לפני כשמונה שנים החלתי את מסע הקמתה של אדיקט ישראל, מאז הספיקו לעלות אליי למשרד עשרות יוצאי תעשיית השיווק והפרסום משני צדי המתרס, צד לקוח וצד משרד פרסום, מאנשי קריאייטיב, תקציבאיים, מנהלי שיווק, סמנכ"לים ועד מנכ"לים שמבקשים שאגלה להם את סוד ההצלחה כמשרד עצמאי, אבל גם לא פעם כדי שאעזור להם להשתלב חזרה כשכירים.

לפני כשנה אף פתחתי פלטפורמה שבועית שמאפשרת לכל מי שרוצה להיפגש איתי, אחד על אחד לקבוע פגישה באופן עצמאי מבלי צורך לאשר מולי. מקצת מהתובנות שאני חולק איתם, מתי לצאת למסע ומתי לא, חשוב לי לחלוק גם עם מי שטרם נפגש איתי.

אז לפני שמתחילים, הנה כמה מיתוסים שאני רוצה לנפץ על עצמאות, וסליחה מראש על סימני הקריאה המאיימים.

אם אתה רוצה לצאת לעצמאות כדי לעבוד פחות ורק במה שאתה אוהב, אל תצא! קח בחשבון שאתה Hands on לא עוד מנהל עם טייטל מפוצץ, אתה גם ביצועיסט. אם אתה רוצה לצאת לעצמאות מבלי להשקיע זמן, משאבים וכסף, הרבה מאוד כסף, אל תצא! אם אתה רוצה לצאת לעצמאות כי אתה רוצה שקט תעשייתי לאחר שעות העבודה, אל תצא! אם אתה רוצה לצאת לעצמאות כי אתה בטוח שאתה מגנט אוטומטי ללקוחות, פשוט אל תצא! אם אתה רוצה לצאת לעצמאות למרות שאתה פחות 'טיפוס של אנשים', בבקשה אל תצא! מאה אחוז מהלקוחות שלי הם אנשים.

אז הנה כמה מהתסריטים שחוזרים על עצמם לפני פתיחת עסק שאני נתקל בהם בפגישותיי, וכאלה יש עוד רבים ושונים. אתה כוכב עולה במקום העבודה הנוכחי, הלקוחות מתים עליך, הקולגות מעריצים אותך, אתה מנהל את כל הצוותים שלך ביד רמה, ואתה מתחיל להתקדם במעלה סולם ה'טייטלים' האמיתיים וגם העקרים. אתה עובר משרד, שניים, שלושה ופתאום מרגיש תקוע.

האופק המקצועי המבטיח עד לפני זמן לא רב נראה שהגיע למיצוי, ואתה מתחיל לחשוש מאזור הנוחות. בד בבד, מנהל הלקוח ושכמותו שנרקמו בינך לבינו כבר קשרים חבריים, זורק לך לחלל האוויר בעוד אחת משיחות הנונסנס 'למה אתה בעצם לא פותח משהו לבד, אני אעבוד איתך ישירות'. אתה מאמין לו. אתה מאמין בעצמך, הרי לא בכדי רכשת את מעמדך.

בינתיים, בפיד בפייסבוק הקולגות שלך מעלים 'סיפורי הצלחה' מהעצמאות שלהם (פחות את סיפורי הכישלון), לצד מוכרי חלומות ומנטורים, שמבטיחים לך שילוו אותך להצלחה עסקית מסחררת, כמו את אלפי לקוחותיהם, אם רק תעשה בדיוק מה שאומרים (מי שטוען שליווה אלפי לקוחות להצלחה, לא ליווה באמת לקוח אחד מימיו) ואז מגיעה המציאות וטופחת על הפנים, ובעיקר על הכיס.

מנהל השיווק שהבטיח לך שיחכה רק לך, כבר לא בדיוק קובע בחברה, וגם אם כן, אתה מגלה מהר מאוד שאתה לא יכול לספק לו את הפתרון ההוליסטי שיכולת להציע לו במשרד על כל מחלקותיו. את מה שעשית עבורו כמנהל מחלקה, אתה כבר לא יכול לעשות ללא העובדים שלך. גם אני ללא הצוותים המקצועיים והמוכשרים של המשרד שרובם איתי במסע מהיום הראשון (וחלקם מהיום השני), לא יכול להעניק ללקוחות את כל מה שהם צריכים.

פתאום אתה מגלה שהלקוחות שהתרגלת לקבל אותם כחלק אינטגרלי מהמשרד, כבר לא נוחתים מעצמם במשרד, ואלו שכבר מגיעים לא מאפשרים לך לגדול, כי אתה אומנם עושה עבודה מצוינת עבורם, אבל מפאת חוסר הזמן, אתה עושה עבודה גרועה מאוד בשיווק עבור עצמך.

אף לקוח לא הגיע אליי בגלל העיניים הכחולות שלי וגם לא בגלל שהוא אוהב אותי או מכיר אותי או זוכר לי חסד נעורים מהמשרדים הקודמים. כל לקוחות המשרד נמצאים במשרד רק מתוך אמונה שאעשה להם עבודה מצוינת ואהפוך אותם לטובים יותר.  

לקראת תחילת השנה, התקשרה אליי נציגת חברת טלמרקטינג שהציעה לי שירותי גיוס לקוחות במיקור חוץ, הסברתי לה שאני לא מגייס לקוחות, לקוחות מגייסים אותי, לא חלילה ממקום מתנשא, אני מאוד רוצה לקוחות, אבל רק כאלה שמבינים שלא אני מגייס אותם לטובת צמיחת הארגון שלי, אלא שהם מגייסים אותי לטובת צמיחת הארגון שלהם. אחרת, למה הם צריכים אותי?

עוד ב-

המהלכים הדיגיטליים שהיו עושים סוף לסבבי הבחירות

לכתבה המלאה

הכותב: אורן מאיר, בעלים ומנהל קריאייטיב ראשי של משרד פרסום אדיקט ישראל, שופט פרסום ומרצה למיתוג ולחשיבה יצירתית ופורצת דרך