיקה מציין שהטלטלה הנוכחית בשוק "מובנת, ובראיית מאקרו גם חיובית, מכיוון שתאיץ את המעבר מפחד, אי ודאות וספקות ליסודות ותשתיות של רגולוציה ופיקוח".

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0, מוסיף כי "עוד מוקדם לומר איך יסתיים הסיפור – זה יכול להיגמר כמו הנפילות הקטנות, בהן FTX היתה דווקא בצד המחלץ, או להתפתח למשבר בממדים של טרה/לונה".

הסיבה לכך היא ש"כשל של שחקן ריכוזי גדול הוא כמו כשל של בנק. זה לא מטבעות דיגיטליים מבוזרים, שמטבעם אינם תלויים בשחקן ריכוזי אחד, וזה לא טכנולוגיה מבוזרת, שלא כשלה במקרה הזה. זה גוף ריכוזי, שמטבע הדברים אם היה מאוגד במדינה מערבית, היו חלות עליו חובות פיקוח כמו כל בנק או גוף פיננסי משמעותי".

עם זאת, הוא מדגיש כי FTX אינה מאוגדת במדינה מערבית, אלא באיי בהאמה. לכן, "קולות שדורשים להכביד את הרגולציה דווקא במדינות מפותחות לא יעזרו", משום שתמיד תהיה זרימה למקומות שבהם קל יותר לעבוד. במקום זאת, הוא מציע "לדאוג שלציבור יהיו גופים מפוקחים שנוח לעבוד איתם, דווקא בארה"ב, אירופה וגם כאן בישראל".

עוד ב-

הקריפטו היומי: המהלך האדיר הוביל לצניחה חסרת תקדים

לכתבה המלאה

כיום, הוא מציין, מתרחשת בארץ הכבדה כזו, בה "הרגולציה המתוכננת תיצור מצב בו שחקנים מקומיים ירימו ידיים, וכך הלקוחות ימצאו את עצמם שוב בבורסות דומות ל-FTX ודומיהן. יש כאן אתגר משמעותי, שנצטרך לגייס אליו כלי פיקוח ישנים וחדשים, כמו הוכחות קריפטוגרפיות על אחזקת עתודות, או הצעות אחרות שנשמעות בשעות האחרונות. אבל אם הדבר היחיד שיהיה לרשויות להציע יהיה עוד הכבדה – אנחנו רק נפעיל את הטיימר לקראת הקריסה הבאה".