בעולם ובישראל מתנהלים בחודשים האחרונים דיונים רבים על בעיית הפריון, על קיצור שבוע העבודה ועל גובה שכר המינימום. לאור דיונים אלה מפרסם פורום ארלוזורוב, מכון מחקר העוסק בעיצוב מדיניות בתחומי הכלכלה והחברה, סקירה מקצועית שמסכמת את עיקרי הממצאים ממחקרים בארץ ובעולם.

למשך יום העבודה ולגובה שכר המינימום השפעה ניכרת על פריון העבודה - כך עולה מהסקירה המקצועית שהוכנה על ידי מיכל שטיין ועמית בן-צור מפורום ארלוזורוב. עוד עולה מהסקירה, שלא רק ריבוי שעות העבודה משפיעות על גודל הפריון אלא גם גובה התשלום עליהן.

הפריון של העובד הישראלי הוא אחת הבעיות הבלתי פתורות במשק, והיא מעסיקה גורמים רבים בממשלה, בבנק ישראל ובמגזר העסקי. פריון העבודה מודד את התפוקה לעובד, והוא הכלי המקובל למדוד את יעילות הייצור של עובדים. העובדים בישראל עובדים שעות ארוכות יותר ממספר השעות הממוצע במדינות ה-OECD (פער של כ-8.9%) ולמרות זאת פריון העבודה בישראל נמוך בכ-20% מהממוצע במדינות אלה.

העובד השכיר הממוצע בישראל עובד כ-1,900 שעות בשנה, כאשר באנגליה המספר עומד על פחות מ-1,600 ובגרמניה על פחות מ-1,400 שעות. בנוסף, ישראל ממוקמת בתחתית הרשימה במדד "איזון בית-עבודה" של ה-OECD, כשהיא סובלת משיעור גבוה במיוחד של עבודת יתר ומשיעור נמוך מאד של שעות פנאי.

סקירת המחקרים מעלה, כי שעות עבודה מרובות אינן תורמות לתפוקה גבוהה יותר - אלא להיפך, תפוקתה השולית של כל שעת עבודה נוספת פוחתת, כלומר שווה קצת פחות מקודמתה. ככל ששעות העבודה רבות יותר, כך פוחתת היעילות בעבודה עקב שחיקה ועייפות. בסופו של יום עבודה ארוך, לעובדים יש נטייה לעבוד לאט יותר ולהספיק פחות.

עוד מצאו חוקרי הפורום, כי דווקא הפחתת מספר שעות העבודה משנה ומייעלת את אופן העבודה: קיצור שבוע העבודה מעודד הטמעת אסטרטגיות עבודה חדשות, שיתוף פעולה בין העובדים וההנהלה, קיצור ישיבות, ביטול משימות שאינן נחוצות ועוד.

חוקרי פורום ארלוזורוב סקרו ובדקו מחקרים וניסויים שנעשו בעולם, אשר הצביעו על הקשר בין מספר שעות העבודה למידת הפרודוקטיביות של העובדים. בין השנים 2015-2019 קיימה איסלנד ניסויים נרחבים בנושא אשר הקיפו למעלה מ-2,500 עובדים, במסגרתם קוצר שבוע העבודה והשכר נותר בעינו. התוצאה היתה שהפריון ואיכות מתן השירותים נותרו זהים או השתפרו ברוב מקומות העבודה. ביפן, חברת מיקרוסופט העבירה את כל פעילותה לארבעה ימי עבודה בשבוע. בנוסף לצמצום שעות העבודה, החברה עודדה את עובדיה לצמצם את משך הפגישות ואת הזמן שהם מקדישים למענה למיילים. התוצאה: הפעילות צמחה ב-40% בהשוואה לאותה התקופה בשנה הקודמת, וחיסכון גדול בהוצאות החברה.

חוקרי הפורום מעריכים, שקיצור שבוע העבודה עשוי להשפיע באופן חיובי על פריון העבודה ולשפר את רווחת העובדים באמצעות הפחתת הלחץ והמתח, הפחתת רמות השחיקה בעבודה ויצירת איזון בין העבודה לבית. מן המחקר עולה עוד, שלא רק ריבוי שעות העבודה משפיעה על הפריון אלא גם גובה התשלום עליהן. המחקר מציג נתונים שמראים, כי העלאה של 10% בשכר המינימום יכולה לצמצם משמעותית את תחלופת העובדים במקום העבודה. עליית השכר מעודדת את העובדים להישאר במקום העבודה, לצבור ניסיון ולשפר את איכות עבודתם באמצעות הכשרות מקצועיות. גם צמצום שעות העבודה ללא פגיעה בשכר מהווה הגדלה בפועל של השכר, והצמצום בשעות, כאמור, תורם לא מעט להגדלת הפריון.

קיימת הנחה נפוצה שעלייה בשכר המינימום תפגע בעסקים ובעובדים, כיוון שהיא מעלה את עלויות ההעסקה ועשויה להביא לפיטורי עובדים. אולם הנחה זו שנויה במחלוקת. השפעת שכר מינימום על התעסוקה נחקרה רבות בעשור האחרון, והתוצאות של מרבית המחקרים מצביעות על כך שלעלייה מתונה בשכר המינימום יש השפעה שלילית מועטה, אם בכלל, על תעסוקת עובדים בשכר נמוך.

בדיקת הנתונים בישראל מעלה, כי בין השנים 2005 ל-2020 שכר המינימום הריאלי למשרה מלאה גדל ב-29%. בתקופה זו התמ"ג בישראל צמח ב-64% והאבטלה ירדה בכ-56%. נתונים אלה אינם מצביעים בהכרח על קשר סיבתי, אך הם מצביעים על כך שהמשק הישראלי התחזק במקביל לעלייה בשכר המינימום.

לדברי עמית בן-צור, מנכ״ל פורום ארלוזורוב: ״חיוני שהמאמצים המשותפים להוצאת המשק מהמשבר הכלכלי יכללו טיפול באחת מבעיות היסוד של הכלכלה – פריון העבודה הנמוך. התמודדות אפקטיבית עם אתגר זה צריכה להתבסס על מדיניות מתקדמת ומבוססת מחקר, שכוללת קיצור של שעות העבודה והעלאה של שכר המינימום. ממדיניות זו כולם ירוויחו: המשק יצמח, הפריון יעלה והעובדות והעובדים יתחזקו. זו יכולה להיות הצלחה משותפת לטווח ארוך״.