לאחרונה, הורה רשם ההוצאה לפועל מלשכת תל אביב, גיא איבגי, על סגירת תיק שניהלה חברת 24 קרדיט מימון בע"מ כנגד חייב וכן הטיל על החברה הוצאות בסך 15,000 לפיצוי החייב בשל התנהלותה שלא כדין. הרשם הורה לחברה לבחון גם את הסכמי ההלוואה ושטרי החוב ביתר 112 התיקים שהיא מנהלת כנגד חייבים באם הם עומדים בדרישות הדין.

הרשם פירט בהחלטתו, כי "החייב קיבל לידיו 15,000 שקלים מהחברה, בהתאם להסכם ההלוואה היה עליו להחזירם ב-18 תשלומים בסך של 1,386 שקלים כל אחר ובסך הכל 24,984 שקלים. בהתאם להסכם זה הפרתו תוביל לתשלום נוסף בדמות פיצוי בסכום של 5,000 שקלים ובסך הכל 29,948 שקלים. בצמוד להסכם ההלוואה נחתם שטר חוב בסכום של 29,948 שקלים, והוא הוגש לביצוע בתיק זה. עד היום שילם החייב סך של 31,131 שקלים לפי הפירוט הבא: סך של 24,448 שקלים נכון לחודש מרץ 2020, וכן סך של 6,683 שקלים בחודש נובמבר 2021 במסגרת התיק. משמעות בקשת הזוכה הינה כי בגין הלוואה של 15,000 שקלים, נדרש החייב לשלם סכום כולל של 56,961 שקלים (נכון לחודש אוקטובר 2021). מצב זה אינו אפשרי לאור המקובץ".

הרשם הבהיר, כי בחינת הוראות הסכם ההלוואה ושטר החוב מלמדים על כשלים מהותיים לאורכו ולרוחבו  בניגוד להוראות חוק אשראי הוגן. זאת לכל הפחות בשלושה: הפרת חובת הגילוי הקבועה בדין, שאלת חוקיות הריבית בהתאם לשטר החוב והסכם ההלוואה, והפרות נוספות של הוראת החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

בהחלטה הודגש, כי "הפרת חובת הגילוי היא הפרה יסודית, ואינה מותירה ספק כי החייב לא היה יכול לדעת בעת החתימה על הסכם הלוואה ושטר החוב, מה המשמעות הכלכלית האמתית של נטילת 15,000 שקלים מהזוכה. סביר להניח שאילו היה מגולה מלוא המידע הדרוש, היה יכול לשקול שיקוליו ולקבל החלטה מושכלת לרבות אולי, אי נטילת ההלוואה. אי הגילוי מהווה לשיטתי הטעיה של החייב לכל הפחות במחדל, שלא לומר מעבר לכך ושעה שמדובר "במלווה מומחה". הפסיקה מבהירה כי אין לצפות מהלווה לחשב בעצמו את שיעורי העלות הממשית של האשראי בהתבסס על נתוני ההלוואה – גם אם אלה פורטו בחוזה שבין הצדדים. סברה זו נכונה גם לגבי התשלומים הנוספים אם צוינו בחוזה ההלוואה, אך לא הובאו בחשבון בחישוב העלות הממשית של האשראי, על המלווה חלה חובה קוגנטית בדמות חובת הגילוי".
 
בהחלטה נאמר, כי בקשת החברה מלמדת על ניסיון להתעשר שלא כדין. זאת בשניים: האחת ניסיון מסווה לתקוף את החלטת הרשם שבה נקבע, כי לא תחול  ריבית בתקופת חוסר המעש, והשנייה והמשמעותית, בניסיון להחיל ריבית הסכמית משנת 2018 על כל החוב בתיק כאילו לא ניתן פסק הדין וכאילו לא שילם החייב את מרבית החוב עד חודש אוקטובר 2019, ומקום שניתן להחיל ריבית רק על יתרת החוב שלא שולם. הפיצוי המוסכם, אף הוא בבחינת ניסיון לכאורי לגבות כספים שלא כדין.
 
הרשם קבע, כי על מנת להשיב את ה"איזון" ולתת מזור לחייב התנהלות הזוכה, היא תישא בהוצאות החייב בגין ניהול הליך זה ובגין הפרות הוראות הדין, בסכום של 15,000 שקלים. זאת גם בבחינת "הוצאת בלעו של גזלן 

מפיו", וניסיון הזוכה להתעשר שלא כדין בחסות תיק ההוצאה לפועל. הסכום כאמור ישולם לידי החייב בתוך 30 ימים מיום קבלת עותק החלטה זו, שאחרת הזוכה בתיק זה תהפוך לחייבת והחייב בתיק זה יהפוך לזוכה. 

עוד ב-

הלוואת גרייס - מהי למעשה?

לכתבה המלאה

בנוסף, קבע הרשם, כי "להכרעה בתיק זה יכולות להיות השלכות רוחביות על תיקים נוספים מסוג זה ובנסיבות דומות. בחינת כ- 112 תיקי הזוכה המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בלבד מגלה ממצאים מדאיגים. הזוכה משתמשת בארבע (או חמש)  גרסאות שונות של הסכם הלוואה ושטר חוב". הרשם הורה לחברה כאמור לבחון גם את הסכמי ההלוואה ושטרי החוב ביתר 112 התיקים שהיא מנהלת כנגד חייבים באם הם עומדים בדרישות הדין.