ד"ר שירי קמחי-נשר

"בשנה האחרונה התחדד מה שתמיד האמנתי בו – שאחת התכונות החיוביות ביותר היא הגמישות הפסיכולוגית"

סגנית מנהל מחלקה ב' למבוגרים במרכז בריאות הנפש גהה.


מתי החלטת להיות רופאה?

"בגיל 7, תליתי על דלת חדרי שלט ' ShiriDoctora' (אז גרנו בספרד), ומסתבר שלא טעיתי. מה שהתחיל בחרדה מרופאים וממחלות, הפך לחלום שהגשמתי שנים רבות אחר כך. אמנם תמיד דמיינתי עצמי כרופאה בפנימית, אבל יצא שהתאהבתי דווקא בפסיכיאטריה. זה קרה במהלך הלימודים בסבב פסיכיאטריה במחלקה הסגורה של גהה".

איך משלבים חיי משפחה עם קריירה רפואית אינטנסיבית?

"בדיוק כמו שמשלבים בחיים כל דבר שאוהבים. כפי שאני נולדתי לעבודתו של אבי שהיה איש מוסד ונדדתי בעולם, כך נולדו ילדי לעולם הרפואה של אימם. את בתי הבכורה ילדתי כשהייתי בסטאז׳, את בני האמצעי במהלך ההתמחות ואת בני הצעיר כמומחית צעירה. ילדיי שומעים על המטופלים מהסיפורים שלי, משיחות טלפון בשעות שאחרי העבודה, והם אפילו מבררים איתי מדי פעם מה שלום המטופלים עליהם סיפרתי. בני הצעיר, ברגישות האופיינית לו, שאל אותי פעם כששוב נשאר אחרון בגן 'בגהה לא יודעים שיש לך אותי?' ".

הדבר החשוב ביותר שלמדת במהלך בשנה האחרונה?

"בשנה האחרונה התחדד מה שתמיד האמנתי בו – שאחת התכונות החיוביות ביותר אצל בני האדם היא הגמישות הפסיכולוגית. זוהי תכונה מולדת שניתן 'לרכך' במי שלא ניחן בה. החוויה של השנה האחרונה, שבה כולנו היינו צריכים להסתגל לשינויים, היא שונה וקשה במיוחד עבור אלו עם חשיבה נוקשה".
 
רגע משמעותי שחווית במהלך השנה האחרונה?

"מיד עם פרוץ הקורונה וההבנה שעלינו למנוע תחלואה בבית החולים, המחלקה קיבלה לידיה את ההערכות של כלל בית החולים –  וכך נולדה 'הכנף'. הכנף משמשת כשער כניסה לבידוד כל חולה לפני העברתו למחלקה, וגם לאשפוז חולים הזקוקים לבידוד ארוך או שפיתחו סימפטומים חשודים למחלה. ליוויתי את השינוי שהתחולל תוך זמן קצר באופי עבודת צוות המחלקה, ואני גאה בו מאוד.

זכור לי במיוחד מקרה של בחורה שהגיעה במצב מאני-פסיכוטי סוער ונזקקה לבידוד למשך כמה ימים. זכרתי מאשפוז שלה בעבר שהיא אוהבת אומנות, לכן הצעתי לה צבעים והיא שמחה מאוד על כך. תוך זמן קצר לא רק הדפים אלא גם הקירות כולם כוסו באמרות וציורים. אני לא מצטערת על מתן הצבעים והפיכת החדר ל'קירות המדברים' של אותה מטופלת".
 
מסר אחד שתרצי להעביר לקהל הקוראים?

"אני רואה במצוקה נפשית על סוגיה השונים קודם כל בדידות. הרבה פעמים אני זוכה למבטי הקלה ממטופלים כשאני אומרת להם ״שמעתי את מה שאת/ה אומר/ת מעוד הרבה אנשים. מכאן שהמסר שלי הוא שחשוב לשתף את הסביבה כשאפשר, ולבחון גם אפשרות של פנייה לסיוע מקצועי״.

 

עוד נשים פורצות דרך