סובסידיות ממשלתיות לדלק מאובנים ברחבי העולם כמעט הכפילו את סכומן בשנת 2021 והגיעו לכ-700 מיליארד דולר. ההוצאה על סובסידיות דומות צפויה להאמיר עוד יותר ב-2022 בשל המלחמה באוקראינה והמשבר סביב הגז הרוסי שמחייב את מדינות אירופה לחזור לשיטות הפקת אנרגיה מזהמות כמו שריפת פחם ונפט. הגידול בסובסידיות מהווה מכשול משמעותי במאבק בשינויי האקלים.

למרות רווחי הענק של חברות הנפט והפחם, האמירו הסובסידיות לסכומים חסרי תקדים משום שממשלות ביקשו להגן על אזרחיהן מפני הזינוק במחירי האנרגיה בזמן המשבר הכלכלי שחוללה מגפת הקורונה. רוב הסובסידיות, מראה הדו"ח, אכן נועדו להפחתת המחיר אצל צרכני הקצה, אך למעשה, מהלך זה היטיב בעיקר עם האוכלוסיות החזקות, שכן למשקי הבית בשכבות העשירות צריכת אנרגיה גבוהה יותר. היה אפשר למשל, לספק את ההטבה רק למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובכך לא לעודד את המשק כולו לצרוך יותר חשמל. 

עוד ב-

בהשקעה של 430 מיליארד דולר: ביידן נאבק במשבר האקלים

לכתבה המלאה

"דלקי מאובנים הם המכשול הגדול בדרך לעתיד בר קיימא", אמר ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שהפיק את הדו"ח יחד עם ה-OECD. "השקעה באנרגיה ירוקה היא הפתרון ארוך הטווח היחיד עבורנו, במצב בו נמצא העולם היום, בעיצומו של משבר אנרגיה גלובלי. הדרך הטובה ביותר להוביל לגידול בהשקעות אלה - היא לשמור על מחירי דלק המאובנים גבוהים". 
 
מזכיר ה-OECD גיבה את דבריו של ראש סוכנות האנרגיה: "גידול משמעותי בסובסידיות לדלקי מאובנים מעודד צריכה בזבזנית, בו בזמן שההטבה לאו דווקא מגיעה למשקי הבית שבאמת זקוקים לה. אנחנו חייבים לאמץ צעדים שמצד אחד יגנו על הצרכנים ומצד שני יקדמו אותנו לעבר 'ניטרליות בפליטת הפחמן', כמו גם לעבר ביטחון אנרגטי".