מתי החלטת להיות רופאה?

"מגיל צעיר מאוד כבר היה לי ברור שלהיות רופאה זהו הייעוד שלי. אני חושבת שההחלטה התקבלה איפשהו במהלך חטיבת הביניים, ומרגע שהחלטתי לא הייתה לי שום התלבטות. כך גם לגביי רפואת ילדים, מהרגע שהגעתי לסבב במחלקת ילדים, הבנתי שזה יהיה הבית שלי".
 
איך משלבים חיי משפחה עם קריירה רפואית אינטנסיבית?

"עם הרבה עזרה. כל המשפחה נרתמה, ובראש ובראשונה נעם, בן זוגי, אבל גם הסבתות והסבים. בנוסף, היו תקופות שהחזקתי צי של בייביסיטריות קבועות וזמינות. חשוב גם לציין שעל אף הסיפוק האדיר במקצוע, לגדל שלושה ילדים צמודים בגילם תוך שילוב קריירה אינטנסיבית מלווה בלא מעט רגשות אשמה".
 
הדבר החשוב ביותר שלמדת במהלך השנה האחרונה?

"זו הייתה שנה בסימן חוסר ודאות, דבר שהקשה מאוד לתכנן קדימה. בשנה מורכבת שכזו הדבר העיקרי שלמדתי הוא איך אפשר לנצל משבר ולהפוך אותו להזדמנות, להאיץ תהליכים ולקדם חדשנות. בתקופת הקורונה, תחום הרפואה מרחוק שבו אני עוסקת עשה קפיצת מדרגה ענקית וחסמים רבים הוסרו. אפשר בהחלט לומר שלולא הקורונה, התהליכים המואצים שהתרחשו בתחום הרפואה הדיגיטלית לאורך השנה האחרונה היו נמשכים עוד שנים רבות".
 
רגע משמעותי שחווית במהלך השנה האחרונה?

"הייתי הראשונה לקבל את נוסעי ספינת ה-'דיימונד פרינסס', בדיוק לפני שנה. הם היו למעשה מטופלי הקורונה הראשונים שהגיעו לישראל לאחר שבועות בבידוד על הספינה ובמיוחד לכבודם הקמנו מתחם ייעודי המאובזר בטכנולוגיות לטיפול מרחוק. לאחר כמה ימים אינטנסיביים מאוד של הכנות, הרגע הזה שבו הם הגיעו לחדריהם ואני הייתי הישראלית הראשונה שקיבלה את פניהם – היה מיוחד ומרגש מאוד עבורי".
 
מסר אחד שתבקשי להעביר לקהל הקוראים? 

"יש אור בקצה המנהרה. ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה שאפיינה את השנה האחרונה הובילה לכך שיש לנו חיסונים יעילים נגד הקורונה, וזה הדבר היחיד שיחזיר אותנו לשגרה. החיסון בטוח - לכו להתחסן. ובינתיים, המשיכו להקפיד על כללי הריחוק החברתי. אין לי ספק שבקרוב נצא מהמשבר ונצא ממנו מחוזקים".