אנחנו מלכי הדחיינות, כבר בשנת 1975 נקבע תקן בניה למוגנות מפני רעידת אדמה, אבל רק אחרי רעידת אדמה קלה שהתרחשה בישראל בשנת 2018 – הקצתה הממשלה חמישה מיליארד ש"ח להיערכות בנושא. מאז, אותה ועדה כונסה פעם אחת בלבד. מבקר המדינה קבע בדוח החמור שפרסם לפני כחצי שנה שכמעט 5,000 מבנים ברחבי הארץ הוגדרו מסוכנים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בישראל יש כיום כ-1.6 מיליון דירות לא ממוגנות, שבהן מתגוררים כ-5.5 מיליון תושבים.

בימים האחרונים, בצל המראות הקשים של האסון בטורקיה ובסוריה, חוותה גם ישראל חמש רעידות אדמה בזו אחר זו. למזלנו, בשלב זה מדובר ברעשים קלים, בעיקר רעשי משנה, אבל תרחיש הייחוס ברעידת אדמה חזקה בישראל, מדבר על נזק כבד שצפוי ל-28,000 מבנים ולהרס קל ובינוני הצפוי לכ-290 אלף בניינים.

מתוך 771 אלף יחידות דיור שסומנו כמיועדות לחיזוק, רק 2780 אושרו במסגרת תמ"א 38 – מחציתן באזור תל אביב. התוכנית הזאת אינה מושלמת ועברה שינויים רבים. יחד עם זאת, מאחר שהמדינה אינה יכולה לממן או לבצע מהלך מקיף של חיזוק מבנים ברחבי הארץ, נדרשת עבודה כתף אל כתף עם המגזר הפרטי.

כחלק מהאבולוציה של תמ"א 38, חלחלה ההבנה גם בקרב ראשי ערים שיש לתעדף התחדשות עירונית במסגרת הריסה ובניה של מתחמים על פני חיזוק של בניינים בודדים. אלא שבעוד ששיעור ההסכמה הנדרש בקרב הדיירים לתמ"א 38/1 (חיזוק) עומד על 66%, הרי שבתמ"א 38/2 (הריסה ובניה) נדרש שיעור של 80% שמעניק כוח מופרז בידי דיירים בודדים וסרבנים אשר מקשים על התהליך. יש להתאים את שיעור ההסכמה גם בתמ"א 38/2, כדי להסיר עוד חסמים.

בשנה החולפת נרשם זינוק של 44% בבנייה במסגרת פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38 ובתקופה הזו החלו לפי הלמ"ס להיבנות לא פחות מ-12.5 אלף דירות חדשות. מחוז תל אביב מוביל עם 7,049 התחלות בנייה, אבל הבעיה המרכזית שלנו היא עם גמר הבניה והסחבת בהיתרי בניה ואכלוס. זמן הבנייה הממוצע של בניין הוא כשנתיים וחצי (30.8 חודשים), תשעה חודשים יותר מאשר בשנת 1995. הדרך להאצת ההתחדשות העירונית עוברת בהסרת חסמים בירוקרטיים ובהרחבת רפורמת הרישוי, המעניקה לאדריכלים את האפשרות לחתום על היתרי בניה.

כ-20% מהמבנים בתל אביב הוגדרו בין השנים 2021-2015 כמסוכנים ברמה כזו או אחרת, 350 מהם הוגדרו כ"סכנה מיידית". בבת ים, הוגדרו 13% מהמבנים באותן השנים כמסוכנים, חלקם ידועים לעירייה כבר יותר מעשור – ועדיין מהווים סכנה לציבור. קונטמפו נדל"ן עוסקת בהתחדשות עירונית במתחמים בערים אלו ונוספות, אבל נדרשת הכוונה מגבוה ולטווח ארוך כדי לייעל את מתן ההיתרים. המדינה חייבת לקבל אחריות ולתת מענה מיידי, בלי בירוקרטיה מיותרת, ולתעדף חידוש פרויקטים בסיכון גבוה במסלול מהיר.

כדי לקדם פתרונות מיגון מבנים והתחדשות, יש להסיר חסמים תכנוניים ולהעניק לוועדות התכנון המקומיות סמכויות לאישור תוכניות כדי לשחרר את הפקקים בוועדות המחוזיות. לאור חוסר הוודאות במחירי הדיור, באוצר מבקשים להרחיב את הרווח היזמי כדי להבטיח את כדאיות בניית הפרויקטים הללו. בנוסף, יש להקל בדרישות התכנוניות והקנייניות ולמצוא מנגנון שיאפשר מתן זכויות בקרקעות המדינה באזורי הביקוש.

עוד ב-

"רעידת אדמה חזקה בישראל תגיע": אלו הערים בסיכון הגבוה ביותר

לכתבה המלאה

הכותב הוא שחר רז, בעלי חברת קונטמפו נדל"ן מבית חיזוק ובינוי, המתמחה בייזום וניהול פרויקטים בהתחדשות עירונית