רק לפני פחות משבועיים הגישה פלטפורמת הלוואות הקריפטו הישראלית צלזיוס (Celsius Network) בקשה לפשיטת רגל, בתום סאגה עסקית ארוכה שדווח עליה רבות בעיתוני הכלכלה ובמדורי הקריפטו. בין השאר, התמוטטות החברה היא תולדה של קריסת מחירי המטבעות הקריפטוגרפיים והתמוטטות המטבע TerraUSD במהלך חודש מאי, וצניחת הלוואות הקריפטו שצנחו עקב כך בחודשים האחרונים. 

מאז ההודעה על הליך פשיטת הרגל של צלזיוס, מוצף בית המשפט שמטפל בבקשה להגנה מפני נושים (צ'פטר 11) של החברה במכתבים מלקוחות קטנים, שנותנים תמונה והצצה למנגנונים שדרכם השקיעו מאות אלפים את חסכונותיהם בפלטפורמה. אתר כלכליסט מביא כמה מסיפוריהם של אותם לקוחות קטנים, שאינם משקיעים מיומנים ומתוחכמים, ושאין להם גב כספי רחב וכיס עמוק להשקיע בפלטפורמה כשעשוע או הימור. לפני הקריסה, ראשי חברת צלזיוס עשו מאמץ גדול לשכנע את המשקיעים האלה כי החברה מפוקחת ובטוחה, אלטרנטיבה בריאה לבנקים הממוסדים, הבנקאות של העתיד שתביא להם תשואות גדולות. 

צלזיוס הוקמה ב־2017 על ידי אלכס משינסקי (ששימש כמנכ"ל) ודניאל לאון. לאורך השנים הציעה החברה שלושה סוגי חשבונות: "Earn" ,"Custody" ו-Borrow". סטטוס "Borrow". המשתמשים (כ־300 אלף) קיבלו את התשואה באותו אסימון שהופקד או באמצעות מטבע החברה שנקרא CEL. רבים מהמשקיעים נמשכו להשקיע בתוכנית זו באמצעות שיעורי תשואה מנופחים (עד 18%) שהועברו באופן שבועי. תביעות שהוגשו כנגד החברה בארצות הברית גרמו לה להפסיק למכור את המוצר הזה ללקוחות אמריקאים ובמקומו הוצעו שם חשבונות Custody, שבהם המטבעות אכן היו מאוחסנים. 

מאז נוסדה החברה לפני כ-5 שנים, משתמשים רבים הצטרפו לשירותי צלזיוס מתוך שהאמינו להבטחות החברה כי ההשקעות שלהם במטבעות קריפטוגרפיים הן בטוחות. החברה יצרה מצג לפיו אנשיה יודעים לנהל בהצלחה וביעילות את כספי שוק הקריפטו. אמנם אין כנראה חשד שראשי החברה כיוונו מראש לרמות את לקוחותיהם מעשה ברני מיידוף; אולי היו אלה הטלטלות בשוק הקריפטו, או החלטות ניהוליות פזיזות של החברה, והנה במפתיע, בצעד תמוה שדווח בהרחבה, השעתה החברה בחודש שעבר (12 ביוני השנה) את כל המשיכות, ההחלפות וההעברות של הלקוחות, וכאמור כחודש אחר כך הגישה בקשה לפשיטת רגל בבית המשפט בניו יורק.

כלכליסט מביא מציטוטי המשקיעים שחוששים שכספיהם ירדו לטמיון. רבים מהם מתארים איך התחברו כל שבוע לשידורי העדכון החיים למשקיעים שקיים משינסקי (נוהג נפוץ בחברות ההשקעה בקריפטו), שם חזר והסביר שהחברה נאמנה לכללי הרגולציה, ואפילו מזמינה בשמחה רגולציה נוספת כדי לבסס את מעמדה בשוק. הוא סיפר שצלזיוס היא חלופה בטוחה לבנקאות מסורתית ושניתן למשוך את הכספים בקלות ובכל עת, וללא כל בעיה. בשידורים הללו סיפרו למשינסקי לקוחות רבים שהם השקיעו את חסכונות חייהם, חלקם את כספי הפנסיה, בחברה שלו.

כך למשל, לקוחה בשם פלורי אוהם כותבת לבית המשפט: "אני אם חד־הורית לשתי בנות שמתחילות לימודי מכללה בשנה הבאה... תמכתי בהוריי ובבנותיי לבדי במשך כל החיים. ראיתי פרסומת וקידום מכירות של צלזיוס באמצעות התקשורת... מטבעות הקריפטו שלי בצלזיוס הם אולי לא כסף גדול עבור מר משינסקי והצוותים שלו בעלי המשכורת הגבוהות, אבל זה סכום כסף עצום עבור המשפחה המסכנה שלי". 

רבקה גאלגר כותבת: "אני כותבת לך היום כאחת מאלפי הנושים הבלתי מובטחים בתיק צלזיוס שהקשיבו להבטחותיו של אלכס משינסקי והעבירו את כל הפנסיה וחסכונות חייהם לצלזיוס.... עשיתי זאת כי גרמו לי להאמין שזו חלופה בטוחה לחשבון חיסכון בנקאי. אלכס משינסקי אמר לנו, שבעוד הבנקים גובים מהלקוחות עד 29.9% ריבית על חובות כרטיסי אשראי באמצעות כספי הלקוח ושומרים את כל זה לעצמם, עם צלזיוס אנחנו חולקים איתכם את הריבית ומבטלים את הסיכון... אלכס אמר לנו בגאווה שבהיסטוריה של החברה, אף אחד לא איבד את ההלוואה. הוא הצהיר שהוא שם בשביל האדם הקטן".

ג'ונתן רוברוקר סיפר: "כמות הקריפטו שהפקדתי לפושעים האלה מייצגת חלק עצום מכל החסכונות שלי. חלק מהקריפטו הזה נרכש בכסף שהרווחתי מאג"ח ל־20 שנה שרכשתי מדי חודש בזמן ששירתי כרובאי בחיל הנחתים של צבא ארה"ב שממנו השתחררתי בכבוד...לקח לי חיים שלמים לגייס את הכספים שהשקעתי". רוברוקר עוד ממשיך ומסביר מדוע ואיך שוכנע להשקיע בפלטפורמה: "מנכ"ל צלזיוס אלכס משינסקי, יחד עם קליקה של נושאי המשרה בחברה שלו, עסקו במסע הונאה נגד מפקידים כמוני. הובטח לנו - בווידאו - במהלך הפגישות של AMA (שאל אותי כל דבר) שכל הכספים שלנו על צלזיוס הם שלנו, בטוחים, ניתנים למשיכה בכל עת, ועובדים קשה כדי לייצר עבורנו ריבית".

משקיע קטן נוסף, ברונו פרננדס מברזיל, כתב: "יש לי 0.1 ביטקוין. אני יודע שזה יכול להיחשב לכמות נמוכה בהשוואה למשתמשים אחרים, אבל בשבילי זה סכום משמעותי".

בסוף השבוע שעבר  נערך הדיון הראשון בבית המשפט. עורכי הדין של צלזיוס טענו כי אין דבר במעשי החברה שהוביל אותה למצב שבו היא מצויה - אם זה באסטרטגיות ההשקעה או בניהול הסיכונים שלה. הם מציגים את הדברים כך שנראה כי החברה נפלה קורבן לצירוף מקרים חיצוני: כאמור, קריסת פרויקט טרה־לונה במאי האחרון (כולל שמועות שווא לדבריהם שקשורות לחלקה של צלזיוס בקריסה), וכן חשש בשוק מחשיפת החברה לגורמי סיכון שחשפה בורסת הקריפטו קוינבייס באותו הזמן. לגרסתם של עורכי הדין, כל הגורמים הללו חברו והביאו לריצה אל הבנק שריסקה חברה שעד אז היתה מנוהלת היטב.
 
כמובן שאין הסכמה לגבי השתלשלות העניינים המתוארת. בשבועות האחרונים טענו עובדי חברה לשעבר, כולל מנהל כספים לשעבר בחברה בתביעה שהגיש נגדה, שבצלזיוס היו מבצעים השקעות מסוכנות ולא מגודרות, והפסידו כספים רבים בשל כך. במסמכים שהגישו לבית המשפט רצף הכישלונות הללו מכונה "הפסדים לא צפויים", כולל 50 מיליון דולר בפרויקט BadgerDAO שנפרץ, ביטחונות שלא עלה בידי החברה להשיב על הלוואה שלקחה מ"פלטפורמת הלוואות פרטית" ו־100 מיליון דולר בביטחונות שחוסלו בעקבות הלוואה שהחברה לקחה ממשקיעה מוקדמת בחברה טטר. בנוסף, החברה נהגה לשלם ללקוחות ותיקים תשואה באמצעות הפקדות של לקוחות חדשים. בכתב תביעה אחד תואר המודל העסקי של צלזיוס "תרמית פונזי".

עוד ב-

בעקבות צניחת הקריפטו: צלזיוס מפטרת מאות עובדים

לכתבה המלאה

עתיד המשקיעים הקטנים בינתיים לא ברור. בדיון הראשוני בבית המשפט הסבירו הסנגורים כי לא יהיו פשיטת רגל ופירוק וכי לחברה יש תוכנית הבראה: כריית קריפטו. בצלזיוס מעוניינים להמשיך לכרות ביטקוין באמצעות פעילות הכרייה של החברה, ולהגדיל את אחזקות הביטקוין שלה. החברה מבקשת מבית המשפט להעריך כי עסקי הכרייה ימשיכו להיות מניבים, כך שהיא תוכל אט אט להשיב לכל לקוחותיה את נכסיהם האבודים שלהם. השופט שפיקח על ההליכים אישר לחברה להשקיע 3.7 מיליון דולר לבניית מתקן חדש לכריית ביטקוין ועוד 1.5 מיליון דולר תשלומי מכס ליבוא אסדות כריית ביטקוין.