מתי החלטת להיות רופאה?

"את ההחלטה ללמוד רפואה קיבלתי בסוף השירות הצבאי. היום אני יודעת שלא הבנתי אז את משמעות הבחירה".

איך משלבים חיי משפחה עם קריירה רפואית אינטנסיבית?

"עם הזמן והלימודים הבנתי בהדרגה מה ידרוש התפקיד ומצאתי את הדרכים הנכונות, יחד עם משפחתי התומכת – בעל ושלושה ילדים – לשלב את הלימודים וההתמחות עם חיי משפחה".

מה הדבר החשוב ביותר שלמדת במהלך השנה האחרונה?

"בשנה הזו למדתי הרבה דברים חשובים. אחד האתגרים היה הצורך לתת תשובות לשאלות שעלו, בהיעדר מידע אמין ומבוסס, ולעיתים אף סותר. היה צורך להתעדכן באופן מתמיד ולשנות את דרכי הפעולה תוך כדי תנועה בהתאם לידע המצטבר. למדתי גם על החשיבות של העברת ידע בזמן אמת לצוותים המטפלים. חוסר ידע גורם לחששות ולפחדים, והשתדלנו להסביר וללמד כל מי ששאל ורצה לשמוע".

רגע משמעותי שחווית במהלך השנה האחרונה?

"עצוב היה לראות את המחלקות המתמלאות בחולים קשים ולהיחשף לסיפורים שלהם. אותי הדאיגה התחלואה בקרב הצוותים שלנו, שאמנם ברובם חלו באופן קל, אך היו גם חולים קשים. לצד דאגה אמיתית לשלומם היה גם החשש לדמורליזציה בקרב הצוותים.
 
במאבק בקורונה ליחידה למחלות זיהומיות היה תפקיד מרכזי: עלינו ללוות ולהנחות כמעט כל שלב בתהליך הטיפול והאשפוז. בו בזמן עסקנו בתחקירים אפידמיולוגים, ובזמן שלכולם היו שאלות - אנחנו היינו מוקד הידע, האוזן הקשבת ונותני הפתרונות. עבודת הצוות של היחידה - רופאים ואחיות - הגיבוי והתמיכה מההנהלה אפשרו לנו להתמודד עם העומס. בכלל, מה שאפשר לשערי צדק לתת מענה לתושבי ירושלים שסבלו מתחלואה קשה ובשיעור גבוה, הוא ההתגייסות הכוללת למשימה. מההנהלה ועד אחרון העובדים – לכל אחד היה תפקיד ורבים התנדבו לעזור מעבר להגדרת תפקידם".

מסר אחד שתבקשי להעביר לקהל הקוראים?

"היחידה למחלות זיהומיות הייתה מעורבת במבצע לחיסון אנשי צוות כנגד קורונה. הצגנו לכלל העובדים את הנתונים המעודדים בדבר יעילות החיסון והבטיחות שלו. אני מאמינה שהחיסון הוא הדרך לצאת מהמשבר – לעצור את המחלה הקשה הזו ולאפשר למערכת הבריאות לחזור לתפקד באופן טוב יותר. לכן המסר שלי הוא חד משמעי: לכו להתחסן".