האם הסתיימה חגיגת המס של תאגידים בינלאומיים בישראל? רשות המסים פרסמה לפני שעה קלה מסמך "הנחיות למיסוי פעילות של תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט" שבו היא מציינת כי "מבחינת החיוב במס ערך מוסף, תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיו חייבות במע"מ".

ההודעה של רשות המסים מגיעה לאחר דיון ציבורי ער על כך שגופי ענק כגון פייסבוק, גוגל (יוטיוב) ואמזון פועלים בישראל במעין "גן עדן למיסים" כאשר הם אינם משלמים למדינה מסים על מחזורי הפעילות הגבוהים שלהם ומזרימים את ההכנסות למדינות זרות כגון אירלנד שבה ממקומים המטות. על פי רשות המסים "תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים והמסתייע בפעילותו בישראל בנציג ישראלי המבצעים פעולות עסקיות בשמו של התאגיד הזר, יהיה חייב ברישום במע"מ והכנסותיו מלקוחות ישראלים יחייבו במע"מ".

המסמך אותו פרסמה רשות המסים, מגדיר מהם המצבים שבהם ניתן לראות את הכנסותיו של תאגיד זר (שאינו תושב ישראל) ממתן שירותים באמצעות האינטרנט - כחייבות במס בישראל. זאת, על רקע "ההתרחבות העצומה שחלה בשנים האחרונות בפעילות הכלכלית באמצעות האינטרנט בישראל ובעולם כולו ולאור הצורך בהתמודדות עם הכלכלה המשתנה" לדברי הרשות.

על פי המצב החוקי הקיים, הכנסות תאגיד זר ממתן שירותים לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה  אם הן הופקו בישראל. במידה והתאגיד הזר הינו תושב מדינה עימה יש למדינת ישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס), יחויב התאגיד הזר במס בישראל רק אם פעילותו הגיעה לכדי "מוסד קבע". מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע פיזי העומד לרשות המיזם או כאשר פעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם.

ברשות מתקנים למעשה את הפרצה שנוצרה בשוק האינטרנט. לדבריה, עם המעבר לכלכלה דיגיטלית מוסד קבע כזה יכול ויתקיים בישראל כאשר הפעילות הכלכלית של התאגיד הזר במקום עסקים קבוע בישראל היא בעיקרה באמצעות האינטרנט ומתקיימים תנאים נוספים כגון: נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע ובניהול קשרי הלקוחות של התאגיד הזר, השירות המסופק באינטרנט על ידי התאגיד הזר מותאם ללקוחות ישראלים (שפה, סגנון, מטבע וכו'). כל התנאים שציינה הרשות תקפים במקרה של התאגידים הבולטים שנוגעים לעניין זה - פייסבוק, גוגל ואמזון. 

עשרות מיליוני שקלים בשנה ועיצוב מחדש של שוק הדיגיטל המקומי

ההשלכות המיידיות של החלטה שכזו עשוים לשנות את שוק הדיגיטל הישראלי שמושפע ישירות מהדומיננטיות של פייסבוק ויוטיוב. במקביל לאתרי האינטרנט שמאבדים את תקציבי הפרסום של המפרסמים לטובת פייסבוק וגוגל, קברניטי ערוצי הטלוויזיה מבכים בשנים האחרונות את מצבם הפיננסי ותולים בן השאר את האשמה בכך שגוגל ופייסבוק נגסו בנתח הפרסום שהופנה בעבר אליהם, כשהם לא משלמים מסים וכך מוכרות את מלאי הפרסום במחירים שלכאור אינם תחרותיים.

מההיבט הכלכלי, עבור מדינת ישראל, מדובר בהכנסה ממסים שיכולה להגיע לעשרות מליוני שקלים מדי שנה. בהנחה ששוק הדיגיטל ימשיך בצמיחתו העקבית כמדי שנה, בדגש על גזרת המובייל שנחשב לסגמנט הפרסום הצומח בעולם - המשמעות העתידית מחייבת את ההתערבות של רשות המסים. 

מצד שני, מיסוי של פייסבוק וגוגל יכול להוביל לעליית המחיר שהן גובות עבור שטחי הפרסום שלהן. מהלך שייאלץ את אתרי האינטרנט הישראלים להגיב בהתאם - ליישר קו עם המחיר החדש כפעולה טבעית של כוחות השוק החופשיים. המשמעות היא שהמפרסם הוא זה שלכאורה "ישלם את המחיר" שיעלה. בסופו של דבר, החשש הוא שהמפרסמים יגלגלו את עליית המחירים אל הצרכנים שייאלצו לשלם את פרמיית המחיר על המוצרים המשווקים.