ישראל עומדת בפני מהלך כלכלי דרמטי: משרד האוצר שוקל לגבות מחדש את "מס ההבראה" בשנת 2025, צעד שעשוי להשפיע על מיליוני עובדים במשק. התוכנית, שנחשפה לאחרונה, מציעה לנכות סכום של יותר מ-400 שקלים משכרו השנתי של כמעט כל עובד בישראל, בדומה למהלך שננקט ב-2024. מטרת היוזמה היא לסייע במימון הוצאות הביטחון הגבוהות של הממשלה, אך היא מעוררת שאלות נוקבות לגבי צדק חברתי והשפעתה על השכבות החלשות.

המהלך הזה אינו עומד בפני עצמו, אלא מהווה חלק ממארג רחב יותר של צעדים פיננסיים שנשקלים על ידי האוצר. בין היתר, נבחנת האפשרות להקפיא את העלאות השכר המתוכננות למאות אלפי עובדי המגזר הציבורי עד סוף 2028, צעד שעשוי לחסוך למדינה כ-12 מיליארד שקלים. בנוסף, האוצר בוחן פגיעה בהטבות המס על קרנות השתלמות ופנסיות, רעיונות שההסתדרות מתנגדת להם בתוקף כבר שנים רבות.

המשא ומתן בין האוצר להסתדרות נמצא בעיצומו, כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש ההסתדרות ארנון בר-דוד צפויים להיפגש בקרוב. בר-דוד דורש לראות תמונה מלאה של התוכנית הכלכלית לפני שיסכים לוויתורים כלשהם מצד העובדים. הוא מציב תנאים מקדימים, כמו סגירת משרדי ממשלה מיותרים וקיצוץ בכספים קואליציוניים, ומבקש לראות פעולות מוחשיות ולא רק הצהרות כוונות.

האתגר העיקרי העומד בפני הממשלה הוא איזון בין הצורך הדחוף לממן את הוצאות הביטחון הגבוהות לבין שמירה על רווחת העובדים ומניעת פגיעה בשכבות החלשות. הביקורת על "מס ההבראה" טוענת כי מדובר במס רגרסיבי, הפוגע באופן לא פרופורציונלי בבעלי השכר הנמוך. בעוד שעובד עם משכורת של מעט יותר מ-6,000 שקל ירגיש את הניכוי באופן משמעותי, בעלי הכנסות גבוהות יושפעו הרבה פחות.

עוד ב-

בדקו בתלוש השכר שלכם: המשכורות בישראל מזנקות ב-6%

לכתבה המלאה

לוח הזמנים צפוף: סמוטריץ' מתכוון להעלות את הצעת התקציב לאישור הממשלה בסוף החודש, כאשר האישור הסופי בכנסת צפוי רק בסוף דצמבר. בינתיים, העובדים במגזר הציבורי יראו תוספת של 100 שקלים לברוטו בתלוש אוקטובר, חלק ממתווה העלאות שכר שסוכם בשנה שעברה. האוצר מקווה להגיע להסכמות מהירות עם ההסתדרות כדי להספיק להקפיא את העלאות השכר הבאות, המתוכננות לדצמבר ואפריל. התוצאה של מהלכים אלו תשפיע על מיליוני עובדים ועל עתידה הכלכלי של ישראל בשנים הקרובות.