חברת הניהול ומפעילת החניון בבית נוח ברמת חויבו לפצות את הנפגעת, שמחסום נפל על ראשה לפני כעשור. בית המשפט קבע שהן התרשלו כשלא התקינו שלטים ברורים וחיישן שמזהה תנועת הולכי רגל - כך מדווח אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

השופטת חדוה וינבאום וולצקי קיבלה לאחרונה את התביעה שהגישה האישה שנפגעה בראשה. התאונה התרחשה כשהתובעת עברה מתחת לזרוע חשמלית של מחסום מכוניות שהיה מותקן ביציאה מחניון הצמוד ל"בית נוח" (בניין משרדים ברמת גן). המחסום ירד, פגע בראשה והיא נותרה עם נכות. בית המשפט מצא שהחברות שהיו אחראיות על החניון היו צריכות לצפות את הסכנה ולהתקין אמצעי זהירות.

התובעת הזדמנה בדצמבר 2012 למשרדי מס הכנסה בקומה השישית בבניין בית נוח. לאחר שסיימה את ענייניה, נכנסה למעלית כדי להגיע לקומת הכניסה של הבניין. לאור תקלה שקרתה במעלית היא החליטה לרדת במדרגות הבניין עד שהגיעה לדלת שמעליה היה שלט גדול ומואר שבו היה כתוב "יציאה". על הדלת עצמה היה כתוב "יציאה לחניון" ו"יציאת חירום".

התובעת, ילידת 1967, פתחה את הדלת וראתה מולה את הרחוב במרחק של כ-20 מטר. לדבריה, החלה ללכת לכיוון הרחוב כשלפתע הרגישה חבטה עזה בראשה, נפלה על הרצפה והבחינה כי המחסום נפל על ראשה. לדבריה, כל עוד הלכה מדלת הבניין עד היא לא ראתה את המחסום, שהיה מורם למעלה והוסתר על ידי הביתן של השומר. היא טענה שחברת הניהול של בית נוח ומפעילת החניון, שאותן היא תבעה, נהגו ברשלנות כשלא תלו שלט על הדלת כי אין מעבר מהבניין לרחוב, לא הזהירו מפני המחסום ולא הקצו מעבר בטוח להולכי רגל. 

הנתבעות טענו כי פעלו בצורה מקצועית ואחראית. הן ציינו כי על הדלת ממנה יצאה התובעת היה מצוי שלט ברור ובו כתוב כי מדובר ב"יציאה לחניון" וביציאת חירום בלבד. משכך לשיטתן, אין לתובעת אלא להלין על עצמה כאשר בחרה להספיק לצאת תחת המחסום המהווה מעבר לכלי רכב בלבד.

השופטת חדוה וינבאום וולצקי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שטיפלה בתביעה, ציינה שלפי חומר הראיות כאשר מכונית עוברת מתחת למחסום וכתוצאה מכך המחסום מתרומם, הזרוע של המחסום מוסתרת מאחורי ביתן השומר. עוד כתבה השופטת כי לפי הפסיקה העדר קיומו של חיישן שיעצור את ירידתו של המחסום כשאדם עובר במקום, עולה כדי הפרת חובת הזהירות של בעלי החניון ומפעיליו כלפי העוברים ושבים.

השופטת קבעה שהיה על חברת הניהול לחסום את דלת היציאה או לתלות עליה שילוט ברור אשר יזהיר כי אין מעבר להולכי רגל. מפעילת החניון היתה צריכה להתקין חיישן במחסום באופן שיזהה גם מעבר של הולכי רגל ולא רק של מכוניות. ברם, נקבע כי גם גם לתובעת אשם תורם בשיעור 10% שכן מדובר במקום שאינו מוכר לה והיא הייתה צריכה להיות זהירה יותר.

עוד ב-

פיצויים בעשרות אלפי שקלים למשפחה ישראלית שחופשתה בוטלה

לכתבה המלאה

באשר לנזק, התובעת אובחנה עם פיברומיאלגיה לאחר התאונה ונותרה עם כאבים בצוואר ובגב. בפסק הדין נקבע שנכותה התפקודית עומדת על 30%. הנתבעות חויבו לשלם לתובעת 1,438,490 שקל ולאחר הפתחתת תגמולי ביטוח לאומי (התאונה הוכרה כתאונת עבודה) סך של 824,870 שקל. הנתבעות חויבו בנוסף בשכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% ובהוצאות.