במשך 3 שנים התנהלה פרשה מסעירה בדלתיים סגורות בבית המשפט, פרשה שאמורה הייתה לפתוח מהדורות ולטלטל את המדינה, פרשה שיש בה אפילו מימד של סכנה עבור ילדים בישראל - אבל איכשהו לא רק שהיא מתחת לרדאר התקשורתי, אלא הפרקליטות והמשטרה מצופפים שורות כדי להגן על עמדתם ולא מוכנים לנסות לתקן.

מי שחשף את הפרשה הזו הוא ראש דסק הפלילים של חדשות 13, מאור צור, והוא מתחייב שלא להרפות עד שהמשימה תושלם. בריאיון ל-ice, מספר צור על הפרשה, על המאבק נגד עולם הפדופיליה, למה לדעתו הפרקליטות והמשטרה נשארים חסרי אונים כביכול ("טעות אדירה בשיקול דעת ואגו במערכת שלא מוכנה להודות בטעות שלה, שזה הדבר הכי מסוכן לחברה"), ואיך כל עולם הפלילים אותו הוא מסקר ביום-יום נוגע אליו גם באופן אישי בסיפור חייו.
 

בוקר שישי, תכירו את ש.ב. מעוניין לקיים יחסי מין עם קטינה תמורת תשלום. היה בידיים של רשויות החוק וכבר שלוש שנים מסתובב חופשי. המשטרה והפרקליטות: ״אין ראיות״, החוק: מאפשר זאת, הממשלה: דממה. שבת שלום. @newsisrael13 pic.twitter.com/Vo3IJ5EJOw

— Maor Tzur (@TzurMaor) August 6, 2021

נתחיל מההתחלה: אדם בשם "אלעד בן נון" התחזה ברשת לקטין או קטינה בני 15 כדי לסחוט את האנשים ברגע הגיעם למפגש. הוא היה נכנס לאתרי היכרויות, התכתב עם גברים ובשיחות איתם אמר שהוא קטין או קטינה בני 15 ושלח גם תמונות מיניות מזוייפיות. באתר עצמו הוא הציג את עצמו כבן 19, כי לקטינים אסור להיות באתרים כאלה, אבל רק במהלך השיחה הוא חשף את גילו כבן 15 כביכול וקבע להיפגש עם גברים לקיום יחסי מין, פעמים אפילו בקביעה לפני שהיחסים יהיו בתשלום.

כאשר אותם עשרות גברים נפלו במלכודת שלו, הוא חיכה למטה והוציא מצלמה וסחט אותם שאם לא ישלמו הוא יפרסם את הסיפור או ילך למשטרה, וככה במשך תקופה הוא "חגג" וקיבל סכומים נכבדים, עד שככל הנראה מישהו איתו הוא הסתכסך הלשין למשטרה שהתחילה לחקור. לחקירות המשטרה הגיעו 90 איש, אבל בסופו של דבר לכתב האישום נכנסו 34.

עד כאן לכאורה הכול תקין. המשטרה עשתה את תפקידה וחקרה. אבל מה? כבר 3 שנים שמתנהל המשפט מול בן נון, בדלתיים סגורות, כאשר המשטרה והפרקליטות לקחו את העדויות שאספו מאותם אנשים נגדו, שהודו שבאו להיפגש איתו כי רצו להיפגש עם קטין, אבל - בעוד הפרקליטות רוצה להחמיר בעונשו של בן נון ל-14 שנות מאסר, אותם עשרות אנשים שוחררו וזהו בטענה כי אין נגדם ראיות. כן, עשרות אנשים שקבעו להיפגש עם קטין או קטינה בני 15, חלק בתשלום, שוחררו כי המשטרה אומרת שאין לה ראיות נגדם - למרות שהמשטרה השתמשה באותן עדויות עצמן כדי להאשים את בן נון. אחד מהם אגב עובד במוסד חינוכי עם ילדים בני 15. האם הפרקליטות סגרה דיל לעדויות תמורת חיסיון?

"האנשים האלה מסתודדים בחוץ מבלי שאנחנו יודעים עליהם ומי הם, הם היו בידיים של המשטרה והפרקליטות וגם בבית משפט, הם מספרים ומודים של קביעת מפגשים עם קטין, ומה עשו רשויות החוק? אמרו שאין ראיות ואין מה לעשות איתם ופשוט שחררו אותם, זה מטורף", אומר צור בריאיון ל-ice על הפרשה.

מתוך טוויטר חדשות 13

הכתב לענייני שב"ס ומשטרה רואה בכך דבר חמור: "תתאר לך מה יקרה אם אחד מהם יפגע בילד, אחרי שהם היו בידיים של המשטרה והפרקליטות? הם במשך 3 שנים מסתובבים בחוץ".

מה בעצם ההאשמה? הרי בסוף הם לא עשו כלום? "הם עשו, הם מספרים שעשו. זה לא הגיוני שמתוך כל אלה לא הוגש אפילו כתב אישום אחד. יותר לא הגיוני שהמערכת לא אמרה, אלוהים ישמור, אנחנו משחררים אנשים מסוכנים".

בכל הפרשה אתה תוקף את התנהלות הפרקליטות: "כל מה שהפרקליטות עושה זה לצופף שורות כדי להגן על עצמה, במקום להגיד: אם אני כרשות אכיפת חוק לא יכולה כי אין לי ראיות, למרות שהרבה עורכי דין שדיברתי איתם אומרים שהם אינם מסכימים לכך שאין ראיות, אבל נגיד שאין ראיות, לא חשבתם לעצמכם מה לעשות? להרים דגל שחור, ללכת ליועמ"ש, לכנסת, להגיד: אנחנו משחררים פצצות מתקתקות לרחוב, אתם אמורים לשמור עלינו, זה נראה לכם הגיוני? יש פה מקרה, פעם ראשונה לדעתי, שלקחו את אותם אנשים ואת אותם ראיות רק נגד הסוחט. כתוב במפורש בכתב אישום שהם הודו שהם בא לקיים יחסי מין עם קטינה בת 15".

"בפרקליטות ממשיכים לעמוד על שלהם ולא בודקים את עצמם. כל אדם וכל הורה במדינה הזו צריך לחשוב מה היה קורה אם היינו יודעים שאותם אנשים שהיו בידיים של המשטרה והפרקליטות ורשויות החוק בכל השלוש שנים האלה פגעו בילדים, מה יקרה אם נגלה את זה? זו פרשה שצריכה להדיר שינה מכל אחד במדינה הזו, אני לא יודע איך להגן על הילדים שלי".

"והכי חמור: יש בוודאות אדם שעובד במוסד חינוכי שעובד עם ילדים בני 15. המשפט בדלתיים סגורות ויש צו איסור פרסום, אבל הצלחתי לאמת. נודע לי ששאלו אותו בבית המשפט איפה הוא עובד והוא ענה במוסד חינוכי ועם ילדים בני 15".
 

תכירו את מ.ח, שהיה בידיים של רשויות החוק ומאז מסתובב חופשי. @1nitzan pic.twitter.com/TIpl8rPPCf

— Maor Tzur (@TzurMaor) August 4, 2021

אז מה בעצם הטענות של הפרקליטות? "הפרקליטות טוענת שוב ושוב שאין להם ראיות ושאין להם מה לעשות עם הדבר הזה וזה לא התפקיד שלהם. בנוסף שהם לא הבטיחו לאותם אנשים תמורת עדות בבית המשפט. אבל מה? לפני כמה ימים, באופן חריג, הסנגוריה שמייצגת את אלעד בן נון שחררה תגובה, תגובה הפוכה לגמרי. בהודעה נכתב כי היו הרבה ראיות להרשיע, ובכמה מקרים עולה שהפרקליטות והמשטרה כן הבטיחו חיסיון תמורת עדות שלהם. מהן העובדות? אלה אומרים שאין ראיות ואלה אומרים שכן, אלה אומרים שלא הבטיחו חיסיון ואלה אומרים שלא הבטיחו, שניהם גופים של המדינה".

חשפת את הפרשה, ונראה שאתה לוקח את זה הכי חזק שאפשר. למה אתה כל כך נאבק דווקא באייטם הזה? "קודם כל הנושא של פגיעה בילדים זו מטרה עליונה מבחינתי וזה מה שעשיתי עם כרמל מעודה שחשפתי את הפרשה עד שהיה שינוי בחוק והעלו את רף הענישה. ילדים זה הדבר הכי חשוב בעולם ואני רואה כשליחות להגן על ילדים - אוכלוסיות שלמות של קטינים שפשוט מופקרים וכל אחד יכול לפגוע בהם והרשויות לא מתייחסות אליהם. עד שהתחלתי עם פרשת כרמל מעודה - מי חשב בכלל על התעללות בפעוטונים? מאז כולם רואים עד כמה זה חמור. אני לא אתן להשתיק את הפרשה שיש שם ילדים, והורים צעירים שלא יכולים להגן על הילדים שלהם. אותם אנשים שהיו במשטרה ובפרקליטות והעידו בבית המשפט, שהפרקליטות תדמיין אם יפנו לילדים שלהם, ואז הם היו אומרים: חבר'ה אסור שזה יקרה, אסור לשחרר אותם לרחוב".

אז מה לדעתך אפשר לעשות במקרה שבסופו של דבר לא היה מפגש מיני אלא רק שיחות? "אני זועק שזה לא בסדר, והם צריכים לעשות את העבודה שלהם ולמצוא את הפיתרון. הם מערכת אכיפת החוק, אתם החוק - תטפלו, גם אם הם לא עשו כלום. לקדם חקיקה, להוריד את הרף הפלילי לגיל יותר נמוך, בואו נעשה משהו, נקדם משהו, אבל לא יכול להם מסתובבים חופשי".

לדעתך צריך לפרסם את השמות שלהם? "אני לא בטוח. עוד לא הגעתי למסקנה סופית אם זה הדבר הנכון. אבל עו"ד דוד פורר, עורך דינו של בן נון, ביקש מבית המשפט להוריד את צו איסור הפרסום מהשמות. לא שתהיה חשיפה אוטומאטית, אלא שהשופטת תורה שכל אחד יגיש נימוקים למה צריך להיות צו איסור פרסום על השם שלו, ואז היא תחליט. הוגשה בקשה ותהיה תשובה עוד כמה ימים".

הפרשה הזו לא קיבלה את ההד התקשורתי: "אני לא מעביר ביקורת או מתייחס לעבודה של עיתונאים אחרים. רק חושב שכל אחד צריך לעשות את השיקול שלו מה החשיבות של הפרשה ועל הגנה על ילדים, ולא מתייחס לימין או שמאל ולא לשום דבר אחר, אלא לפרצה אדירה בחוק שחושפת ילדים לתקיפות מיניות".

אז מה הקונספירציה? למה זה לא קרה במקרה הזה? "אני לא חושב שיש קונספירציה. מה שאני חושב שיש טעות אדיה בשיקול דעת ואגו במערכת שלא מוכנה להודות בטעות שלה, שזה הדבר הכי מסוכן לחברה. לא רשעות ולא החבאה ולא בסתר, אלא מערכת שלא מוכנה להודות בטעות שלה והתעלמות מופגנת ולא ברורה מלקונה ענקית שחושפת ילדים לפגיעות מיניות".

מה השלב הבא? "למזלי יש הרבה אנשים טובים שהצטרפו למאבק, מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך, משפטנים ומשפטניות בעיקר טובות שהצטרפו למאבק הזה והגישו בקשות, הורים שפועלים מאחורי הקלעים להעלות את הפרשה על סדר היום, המועצה לשלום הילד, עמותת אומ"ץ שפנתה ליועמ"ש ומחכים לתשובות. אני רוצה שהם יודו בטעות ושהולכים לתקן, רוצה שיגידו שיש לנו בעיה ואנחנו צריכים לתקן ולהגן על הילדים. אני אמשיך בכל הכוח עד שהמשימה תושלם".

מתוך הקמפיין של מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך.

מהפן האישי, כל הסיקור שלך סביב פלילים ומשטרה, זה מגיע ממקום מסויים? "הייתה לי ילדות לא קלה. גדלתי בשכונה קשה ואיבדתי את אמא שלי בגיל 13. היו לי חיים מטולטלים. אמא שלי הייתה גננת ואני זוכר אותה איך היא ניהלה את הגן ואיך היא התייחסה לילדים, ולכן אני קשור לנושא, לכן אני רואה את הילדים כערך עליון. לפלילים הגעתי כי כנראה דברים בחיים לא קורים סתם וזה המקום שאני צריך להיות בו".